אור ברסלב
חבלים בנעימים חלק ג חושן משפט וענינים שונים › סימן קטז

חבלים בנעימים חלק ג· רבי יהודה לייב גרויברט

חושן משפט וענינים שונים · סימן קטז

סימן קטו

לכבוד ידידי הרב הגאון המפורסם מ' שמואל הכהן קליגסבערג שליט"א אבד"ק קאלושין.

א) ע"ד קושית כ"ת ביבמות ה: היו. יכול כבוד אב דוחה שבת וכו' לא לאו דמחמר ואפ"ה לא דחי אלא דקיי"ל אתי עשה ודחי ל"ת ליגמר מהכא דלא לידחי, ותמה לפי מ"ש תו' ה:

ד"ה כולכם וא"ת ל"ל קרא בכבוד או"א דלא דחי שבת דבלאו קרא לא דחי שהוא ואביו מוזהרים על השבת וכמ"ש קידושין לא. הנח כבוד אמך וכו' שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך וכו' וי"ל דמהכא ילפי' התם עכ"ל א"כ מה פריך ליגמר מהכא דאין עדל"ת הא הכא שאני משום שאתה ואביך חייבים בכבודי:

הנה בירושלמי ב"מ פ"ב ה"י איתא בכל אתר את אמר מצות עשה קודמת למצות ל"ת וכאן את אמר אין מ"ע קודמת למצות ל"ת שנייא היא שהוא ואביו חייבים בכבוד המקום והיינו דמזה הטעם נדחה כבוד או"א, וקו' כ"ת טובה וכן הק' בס' מהדורא בתרא ובערוך לנר ולא תי' כלום:

ונ"ל ע"פ מה שהק' קצה"ח סי' צ"ז סק"א למה לי קרא דאין עשה דכבוד דוחה ל"ת הא אפשר למיעקרה כמ"ש כתובות מ. דאי אמרה לא בעינא ליתה לעשה (והיא קו' תוס' ישנים כתובות שם) ותי' דשאני כבוד אב דהוקש לכבוד המקום כמ"ש בקדושין ל: ותוס' יבמות ה: ד"ה טעמא דמש"ה ס"ד דתדחה גם טומאה והשבת אבדה אע"ג דהוא עשה ול"ת ולכן ס"ד דדחי אע"ג דאפשר למיעקרא, ומש"ה י"ל דפריך נילף מכאן דלא דחי עשה לל"ת דאף דעשה זו קיל משום אתה ואביך חייבים בכבודי מ"מ נגד זה יש לעשה דכבוד מעלה דהוקש כבוד אב לכבוד המקום ולכן לא גרעא מכל מצות שבתורה:

ב) עוד תמה כ"ת על רדב"ז סי' שני אלפים ר"ה שהקשה למה צוותה תורה להגעיל הא סתם כלים אינם בני יומם ותי' דהא דנטלפ"ג רק בדיעבד מותר אבל לכתחלה אסור לבשל עד שיטהר כל כלי כראוי. והוא פלא דהוא נגד מ"ש בע"ז עה: לא אסרה תורה אלא קדרה בת יומא וכבוד תורתו כתב זה להג' מהרש"ם והשיב דברי רדב"ז תמוהים ולא אדע, ליישבם:

לא אדע מה הרעש גדול על הרדב"ז כי כדבריו כתב בחי' רמב"ן בע"ז שם בתי' ראשון וז"ל הכי קאמר כולם משום חשש בת יומן אסרן ולכתחלה אבל אם בישל בהם מותר שסתם כלים של עכו"ם אינם בני יומן עכ"ל והכוונה דלפי פשטות דלא הצריכה תורה הגעלה אלא כלי שידעו ישראל שבשלו בה היום והיא דוחק גדול דמניין ידעו זאת ועי' ברכת אברהם להג"ר אבוש מפפד"מ פסחים מה: וז"ל לא שידעו שהוא ב"י דמנא ידעו דהשבויים אין נאמנים כיון שאין בידם אלא דחיישי' שמא היתה בת יומא עכ"ל וק' הא רוב כלים אינם בני יומן וצריך לומר דהתורה צותה לכתחלה להגעיל על הספק ובדיעבד מותר, ועי' מה שהקשה הרא"ה בבדק הבית בית ד' שער א' ד"ה בענין נטלפ"ג, לדעת רשב"א דהבליעה עצמה שבקדרה אסור רק הא דנטלפ"ג מצד ביטול הוא הי' ראוי שיהי' אסור לבשל בקדרה שאינה ב"י מה"ת את"ל דאסור לבטל איסור לכתחלה מן התורה:

ולפי תי' זה של רמב"ן ורדב"ז יש גם מן התורה חלוק בין לכתחלה ודיעבד וכמ"ש תוס' זבחים טז. ד"ה מה וירושלמי פסחים פ"ב ה"ד ר' ירמי' אמר למצוה איתאמרת ר"י בן פזי אמר לעכוב איתאמרת וברכי יוסף או"ח א' בשם תוס' הרא"ש סוטה ח: במ"ש חבל מצרי מה שיעכב תימה היכי ס"ד שיעכב הא בעי' שינה לעכב הרי דעתו דאפי' לאו בקדשים יש חלוק בדאו' בין לכתחלה ודיעבד:

ג) מה שהעיר על מהרש"א תענית כז. בחי' אגדות שכ' על הרע"ב וביום שמחת לבו זה בנין בהמ"ק שנתחנך ביוה"כ ולא ידענא חנוכו ביוה"כ, ותמה הא מפורש כן במ"ק ט. שאכלו ביוה"כ משום חנוך בית המקדש, היא תמיהה גדולה אבל קדמו בתפארת ישראל כאן:

ועי' לקוטים במשניות החדשות דפוס ווילנא מ"ש דקאי על ט"ו באב:

תוכן העניינים

חבלים בנעימים חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה