אור ברסלב
חבלים בנעימים חלק ג חושן משפט וענינים שונים › סימן קכ

חבלים בנעימים חלק ג· רבי יהודה לייב גרויברט

חושן משפט וענינים שונים · סימן קכ

סימן קיט

לבני המופלגים מר פנחס ומר דוד יחי'.

אשר כתבתם לי כי אחד מגדולי הדור מחו"ל שי' הגיד לכם ספק אי יכול האדון למכור עבד עברי לבנו אף שאינו יכול למכור העבד לאחר כמ"ש רמב"ם פ"ה מעבדים ה"י. מ"מ כיון שיש לו זכות להוריש לו וכמ"ש בקידושין יז: שעובד את הבן י"ל דה"ה מכירה, וגם אמר שהבן אינו נקרא יורש רק חלק מגופו כמ"ש שם לך ולא ליורש. והוסיף שלא מצא ספק זה בשום ספר:

ודאי דבן מקרי יורש בכל מקום וכמ"ש ב"ק קיא: הגוזל ומאכיל את בניו וע"ז אמר בגמ' רשות יורש כרשות לוקח וקאי על בניו והא דאמר הכא לך ולא ליורש אין הפי' שהבן אינו נקרא יורש רק כמו שפרש"י שאר יורשים שהוציא מן הכלל יורשים אחרים כיון שיש שני פסוקים ועבדך למיעוט ושש שנים ״יעבוד לרבויי, ובהכרח מחלק בין בן ליורש אחר. ומפורש הדבר במנחת חנוך מצוה מ"ב שכ' לדבר פשוט דאין האדם מוכר עבד עברי לבנעיי"ש לענין בכור שאינו נוטל פי שנים בע"ע.

ונראה ראי' מפורשת מערכין לא: מת המומר יגאל בנו ומק' בגמ' פשיטא ואי נימא דמכירה וירושה שוים ואם הבן יורש ה"ה דיכול למכור לו מחיים א"כ כיון דבבתי ערי חומה אינו נגאל בקרובים כמ"ש בקדושין כא. שפיר צריך מתני' להודיע דין דבן גואל כיון דא"י לקנות בחיי אביו ודאי דאינו גואל ומה זה פשיטות דגואל, אע"כ דאינו תלוי זה בזה ואף שאינו גואל בחיי אביו מפני שרק לאיש אחד, להמוכר עצמו יש זכות זה ולא לשנים, אבל כשמת בנו יורשו דהוא קאי במקום מורישו, ואל תאמר שבאמת גם בבתי ערי חומה אף שאינו נגאל בקרובים מ"מ הבן עדיף ויכול שפיר לגאול בחיי אביו, הא בורכא חדא דא"כ בקדושין יז: דקאמר מרבה אני את הבן וכו' נימא גם מעלה זו מרבה אני את הבן שיכול לגאול בית בבתי ע"ח בחיי אביו אע"כ דא"י לגאול, וגם הלא שם במתני' אף דנקט יגאל בנו, פשיטא דל"ד בנו אלא ה"ה כל היורשים דרק הכא בע"ע יש חלוק בין בן לשאר קרובים מפני מעוט ועבדך אבל אי לא"ה כל היורשים שוים וגם הא בערכין שם משני מהו דתימא וכו' קמ"ל והיתה גאולתו מ"מ, והא זה והיתה גאולתו שייך לכל הקרובים, וגם יגיד עליו רעו סיפא דמתני' מת הלוקח יגאל מיד בנו דלאו דוקא מיד בנו אלא ה"ה מכל יורש דהא יכול הלוקח למכור לכל אדם כמ"ש שם במתני' אין מונין שנה אלא משעת שמכר ועי' רש"י שם שהראשון מכר להשני ומ"מ הדין דאין נגאל בקרובים וכמו בבן הלוקח דה"ה כל יורש ה"נ בבן המוכר לאו דוקא בן אלא כל יורש שוה, ואף דהם יורשים וגואלים הבית בבתי ע"ח מ"מ א"י לגאול בחיי המוכר ואין קנין תלוי בירושה כלל:

אלא שממ"ש כ"מ פ"ב מעבדים הי"ב בשם רלב"ג דמדין ירושה נלמד דין המכירה י"ל כיון דבן יורש ה"ה דיכול אביו למכור לו מחיים אבל דברי רלב"ג אינם יסוד ומנלי' מקור זה, ופשוט שדין זה של רמב"ם שא"י למכור ע"ע ואינו מפורש בגמ' וכ"מ כ' בפ"ד ה"י שנלמד מהיקש דכי ימכר לך אחיך העברי או העברי' וגם מלא ימכרו ממכרת עבד, ותמוה דכי יכולים ללמוד היקש מעצמו וליתא בגמ' וכמ"ש רש"י סוכה לא. ד"ה לא מקשינן, וידוע דתוס' חולקים ועי' מלא הרועים אות א':

ומ"ש מלא ימכרו, קשה דזה פי' חדש ובסנהדרין פו. ר' יוחנן אמר אזהרה לגונב נפש מלא ימכרו וכו' וקאי לע"ע שהוא ברשות עצמו אבל לא שאסור למכור ע"ע שהוא ברשותו. וגם קרא דלא ימכרו קאי דאינו נמכר על אבן הלקח כמ"ש רמב"ם פ"א מעבדים ה"ה:

ופשוט י"ל כיון דבקדושין יח: ת"ר יש בעברי מה שאין בעברי' ויש בעברי' מה שאין בעברי וכו' מוכח דחוץ מה שפורט בברייתא שניהם שוים וכיון דבעברי' כתיב לעם נכרי לא ימשול למכרה ה״ה בעברי:

תוכן העניינים

חבלים בנעימים חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה