אור ברסלב
חבלים בנעימים חלק ג יורה דעה › סימן נד

חבלים בנעימים חלק ג· רבי יהודה לייב גרויברט

יורה דעה · סימן נד

סימן נג

נשאלתי אודות מנורה בת שבעה קנים שנעשה לבית הכנסת והיא של אור עלעקטרי. והלא בר"ה כד. שלא יעשה מנורה הנגד מנורה וקיי"ל כן יו"ד קמ"א ס"ח:

הנה מה שהאור הוא של עלעקטרי אין נפ"מ אם אין שנוי בתבניתה משל מקדש, אבל אם יש שנוי המעכב מותר כמ"ש חכם צבי סי' ס' וחולק על מהרי"ק מובא ב"י ס"ס קמ"א שדעתו דבמנורה אפי' נשתנה אסור וכדברי הח"צ מפורש בריטב"א ר״ה כד. וכ"כ משנת חכמים דף סג: שנשאל במנורה של ז' קנים, ונעשה בעיגול וכאותם התלויין בבתים והתיר דבכה"ג שהיא של פרקים ובעיגול אינה כשרה בפנים וכל שאינה דוגמת מנורה שבפנים אין איסור לעשות בחוץ וכ"כ ברכ"י ס"ס קמ"א בשם דבר משה שכן היתה דעתו להלכה וכ"כ בס"ס משמרת איתמר, אבל דעת מהרי"ק הנ"ל דאף שאינה כתבנית מקדש ממש מ"מ כיון דלמראית העין היא דומה אסור ומביא ראי' מתו' ר"ה שם ד"ה אכסדרה וכן דעת ברכ"י שם:

ונ"ל דהפלוגתא תלוי בטעם האיסור, דבר"ה היא גזרת הכתוב ויליף לה מלא תעשון אתי וכ"כ במכילתא דרשב"י סוף יתרו וכ"כ בשאילתות סי' נ"ז ומש"ה אסור רק במדה ותבנית שבמקדש, וכמו בשמן המשחה ופטום הקטורת שצריך דוקא כמתכונתה וכגמ' ורמב"ם פ"א מכלי המקדש ה"ד ופ"ב ה"ט כמעשה הזה וכמשקל הזה דוקא (וכעין מ"ש יבמות קטז לא אמרו אלא ירדן ובספינה וכמעשה שהי' ושבת ס. מעשה כי הוה בשבת הוה). אבל בס' החנוך רנ"ד כ' הטעם שלא יעשה בית תבנית בית וכו' הוא מפני מורא מקדש וכ"כ מנחת חנוך שם אות ו' וכ"כ משנת חכמים סג:

ולטעם זה אין נפ"מ מדה ותבנית כיון דס"ס אם נראה למראית העין שהוא דומה למקדש או לכליו הוי קלות ראש אם מחקה את המקדש:

ועי' מנחת חנוך שם אות ז' דלפי טעם דמורא מקדש תלוי במחלוקת אי קדשה לעתיד לבא, ולראב"ד ספ"ו מבית הבחירה דלא קדשה לע"ל והנכנס שם בטומאה אינו חייב כרת א"כ הא שלא יעשה תבנית מנורה הוי רק איסור דרבנן, ולא נראה כן דפשטות ברייתא זו דר"ה לא יעשה בית תבנית היכל וכו' סתמא קתני לעולם, ומפורש מתני' מגילה כח. והשימותי את מקדשיכם קדושתן אף כשהן שוממין ויבמות ו: ואין לי אלא בזמן שבהמ"ק קיים וכו' ת"ל את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו מה שמירה האמורה בשבת לעולם אף מורא האמורה במקדש לעולם. ועוד ראי' דבמכילתא דרשב"י סוף יתרו אמר שלא יעשה מנורה תבנית מנורה דברי ר' מאיר ור"מ ס"ל בחולין ז. דלא קדשה לעתיד לבא. ומבואר דלא תלוי במחלוקת זו וכ"ע ס"ל דמורא מקדש לעולם:

ועי' מכילתא יתרו סוף פ"י מובא ברש"י בחומש שלא תאמר הריני עושה כרובים בבתי כנסיות ובתי מדרשות כדרך שאני עושה בבית עולמים ובמכילתא הואיל ונתנה תורה רשות לעשות בבית המקדש וכו' ת"ל לא תעשו לכם. ולכאורה מוכח דדוקא כרובים שהם צורות אסור לעשות בביהכ"נ וביה"מ אבל מנורה י"ל דאף דאסור להדיוט אבל בביהכ"נ ובהמ"ד מותר. אך לא ניתן להאמר חלוק זה ובודאי קאי על כל הכלים. וכברייתא דר"ה:

וכיון דרוב הפוסקים ס"ל גם במנורה אם נשתנה מותר א"כ במנורה זו דאין נרות שבקנים כפופים ופניהם נגד הנר האמצעי מותר דנראה דזה מעכב במקדש כמ"ש רמב"ם פ"ג מבית הבחירה ה"ח ועי' ת' ריב"ש סי' ת"י. ב) וגם הא בעי' תן לה מדתה חצי לוג כמנחות פט. וא"כ כיון דאין למנורה זו פיות כלל מותר (וצ"ע למה אמרו בגמ' בהחלט של שבעה לא יעשה ולא פרט דאם אין לה מדתה שרי) ועי' מנחת איתמר בעובדא שלו מתיר משום שהמנורה היתה מגרוטאות, זה ליתא דבשאר מתכות אין מקשה אחת מעכב כמ"ש מנחות כח. אינה באה זהב אינה באה מקשה:

ולכאורה י"ל עוד דרק לעשות אסור אבל אם המנורה כבר נעשה מותר להשהותה בבהכנ"ס כמ"ש ב"י שכן משמע מהטור וכן עלה במחשבה תחלה בס' משנת חכמים סג:

וכ"כ פתחי תשובה קמ"א ס"ק י"א בשם ס' תפארת למשה. אבל באמת בריטב"א ר"ה ור"ן ע"ז מג. מפורש דגם השהי' אסורה:

תוכן העניינים

חבלים בנעימים חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה