אור ברסלב
חבלים בנעימים חלק ג יורה דעה › סימן נה

חבלים בנעימים חלק ג· רבי יהודה לייב גרויברט

יורה דעה · סימן נה

סימן נד

לכבוד הרב הגדול מ' יהושע הלוי הירשהארן רב במאנטריאל.

ע"ד שאלתו בחולה שאין בו סכנה אי מותר באביזרייהו בנדה דרבנן ואם נדה הוי עריות:

פשוט דנדה הוי ערוה כמ"ש ביבמות נד. אשכחן נדה שאר עריות מנלן וכ"כ רמב"ם פ"א מאישות ה"ה כל שחייב על ביאתו כרת והם האמורות בפ' אחרי מות הן הנקראים עריות וכ"כ בפ"ד שם הי"ב המקדש אחת מן העריות לא עשה כלום שאין קדושין תופסין לערוה חוץ מן הנדה וכ"כ בפ"ד מה' א"ב ה"א הנדה הרי היא כשאר העריות המערה וכו':

ובס' חלקת יואב חיו"ד סי' כ"ט כתב דנדה אינה ערוה ומביא ראי' מירושלמי פ"ז מסנהדרין ה"ה דנדה אסורה רק משום טומאה. ואי אפשר לומר כן דהוא נגד המבואר למעלה, ומ"ש בירו' שאין חייבים עלי' אלא משום טומאה הפי' אף דנדה היא ערוה מ"מ לא דמי לכל העריות דבכולם אין קדושין תופסין משא"כ בנדה וכמ"ש מראה הפנים שם:

וא"כ נדה בכלל ג"ע שלא הותר משום פקוח נפש וכ"כ ריטב"א פסחים כה. בשם הרא"ה דג"ע דיהרג ואל יעבור כגון ישראל שבא על אחת מן העריות או על הנדה, וכ"כ ב"י יו"ד קצ"ה ד"ה וכ' עוד בתה"ד דרמב"ן המתיר לבעל למשש דפק אשתו נדה במקום פקוח נפש משום דס"ל נגיעת נדה אסורה רק מדרבנן אבל לרמב"ם דנגיעת ערוה אסורה מה"ת אף שיש פק"נ אפשר דאסור משום דהוי אביזרייהו דג"ע וכ"כ ש״ך שם סק"כ:

והנה בחנוך רצ"ו כ' בשם הרמב"ן שכל אשה שקדושין תופסין בה כגון אלמנה לכ"ג וכו' יעבור ואל יהרג וא"כ קשה על ב"י למה כ' דרמב"ן לשיטתו דנגיעת ערוה דרבנן הא אפי' בנדה דאו' ס"ל דהותר מפני פק"נ דהא קדושין תופסין בנדה כמ"ש יבמות מט: אך המנחת חנוך כ' דכוונתו רק בחייבי לאוין ולא בנדה שיש בה כרת. והאמת אתו דאל"כ הרא"ה בס' החנוך סותר א"ע ממ"ש ריטב"א פסחים הנ"ל בשמו דבנדה יהרג וע"כ דנדה שאני, וכ"כ במנ"ח ת"ר לענין ניתן להצילו בנפשו דה"ה בנדה וכ"כ ח"ס אה"ע ח"ב סי' ק"ס ד"ה והנה, ובחלקת יואב בהג"ה למפתחות יו"ד כ"ט הביא בשם המקנה קדושין ספ"ג דבנדה לא ניתן להצילו בנפשו, וכן דעת חלקת יואב דבנדה יעבור ואל יהרג וכ"כ בח"ב בהשמטות אות נ"ג וחולק על ב"י וש"ך. אבל לא ראה שגם ריטב"א פסחים ס"ל כמוהם. ועי' אבני נזר יו"ד ס"ס תס"א כ' ג"כ נדה יעבור ואל יהרג ואינה ג"ע):

והנה באביזרייהו דע"ז וג"ע אם אין מיתה וכרת רק לאו לבד, איתא בירושלמי ע"ז פ"ב ה"ה דג"כ יהרג כמ"ש בעצי אשרה אמר לו הביא לי עלים סתם והביא לו מע"ז ומסיק דימות ואל יתרפא ואע"ג דאין זה עבודה זרה רק לאו דלא תבא תועבה אל ביתך וכ"כ ר"ן פסחים כה. וע"ז כז. ומביא ראי' מזה הירושלמי ומסנהדרין עה. ימות ואל תספר עמו מאחרי הגדר ואין שם ג"פ רק לא תקרבו לגלות וכ"כ נ"י סנהדרין ובעל המאור שם וכ"כ אשכול ח"ג ה' ע"ז סי' מ"ד דאם נאנס ליהנות מע"ז צריך למסור נפשו כמ"ש שאין מתרפאים מעצי אשרה והתם ליכא אלא לאו, אבל תוס' ע"ז כז: ד"ה שאני ורא"ש שם ס"ל בעצי אשרה אם אמר לו הבא לי עלים סתם, מותר והי' להם גי' אחרת בירו' ע"ז וכ"כ ריטב"א פסחים כה. בשם רמב"ן בס' תורת האדם ורשב"א וכ"כ טוי"ד קנ"ה ובש"ע סעיף ב' לדעה ראשונה וכן עיקר כמ"ש ש"ך סקי"א. וק' מה יענו המתירים לראי' ר"ן מסנהדרין ימות ואל תספר עמו הא אין שם רק לאו, וי"ל התם שאני כמ"ש מל"מ פי"ז מה' א"ב ה"ז בשם מהר"מ חביב בתוס' יוה"כ יומא פב. משום דהחולי בא מחמת העברה שהעלה לבו טינא ופשע בעצמו ולפיכך ימות ואל יעשה עברה, אבל אין זה מספיק לתרץ את הרמב"ן, שבברכי יוסף קנ"ה אות ה' מביא בשמו בס' תורת האדם דהא דימות ואל תספר עמו היינו משום דשלש עברות אלו ל"ש בעברה ול"ש באבקה (ולא משום דפשע) וא"כ סותר א"ע מפסחים בעצי אשרה דמתיר כמ"ש ריטב"א בשמו, ואולי י"ל דס"ל דרק לא תקרבו לגלות חשיב אביזרייהו דקריבה מביאה לג"ע וכמ"ש רמב"ם פכ"א מהא"ב ה"א אבל מה שנהנה מעצי אשרה הוא אי' מיוחד ואינו מביא לעבודה זרה. אבל הדבר הקשה דביו"ד קנ"ה מבואר להיתר באי' לאו ורמ"א שתיק ומודה וש"ך כ' דכן עיקר ובסי' קנ"ז ס"א מביא רמ"א דעת הר"ן להפוך דבע"ז ג"ע וש"ד אפי' באי' לאו בעלמא יהרג וש"ך סק"י מסכים לזה והדינים סותרים זה את זה, ואין לתרץ בחלוק זה שכתבתי, דהא מקור דין הרמ"א הוא מר"ן. וראי' הר"ן היא מדין עלי אשרה שבסי' קנ"ה איתא לאיסור:

ופשוט דאפי' לדין הרמ"א בשם הר"ן דגם באיסור לאו יהרג, היינו רק אם עקרו ושורשו הוא במיתה וכרת אז אפי' פרט ממנו שאין בו רק לאו הוא בכלל אביזרייהו כמ"ש הר"ן בעצי אשרה דאף דהנאת ע"ז אין בה רק לאו מ"מ כיון דעיקר ע"ז במיתה וכן בסנהדרין בקריבת ערוה ימות ואל תספר עמו אף דהוי רק לאו בעלמא מ"מ הוי אביזרייהו דא"א, אבל אם עקרו אינו אלא חייבי לאוין כאלמנה לכ"ג וגרושה וחלוצה לכהן הדיוט נדחה מפני פק"נ ואין בהם חומר של ג"ע כלל וכ"כ הר"ן עצמו בחי' סנהדרין עד. דבחייבי לאוין כאלמנה לכ״ג פשיטא דיעבור, ולכן אין מובן מה שהקשה מל"מ פ"א מיו"ט הי"ז על סנהדרין עה. בשלמא למ"ד א"א היתה שפיר אלא למ"ד פנוי' מאי כולי האי, ותמה הא גם פנוי' אם אינה מיוחדת לאדם א' אסורה מדאו' (כמ"ש רמב"ם פ"א מאישות ה"ד והראב"ד חולק עליו רק במיוחדת לאחד) וא"כ מה לי אי' לאו מה לי אי' כרת, ודבריו צ"ע דבשלמא בא"א אף דקריבה רק לאו מ"מ הוי אביזרייהו אבל בפנוי' כיון דעקרו רק לאו אינו בכלל עריות כלל ואינו חמור מכל איסורי תורה שהותרו מפני פק"נ:

והנה באביזרייהו כ' ריב"ש סי' רנ"ה דאפי' באי' דרבנן יהרג ומביא ראי' מסנהדרין דאפי' פנוי' ימות ואל תספר עמו וכ"כ מל"מ פ"ה מיסודי התורה ה"ב בשם רא"ם בחלוצה לכהן אף דהוא רק אי' דרבנן אבל ב"י יו"ד קצ"ה הנ"ל כ' דלרמב"ן בס' המצות שנ"ג שקריבת ערוה דרבנן מותר במקום פק"נ וכ"כ ש"ך קנ"ז ססק"י. ובודאי שדעתם שאין ראי' מסנהדרין בפנוי', דשם היתה גזרה מיוחדת כדי שלא תהיינה בנות ישראל פרוצות, וכן מבואר בנ"י שם דלאו דוקא עברה גופה אלא אף אביזרייהו נמי וראי' מהא דימות ואמרי' בשלמא למ"ד א"א היתה שפיר ואע"ג שאין זו העברה עצמה, הרי דמביא ראי' רק מאשת איש אבל מפנוי' אין ראי' די"ל רק בעובדא זו גזרו:

ולדעת ב"י וש"ך נראה דה"ה בחולה שאין בו סכנה שרי אי' דרבנן כיון דאין בו חומר של ג"ע הרי הוא ככל האיסורים דמותר להתרפא באי' דרבנן בחולה שאב"ס כמ"ש רמ"א יו"ד קנ"ה ס"ג:

וגם אם אינו עושה לשם חיבה ותאוה רק לצורך רפואה אפי' באי' דאו' בעריות מותר קריבה ונגיעה וכמ"ש סוטה כא: היכא דמי חסיד שוטה כגון דקא טבעה איתתא בנהרא ואמר לאו אורח ארעא וכו' וכ"כ ש"ך קנ"ה סק"י וס"ס קצ"ה וכ' דמעשים בכל יום שרופאי ישראל ממשמשים דפק של א"א וכן כל משמושים ע"פ דרכי הרפואה וכ"כ בתפארת ישראל לבעל כו"פ שם. (וכיוצא בו בע"ז כ: אנן מנא לאשפורי היכי יהבי' הא קא מסתכל וכו' אלא בעבידתי' טריד הכא נמי) וק' מאד על ב"י קצ"ה שאוסר למשש דפק ערוה אפי' במקום סכנה איך יפרנס הא דסוטה. ואף דמסוטה לא נלמד היתר רק במקום פק"נ וגם ש"ך ס"ס קצ"ה מתיר רק במקום סכנה מ"מ ממה שכ' דמעשים בכל יום מוכח דאפי' באין סכנה עושים כן. וכן מבואר סי' קצ"ה סט"ז דכ' המחבר דאשה חולה אסור לבעלה ליגע בה וע"ז חולק הרמ"א דאם אין לה מי שישמשנה מותר וכ' דכן נוהגים אם צריכה הרבה לכך הרי דאפי' אין סכנה שרי, וק' מאד בסי"ז דהתיר רמ"א למשש לה הדפק והתנה דוקא שתהי' סכנה והוא סותר א"ע מסיט"ז ואיני יודע מה בין זה לזה, ועי' קצור שלחן ערוך סי' קנ"ג סי"ד דהשמיט תנאי זה דסכנה ופוסק סתם דמותר למשש הדפק:

תוכן העניינים

חבלים בנעימים חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה