אור ברסלב
חבלים בנעימים חלק ג יורה דעה › סימן נז

חבלים בנעימים חלק ג· רבי יהודה לייב גרויברט

יורה דעה · סימן נז

סימן נו

בעיר אחת בפולין היתה מקוה מכזבת מימי' ומתעטת עד גובה שמונה טפחים, ויען כי אי אפשר לטבול בגובה כזה, שופכים לתוכה בכל יום מים עד ערך אמה יותר למעלה ועד הבוקר המים מתחסרים כמקדם, ויש עלי' חשש זוחלים ורבו עלי' גדולי ישראל, הגאון ר' יואב יהושע מקונסק בעל חלקת יואב כתב לאסור והגאון ר' מאיר יחיאל הלוי מאסטראווצא התיר אותה. וכן הגאון ר' חיים משולם קויפמאן הכהן מפולטוסק הדפיס ספר מקוה טהרה להתיר. גם אני כתבתי שהיא כשרה. והנני נותן בזה מכתבי הרבנים מקונסק ומאססראווצא ותשובתי בענין זה:

מכתב הגאון הגדול מקונסק ז"ל.

הנה נודע מחלוקת הקדמונים במקוה שזוחלת למעלה ולמטה נשאר מ' סאה דהר"ש והרשב"א והמרדכי ז"ל בשבועות פוסלים והרא"ש ז"ל בסוף מס' נדה ובפ"ה דמקואות מכשיר והמחבר בסעיף נ' פוסק כהרא"ש והב"ח ז"ל חולק על זה עיי"ש והרמ"א ז"ל פוסל לכתחלה וזה ברור ומפורש בכל האחרונים דהרמ"א דמכשיר בדיעבד הוא רק אם טבל במים התחתונים שאינם זוחלים אבל אם טבל גם במים העליונים דהיינו שבשעת טבילה הי' מגיע ראשו עד למים הזוחלים אזי גם הרמ"א ז"ל פוסל בדיעבד דהרי המהרי"ק ז"ל בשורש קנ"ו כתב בפירוש דהרא"ש דמכשיר היא דוקא אם טבל רק במים התחתונים דהיינו שהשיעור גובה של המים שאינם זוחלים מספיקים ג"כ לשיעור טבילה או באופן שפושטת כדג בשעת טבילה שעיקר הטבילה היא במים שאינם זוחלים ומה שמסיים המהרי"ק ז"ל אם באה ממעין אין לחוש לזחילה באמת לא קיי"ל כן להלכה עי' בש"ך ז"ל ס"ק ל' הגם שבתשב"ץ ז"ל ח"א סי' י"ז ד"ה ומה מבואר מדבריו דלהרא"ש ז"ל כשר אף בטבל במים העליונים וראייתו מפי' הרא"ש בפ"ה דמקוואות אבל היא נגד הסברא דמה בזה שלמטה יש מ' סאה שאין זוחלים הלא עכשיו אם אין מים התחתונים מספיקים בגובה לשיעור טבילה הלא חלק מגופו טובל במי הזוחלין, ואין להכשיר המים העליונים מטעם השקה דכבר כתב התרומת הדשן הובא בט"ז סק"ג דבזחילה לא שייך השקה וזריעה עיי"ש ברבו נוטפים על הזוחלים. אך לדעתי יכול להיות דלכך מיקל הרא"ש ז"ל משום דהרא"ש לשיטתו דסובר בפסקיו סוף מס' נדה דזוחלין לא מקרי רק נהר או מעין שכולו זוחל אבל לא מה שזוחל דרך חור וסדק ואף שמוכח מכמה מקומות מלשון הרא"ש דפוסל אף בזוחל דרך חור וסדק אבל זה הוא רק מדרבנן וסובר הרא"ש כשיטת הב"ח דבאמת גם בזוחלין הי' צריך להועיל השקה רק כיון שהוא פסול מדאורייתא לכן אינו מועיל השקה משא"כ בפסול שאובין שהוא רק מדרבנן מועיל השקה וכעין תי' זה נמצא בהריטב"א ז"ל בפ"ד דמס' נדרים ולכן לשיטת הרא"ש במקום שהפסול הוא רק מדרבנן לשיטתו דהיינו שזוחל דרך חור וסדק מועיל השקה ולכך מכשיר כשנשאר מ' סאה למטה משום השקה אבל לא קיי"ל כשי' הרא"ש ז"ל בזה משום דרוב פוסקים סוברים דגם בזוחל דרך חור וסדק הוי פסול דאו' וכטובא בהגהות אשרי במס' שבת בפ' במה בהמה עיי"ש ועוד דהרי אנו תופסים עיקר כתירוץ התרומת הדשן דבזוחלין אין מועיל השקה א"כ לדידן שפיר המים העליונים פסולין ומכש"כ לשיטת הטור דסובר דלדעת הפוסלין אף אם טובל במים התחתונים לבד מחמת שכל המים ננערין לצאת וכדברי התוס' במס' ע"ז דף ע"ב בהאי דגושתא ובת גושתא ולדידי' ודאי דהמכשירין לא הכשירו רק אם טבל במים התחתונים לבד ומשא"כ בנידון דידן שהזחילה תוכל להיות שהיא בתחתיתו בזה ודאי הכל מודים דיש בה פסול זוחלין ויותר מזה סובר הריב"א הובא בתוס' במס' שבת דף ק"ט דאפי' מה שמתנענע לבד ג"כ מיקרי זוחלין. ועי' בס' מעיל צדקה סי' ל"ט דמחמיר גם בדיעבד, ועי' בתשב"ץ ח"ג סי' ל"ד שכתב על פלוגתא זו בנשאר מ' סאה למטה וז"ל מי יכניס ראשו בין הרים גדולים להקל באיסורי תורה ובחיוב כרת במה שהראשונים ז"ל מחמירים ובמה שאפשר לתקן עכ"ל:

וגם הב"ח ז"ל מחמיר בזה מאד ובס' מעיל צדקה מבין כוונת הב"ח ז"ל להחמיר אף בדיעבד אפי' במים התחתונים אבל במים העליונים ברור דגם הרמ"א פוסל אף בדיעבד וכן פסק בס' לחם ושמלה על הרמ"א ז"ל דבטבל אף במים העליונים פסול אף בדיעבד:

ומה שקצת אנשים אומרים אשר המים האלה הם נבלעים בקרקע ולכן לא מקרי זחילה, הגם שהוא נגד השכל והדעת אשר מים רבים כאלה נבלעו בקרקע במשך איזה שעות, אחר כ"ז המעיין ברשב"א ז"ל ובהרא"ש ז"ל יראה בפירוש דאין שום חלוק בין אם רואים הזחילה בין אם נבלע בקרקע והעיקר תליא רק אם הוא מעט דהיינו טיפה אחר טיפה או הרבה שלא כסדר ההרגל וכן איתא בס' האשכול בדין דגודר כלים וכן נראה בפירוש מלשון המחבר בסעיף נ"א דהעיקר תלוי רק אם חסרון המים הוא מעט מעט ואין נפ"מ אם רואים הזחילה למעלה או לא ובנ"ד כל שנחסר במשך איזה שעות במקוה רחבה כזו ערך אמה או שלשה רבע אמה בגובה למעלה בודאי דאין זה מעט מעט וכ"כ בס' בית שלמה סי' פ"ב בפשיטות שהפסול הוא מדאו' ואף שאין רואים הזחילה ע"פ המים מ"מ במקום שזוחל ניכר חסרון המים ואטו משום שהמים מכסים לא נקרא זחילה ומחבר ס' בית שלמה מפורסם לפוסק מובהק ומכש"כ בנדון דידן שהמקוה מוחזקת בחורים וסדקים כי השכל מחייב כמו שחתרו המים ועשו חור למעלה כמו כן יוכלו להיות חורים וסדקים כאלה בכותלי המקוה תחת הרצפה למטה וכמ"כ תחת היסוד וכדברי הבקיאים בדבר ואדרבה אם זוחלת למטה או אפילו נבלע בקרקע יותר מסדר ההרגל צריך להיות חמור יותר כיון דכל המים מתנענעים לצאת:

ואפילו אם הזחילה למעלה היא היאך נוכל להכשיר את המים העליונים לפי שיטת הרמב"ם ז"ל דאין הנזחלים מערבים ולפי שיטת הח"ד דדבר לח אינו מחובר כלל, הגם דדבריו תמוהים אך זה רק באשבורן אבל לא בזוחלין וזה ודאי שאין להנוטפין שום חיבור עם הזוחלין וא"כ כשראשה מגיע בשעת טבילה להמים הזוחלין הרי לא נטבל הראש בח' סאה כשרים ובודאי דבגובה ח' טפחים אי אפשר לטבול דהרי בשביל זה מוסיפין מים בגובה וטובל ג"כ במים הפסולין

וגם חוץ מזה לא מצאנו להקל בתרי קולי שהרי בנתן סאה ונטל סאה בשאובין יש הרבה פוסקים שפסלו, הגם שבספרי חלקת יואב ח"ב כתבתי להקל אבל לא במקום שיש ג"כ חשש זחילה שהוא פסול דאורייתא ומה גם בנדון דידן ששופכין בכל ערב בפעם אחת שיעור מקוה שלמה או שני פעמים מ' סאה ולדברי הראב"ד ז"ל גם זה פסול בנחסר. ואם תאמר להקל בזה משום חזקת מעין כדברי המהרי"ק ז"ל ע"כ אין זה סברא להקל בנ"ד מכמה טעמים. חדא שהמעינות האלה אין להם דין מעין כדברי המהרי"ט ז"ל שהם רק מי ביצין ומי תמצית. וכמו כן נ' מדברי התוספתא שמובא בר"ש פ"ק דמקוואות. ומדברי רמב"ן על התורה אין להביא ראי' בזה ומה גם דהדבר זה ידוע שאם מוסיפים מים שאובין הרבה על המעין מה שאין המעין בעצמו יכול להחזיק בטבעו אזי הכבדת המים העליונים מבריחים את המעין למקורו והמעין חותר לו שביל אחר בארץ מהצד להחפירה ואין מתחבר כלל עוד עם מי החפירה ועי' בזה בס' נפש חי' מהגאון מקאליש ז"ל בתחלת הקונטרס גולת עליות שזה ברור וידוע שאין שני המימות סובלים זה את זה ועי' בש"ך ס"ק ל"ב ול"ג אם רבו נוטפים או שאובים שוב אין לו דין מעין לטהר בזוחלין (הגם שצ"ע קצת בדברי תוס' בבכורות דף נ"ה), ומה גם החילוק לפי דברי הרבה פוסקים בין מעין עומד למעין זוחל בטבעו. וגם הגאון הגדול ר' יצחק שמעלקעס ז"ל בס' בית יצחק סי' ל"ד ול"ה אוסר בפירוש כנ"ד, ומה גם הגאון הקדוש ר' חיים ז"ל מסאנז בס' דברי חיים סי' צ', ועוד שם בחלק ב' מחמיר מאד מאד אף ששם הוחזק המקוה בטבעה ששים סאה ובאה ממעין וכ' שם שאין להביט על תירוץ פוסק אחד ולהקל באי' כרת ופוסק שם שהנשים שטבלו יטבלו שנית עיי"ש ופוסל המקוה לגמרי וגם בכ"מ שמוזכר איזה פלוגתא בש"ע בין הראשונים כ' הב"י הרבה פעמים דיש להחמיר באי' כרת ובאי' כזה הולכים אחר המחמירים וכמו כן מצאתי בס' תשו' דברי מלכיאל מהגאון מלאמזא מחמיר ג"כ לפסול המקוה כזו. מכל הלן טעמי החמרתי לאסור את המקוה אף בדיעבד עד שיתקנו אותה:

יואב יהושע אבד"ק קונסק.

תוכן העניינים

חבלים בנעימים חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה