חבלים בנעימים חלק ג· רבי יהודה לייב גרויברט
חושן משפט וענינים שונים · סימן צט
לכבוד הרב המאה"ג חריף ובקי מ' יהודה ליבוש ישעי' אבד"ק באגריא.
ע"ד שאלתו אודות חזקת החליבה ואשר כבר יצא הפסק מהרב מפ' שהיא שייכה לר"ח וכ"ת מפקפק ע"ז כפי הרצאתו ונימוקיו. אבל יקירי הלא גמ' מפורשת (ב"ב קלח:) ב"ד בתר בי דינא לא דייקי וש"ך חו"מ י"ט סק"ג אם חזר בעל דין ותובעו בפני ב"ד אחר אין הב"ד רשאים לשמוע דבריו כלל וכ"כ סמ"ע שם סק"ב ופת"ש סק"ג:
ובאמת הפסק הזה ברור ואמת כי מפורש במהרי"ט חו"מ סי' ל' אפי' מכר השר את הכפר לאחרים ופנים חדשות באו לכאן מ"מ אין חזקת המחזיק נפקעת וכ"כ בת' רשד"ם סי' רכ"ד דאין זה תלוי בבעל זה ואפי' נתחלפו הבעלים התקנה בתקפה וכ"כ רדב"ז ח"ד סי' רי"ג. הטעם דאין ביד הבעלים למכור זכותו של זה. והדבר מפורש בב"מ קא: זבנה או אורתה או יהבה במתנה א"ל לא עדיפת מגברא דאתית מיני' וכמ"ש בחו"מ סי' קע"ה סי"ט וכן בב"ב הג. בן לוי שמכר שדה לישראל וא"ל ע"מ שמעשר ראשון שלי הוא שלו ורשב"ם ד״ה מעשר ואפי' אם מכרה הלוקח לאחר דזכותו של לוי אינו יכול למכור לאחר:
ולא עלה על דעת אדם לומר דהחזקה היא אקרקפתא דגברא ויש זכות רק על גופו של האדון. ופשיטא דכיון שיש לר"ח חזקה בחליבה בכפר זה אין רשות להמוכר למכור חזקת ר״ח לאחר, וטענת השני שהי' לו ג"כ חזקת חליבה בכפר אחר השייך לאותו האדון והאדון הביא אותו לכפר זה תחת הכפר הראשון. זו אינה טענה כיון דהחזקה והזכות אינו אקרקפתא של האדון, רק על המקום הזה, ומבואר בספרים דעיקר התקנה היתה מפני חובות והוצאות שיש לו כאן:
ופשיטא דכיון דהוי תקנת ר"ג, דמוחים בידו וכופין אותו לקיים התקנה, דאל"כ איך תתקיים התקנה ומה הועילו חכמים בתקנתם וכ"כ בת' בית שלמה חו"מ ק"ג שכמו בחר"ג משתי נשים אף אם עבר ונשא כופים לגרשה כמ"ש נו"ב כך בחר"ג בהסגת גבול הוי הכי דאפי' דיעבד מחויב להחזיר ולא הועילו מעשיו וכל הוספה שהוסיף חלה עליו לשלם להשני וכ"כ בת' דברי מלכיאל ח"א חו"מ סי' צ"ח אות י"ג דמוציאים מידו מצד כפי' וכמו בכל חר"ג וכ"כ שארית יוסף פי' י"ז וס' מ"ב סי' כ"ז דמערופיא הוי ממון גמור ועי' בת' דברי חיים ח"ב חו"מ סי' ל"ה שכתב וידעתי מעשה אשר מחו' הגאון דק' ווישניצא החרים לאחד שהסיג גבול באורנדי וענשו במ"מ ל"ע וכן הי' וגם לאחד שהי' נקרא פרץ רדף אותו בחרם על כזה, ובסי' מ"ב כתב וז"ל ולכן כופים השוכר המסיג גבול להחזיר החליבה להראשון וכ"כ בסי' ס"ז וצריך להחזיר המקום לבעליו הראשונים:
ויש להסביר הדבר ע"פ מ"ש ט"ז יו"ד רי"ח סק"ד ורכ"ח ס"ק מ"ב דתקנה למגדר מלתא דעברה הוי דאו' משא"כ אם אין שייך לעברה רק תקנת הצלת ממון הוי רק מדרבנן. ולכן בתקנת שלא לבטל גט שלא בפני השליח ס"ל לרבי בגיטין לג. דבטלו מבוטל ולא אמרי' מה כח ב"ד יפה דאפי' אי מהני דיעבד מ"מ יש תועלת בתקנה דע"פ רוב לא יעבור עלי' אבל הכא בתקנת ממון דלא חמירא כ"כ ושכיחי עוברים אם תאמר דדיעבד מהני תהי' כל התקנה לבטלה: