אור ברסלב
חבלים בנעימים חלק ג חושן משפט וענינים שונים › סימן קב

חבלים בנעימים חלק ג· רבי יהודה לייב גרויברט

חושן משפט וענינים שונים · סימן קב

סימן קא

מוסקבה לכבוד ידידי הרב הגאון מ' שמואל רבינוביץ אבד"ק מוסקבה.

אשר הגיד לי כ"ת בערב משם הגאון ר' יוסף רוזין שי' מדבינסק מחבר ס' צפנת פענח. על אודות מ"ש רמב"ם פ"ב מה' רוצח הי"ד דרק אם הכה האדון את עבדו בשבט אז נדון בדין יום או יומים מפני שכן הדרך להכותו בשבט אבל לא בדבר אחר, והביא הגאון ראי' לדבריו ממכילתא משפטים פ"ז שורו שהמית עבדו חייב מיתה אף ששהה יום או יומים, וקשה הא כמיתת בעלים כן מיתת השור, אע"כ דאף הבעלים אין להם רשות להמיתו ע"י נגיחה או דבר אחר רק בשבט. ומר דחה ראייתו, דהא דמקישים שור לבעלים הוא רק אם כל אדם פטור בכך. אבל אם הפטור רק משום בעלים והעבד הוא קנינו אז השור חייב, כי השור אינו בעלים:

אני לא חילק ידענא, כי מקור דין זה בריש סנהדרין דשור הנסקל נדון בכ"ג, ושם עט. דאין דנים שור אלא בפניו, ומשם היינו אומרים דאין השור תלוי בבעליו רק בדין כל אדם, אבל שם עח. חידש רבא דשור של טרפה פטור דכל דלא קרינן בי' וגם בעליו יומת לא קרי' בי' והשור יסקל, ועיקר תלוי רק בבעליו ולא בכל אדם, וא"כ מה בכך דהבעלים פטורים ביום או יומים משום שיש להם קנין בעבד והשור אינו בר קנין, מ"מ גזה"כ דכל דלא קרי' וגם בעליו יומת, יהי' מאיזה טעם שיהי', אז השור פטור, ועי' שם תוס' ד"ה שור, דבשור טרפה ל"ש הטעם שבאדם משום עדות שאאי"ל ומ"מ גזה"כ דהשור פטור:

ולכאורה היא איבעיא של ר' אלעזר (סנהדרין טו.) שור של כ"ג בכמה אי מדמי לי' לבעליו או לבעלים דעלמא, וכיון דנשאר בספק ודאי דגם השור פטור בדין יום או יומים דלבעליו דידי' מדמים אותו. אך באמת נראה דאפי' לצד דמדמים לי' לבעלים דעלמא, מ"מ הכא פטור דדוקא התם אמרי' דכוונת התורה לדמות שור לרוב בעלים, בעלים דעלמא, ולא לאיש אחד כהן גדול יחיד בדורו, משא"כ הכא דכל מי שהוא בעל העבד נדון ביום או יומים ודאי דגם השור פטור:

ומה זה חילק כ"ת שאין השור בעלים של עבד ובכה"ג גם האדון חייב אם יהרוג עבד איש אחר, אתמהה, וכי השור חייב מפני שהוא בר דעת הלא אין השור מזיד בהריגתו כמ"ש תו' ב"ק ד. ד"ה כראי. והא דחייב מיתה הוא משום ובערת הרע וכיון דגזה"כ דחיובו תלוי בבעליו דוקא וצריך שיהי' דינו בפניו אף דאינו בר טענה ואין לו טעם ותועלת בדבר (וכמו שפליג ר' יעקב ב"ק מה) וגזה"כ הוא דכל היכא דבעליו פטור השור פטור ודוקא תלוי בבעליו ולא בסתם בני אדם ומש"ה שור של טרפה פטור וא"כ מצד סברא דברי הג"ר יוסף נכונים:

אך מ"ש הגאון, דהמכילתא ס"ל כן דבעי' שבט דוקא, אין נראה כי כל ראי' רמב"ם מפני שנאמר בשבט, והמכילתא דורשת בשבט לג"ש נאמר כאן בשבט ונאמר להלן במעשר בשבט מה להלן להוציא את הלקוח של שני שותפין אף כאן דעבד שותפות אינו בדין יא"י, וטעם המכילתא דשורו שהמית עבדו חייב מפורש שם מדכ' לא יוקם כי כספו הוא. והטעם מיותר אלא להשמיענו דדוקא האדון ישנו בדין יום או יומים מפני כי כספו הוא ולא בשור, והיינו דלולא שכתבה תורה כי כספו הוא. היינו אומרים דגם שורו פטור משום דלא קרינן בי' וגם בעליו יומת. ולכן הוסיפה תורה כי כספו הוא להוציא דין השור:

וקשה בתוס' סנהדרין פ. ד"ה בשור שכ' דשנים שיצא חץ מביניהם ואפי' אחד אהא חלפתא שידוע שלא הרג מ"מ השני פטור דאין הולכין בדיני נפשות אחר אומדנא אבל בשוורים כה"ג חייבים משום ובערת, ותמוה דהא לא קרי' בי' וגם בעליו יומת, ועי' סנהדרין לו: עשרה דברים יש בין דיני ממונות לד"נ וכולם אין נוהגים בשור הנסקל חוץ מכ"ג וצ"ע:

תוכן העניינים

חבלים בנעימים חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה