אור ברסלב
חבלים בנעימים חלק ג יורה דעה › סימן סב

חבלים בנעימים חלק ג· רבי יהודה לייב גרויברט

יורה דעה · סימן סב

סימן סא

לכבוד הרב הגדול מ' יהושע הלוי הירשהארן יחי' רב במאנטריאל.

ע"ד שאלתו אודות ס"ת קטן שכתב איש א' ואם יתפור את היריעות מבחוץ כמנהגנו יהי' היקף של הספר גדול מארכו והוא נגד מ"ש בגמ' ב"ב יד. וחפץ הוא לתפור באופן הנזכר בטור יו"ד סי' רע"ח בשם תשו' הרא"ש:

הנה אף דשייך בזה לומר כמ"ש ר' יהושע בערובין ק. כשנתת עשית מעשה בידך. והכא נמי אם לא ישנה את מנהג התפירה אף שיהי' הקיפו גדול מארכו מ"מ אין הוא עושה בפועל כל מעשה ואם יתפור את היריעות בפני עושה מעשה נגד מ"ש יו"ד רע"ח סעיף א' בשם מס' סופרים פ"ב הי"א ואין תופרים במקום הכתב, מ"מ נראה דדין הקיפו כארכו חמור יותר דמפורש בגמ' ורמב"ם ודין תפירה מבחוץ ליתא בגמ' ורמב"ם השמיטו. ב) ואף כי אינני יודע טעם לדין הקיפו כארכו ומסתמא הוא משום ואנוהו וכן נראה מאשכול ח"ב סי' י"א דף ל"ז עיי"ש, וגם העפירה שלא תהי' בפנים הוא משום נוי וכמ"ש בת' רא"ש כלל ג' סי' ז'. מ"מ לא כל נוי ומכוער שוה ויש מדרגות וחלוקים בדבר וראי' ממנחות פז. אין מביאין לא מתוק ולא מבושל ואם הביא פסול והא קתני רישא אין מביאין את הליסטיון ואם הביא כשר ותי' ר' אשי חוליא דשמשא לא מאיס חוליא דפירא מאיס הרי אף דשורש האיסור משום דכ' תמימים ונסכיהם שיהיו הנסכים תמימים ונבחרים כמ"ש במתני' שם והליסטיון אינו תמים ונבחר מ"מ בדיעבד כשר דאינו מאוס וחוליא דפירא מאוס וכן בזבחים יח. בגדי כהונה מרושלים משוחקים עבודתו כשרה אבל מטושטשין ומקורעין פסולה אף דשניהם הטעם משום דכ' לכבוד ולתפארת הרי דיש חלוקים בדבר וכן מתני' מנחות פג: מכאן היו מביאים ורש"י דמצוה להביא מן המובחר ומ"מ כל הארצות כשרות בדיעבד אבל אם התליעה פסולה (שם פה.) וגרגרין שנשרו וכו' פסול (שם פה:) והכא נמי י"ל דהך דהקיפו גדול מארכו גלוי וניכר יותר מבחוץ לעינים יותר מענין התפירה:

ג) וגם הלא בתשו' רא"ש שם כ' השואל שמנהג ווירצבורג ובעירו לתפור כן שתי יריעות יחד וכתב שלדעתו יותר טוב כן לגלול ולחזוק, והראש השיב לו ועל התפירה גם אני ראיתי לאבא מארי ז"ל שתפר ס"ת כאשר כתבת, אך בספרים החיצונים (מס' סופרים) יש שיש לתפרה מבחוץ ותפירה מבחוץ היא יותר יפה שאין החוטים נראים בפנים ונראה הכל כקלף אחד, והתופרים כאשר כתבת דעתם נוטה שמה שכתבו לתפרה מבחוץ למעוטי שלא יתפור מבפנים כעין תפירת חוץ כי זה מכוער ביותר אבל לתפור כאשר כתבת הי' נראה בעיניהם מקויים יותר עכ"ל א"כ דעת הרא"ש שטוב מאד לעשות כן ובודאי גם דעת הטור היא כי. ומה שציין בש"ע על תה"ד סי' נ' לא מצאתי שם דבר, ומ"ש במס' סופרים היינו שלא יתפור מבפנים כתפירת חוץ כמ"ש רא"ש:

ופשיטא דכדי שלא יגנוז ס"ת דוחים ואנוהו וכמו שהתירו הפוסקים לקדור ולקלוף השם כדי שלא יסלק יריעה, ואף שכ' בס' חסידים תתמ"ט ומובא בחכ"צ סי' מ"ה שיכול לסלק יריעה בשביל ואנוהו באופן יותר מהודר מ"מ כ"ז ביריעה אחת ולא בספר תורה וע"כ אם אין אופן אחר יכול לתפור יריעות יחד כמ"ש ת' רא"ש:

ועי' פתחי תשובה רע"ב סק"ב בשם הרשב"ש דאם הקיפו גדול מארכו לא יקרא בו בצבור וע"כ דעתו משום שאינו כבוד לצבור ואיני יודע מנלי' דין זה ואם לומד כן מגיטין ס. דאין קורים בחומשין משום כבוד צבור. אבל הלא כ' הר"ן שם הטעם משום שיהי' נראה שהצבור עניים אבל לא מפני קטנו של ספר:

תוכן העניינים

חבלים בנעימים חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה