חבלים בנעימים חלק ג· רבי יהודה לייב גרויברט
חושן משפט וענינים שונים · סימן קיז
לכבוד ידידי הרב הגאון החו"ב מ' משה שאלתיאל דומ"ץ דפה סטאשוב.
א) אשר הקשני כ"ת היום ביבמות קיא: במתני' דיבם קטן שבא על יבמה קטנה יגדלו זה עם זה ומתני' דלא כר' מאיר ומקשה קרי כאן להקים לאחיו שם והאי לאו בר הכי הוא ותי' אביי אמר קרא יבמה יבא עלי' כל דהו. א"כ לר"מ דקטן אינו מיבם דחושש למיעוט שמא ימצא סרים, ממ"נ אי ס"ל דרש זה יבמה יבא עלי' א"כ מפורש בתורה דקטן מיבם ואי לית לי' דרש זה א"כ א"צ ר"מ לומר דמש"ה קטן לא מיבם דחושש למיעוט רק פשוט כקו' הגמ' דהאי לאו בר הכי ואינו ראוי להקמת שם:
והנה אי נימא דאביי ס"ל דר"מ דחושש למיעוט הוא רק מדרבנן כמ"ש תו' חולין יב. ד"ה פסח ועוד בכמה דוכתי י"ל דלא קשה דאולי האי דיבמה יבא עלי' לא מקרי מפורש בקרא להיתר יכולים חכמים להחמיר אך ק' לשיטת הסוברים דר' מאיר מה"ת חושש למיעוטא:
ונראה דהנה המהרש"א מקשה על הא דאבי יבמה יבא עלי' כל דהו או מקרא דיחדו הא ביבמות צו. אמרי' עשו ביאת בן ט' כמאמר בגדול וקונה רק מדרבנן כמ"ש תו' בקדושין יט. ד"ה ומדאורייתא. ותירוצו דחוק קצת ועי' נו"ב קמא אה"ע נ"ד ד"ה ואמנם כוון מעצמו לקו' מהרש"א ודייק מאביי כשי' רש"י בקידושין דמדאו' קטן בר יבום הוא:
ונראה כמ"ש תו' יבמות כ. ד"ה יבא דמק' על אלמנה לכ"ג דמותרת רק פעם א' א"כ אינה ראוי' להקמת שם ותי' דבעי' רק שהיבם והיבמה יהיו ראוים להקמת שם וראי' מקטן וקטנה דמיבמים ושלא כדרכה והעראה עיי"ש, ואף שלא הביאו דזה תי' גמרא יבמה יבא מ"מ ודאי שכוונתם שזה פי' תי' אביי יבמה יבא כל דהו היינו אף שאין ביאה זו ראוי' להקמת שם מ"מ אם היבם והיבמה ראוים עתה או אח"כ הוי יבום. ולפי' הך קרא דיבמה יבא לא קאי על קטן לבד אלא על כל אלו שבתוס'. וא"כ ל"ק על ר"מ איך חולק על הפסוק המפורש, דאין כוונת הפסוק להתיר קטן אלא שאביי תירץ דגם קטן הוא בכלל אבל ר"מ אינו מודה בקטן משום דחושש למיעוט. וממילא לא ק' קו' מהרש"א דבאמת לא קאי קרא על קטן וי"ל דקטן קונה רק מדרבנן:
ועוד נראה דבדף לט: אבא שאול אומר הכונס יבמתו לשם נוי כאלו פוגע בערוה וחכמים אומרים יבמה יבא עלי' מ"מ וס"ל לאביי כמו דנלמד דא"צ כוונת מצוה דיבמה יבא מכל מקום ה"ה דא"צ קריאת שם דכל דהו נמי. ואין אביי מחדש הך ילפותא אלא שלומד מחכמים דלעיל:
ב) היום תמהתי בב"ק עד: ע"פ עצמו דומיא דע"פ עד א' כי אתי ע"א מצטרף בהדי' מחייב בקנס בעדות מיוחדת (והט"ז חו"מ ל' ס"ה כתב דעדות מיוחדת לא מהני בקנס וכאן מפורש להפוך וכמו שהק' עליו בקצה"ח שם סק"ד ועיי"ש בנה"מ סק"ד), ותו' מכות ו: ד"ה בדיני הקשו דנילוף ד"מ מד"נ דעדות מיוחדת פסול ותי' דע"כ קרא לאו בדיני ממונות קאי דהא ע"א גבי ממון מועיל עכ"פ לשבועה א"כ בקנס דכ' תוס' ב"ק מא: ד"ה מודה דאין שבועת ע"א בקנס וכ"כ גליון הש"ס לרעק"א ב"ק עד: בשם התוס' וכן כ' רש"י ב"ק מא: ד"ה מודה וה"ה דהוי מצי למפרך אע"א פשיטא דפטור, והוא מפורש בירושלמי שבועות פ"ו ה"א מובא בראה שם סי' ה' והרי שנים מחייבים אותו קנס שנייא היא שאין נשבעים בקנס, א"כ למה מהני עדות מיוחדת בקנס נילוף קנס מדיני נפשות דלא תועיל: