אור ברסלב
חבלים בנעימים חלק ג אורח חיים › סימן כב

חבלים בנעימים חלק ג· רבי יהודה לייב גרויברט

אורח חיים · סימן כב

סימן כא

בענין הנ"ל.

מכתב מהרב הגדול ר' ישראל ניסן יחי' אבד"ק מאקאווי ועתו בירושלים.

הנני לדרוש מכת"ה בדבר הלכה היות כי במשך הזמן אשר הנני פה רב ואב"ד ועבד לעם ה' תקנתי כמה פעמים ערובין פה אבל האויבים מקלקלים אותם ובימי ממשלת רוסיא הי' לנו עזר ממנה. ודעת לנבון נקל כי כעת אין לדבר מזה עם המושלים החדשים ושמתי אל לבי אולי אוכל לתקן אותם בלי ידיעתם כלל כי הדור פרוץ ונושאים משאות ביום שבת בפרהסיא ואי אפשר לעמוד בפרץ. וסבבתי את כל העיר וראיתי כי די בתקונים קלים אצל בתי ישראל, רק באיזה מבואות בקצה העיר בסוף רחוב פולטוסקר ובקצה רחוב פרושניצר עומדים עמודי הט"ג והעלעקטרי זה לעומת זה והחוט נמשך על כל רוחב הדרך. והנה אמרו לי כי לפני שנים קדמוניות היו חושבים את הט"ג לערוב אבל עמדו תחת החוט עמודים קטנים וזה א"א עתה. והנה מכבר שמעתי כי הגאון רח"א וואקס ז"ל מקאליש התיר את הט"ג לעירוב, והבנתי כי סומך על הגאון מליסא בתקוני ערובין בס"ס מק"ח שכ' אם עושים חקק בעמוד וכורכים בתוכו החוט אינו צה"פ מה"צ יען שאין שיעור לעבות הקנה דלמטה רק כ"ש וחושבים העבות של הקנה למזוזות והחוט למעלה למשקוף ומה שיוצא העמוד למעלה מן החקק חשוב כמאן דפסיק ואף כי האחרונים חלקו על הט"ז שס"ב סק"ד שמתיר אם החוט כרוך על העמוד רק שאינו בולט למעלה, זה רק אם כרוך עליו ממש אבל כרוך בתוך החקק ה"ז כמו על העמוד. וע"כ חושב הג' מקאליש את החוט הט"ג אשר כרוך על הגביע ובמקום הכריכה של החוט הוא כמו חקק בגביע והגביע עם העמוד כ"א לשם מזוזה והחוט למשקוף כי א"צ שהמזוזות יהיו ישר ממש שהא מצרפים אף בליטות מן הכותל מעט מעט כמ"ש ט"ז שס"ג וקורה איתא במתני' רפ"ק ערובין אם עקומה רואים כמו שהיא פשוטה. או אפשר דחושב הג' את הגביע עם החוט כאחד למשקוף רק הגביע התחוב תמיד בעמוד הוא חושב מקום התחב כמו שמונח על העמוד ומה שלמעלה כמאן דפסיק והעבות של העמוד למטה מתחיבה חושב למזוזה:

כעת בא לידי ס' מחשבות ישראל מהה"ג ישראל יעקב ז"ל אבד"ק זאקראצין ותיקן ערובין בעירו והביא דברי הג' מקאליש וראיתי טעמו מצד התחיבה בתוך העמודים והגביע והחוט חושב כאחד. ואין חילוק אם החוט נכרך בחקק או תחוב בתוך העמוד. וכ' הרב מזאקראצין שהג' מקאליש הגיד לו שהקשו עליו מתו' ערובין ב: בווי העמודים שכ' שהוי צה"פ מה"צ, והנה ידוע. כי בס' הישר כ' באמת שפי' שם צוה"פ גמור, אך גם לדברי תו' אין סתירה על ט"ג:

דהנה בפ' תרומה דכ' ווי העמודים וחשוקיהם כסף וכפי' רש"י י"ל שהווים לא היו תחובין בתוך העמודים ועפ"י שכל לא תחבו ווי כסף בעמודי ארז ואם נאמר כי מתחילה עשו נקב בעמוד עם כלי ברזל ואח"כ תחבו בנקב את הוו ג"כ לא נ' כן ממפרשים ועי' רמב"ן סוף יתרו על כי חרבך. ונ' כי עם החשק כסף סבבו את העמוד עם הוו יחד ובזה נדבק הוו עם העמוד ותלו עליו הכלונסאות והקלעים וראי' כי מתחלה כ' רש"י שהעמודים היו תקועים לתוך האדנים ואח"כ כ' וו ראשו זקוף למעלה וראשו א' תקוע בעמוד ולא כ' לתוך העמוד היינו שהוו לא הי' תקוע לתוכו רק מחובר בעמוד והפי' תקוע הוא מחובר כמו תוקע עצמו לתורה אבל מחובר הי' ע"י החשק ובאבן עזרא מפורש כך שכ' מלת חשוקיהם דבוקיהם כי הווים ידבקו אל עמודים וא"כ שפיר כ' תוס' שהי' צוה"פ מה"צ ובפרט כי הקלעים היו תלוים עם הכלונסאות ע"פ עמודים כלפי חוץ על הווים אבל הט"ג שפיר הוי צוה"פ:

וכל הטעם בצה"פ מה"צ שלא עבדי אנשי כן, שצוה"פ הוא כשהמשקוף הוא על ראשיהן ולא באמצע אבל איך שהוא תחוב בגובה רק שבולט מה מן המזוזות למעלה מה יזיק בזה הלא גם במדינתנו נוהגים לעשות למעלה מן המשקוף חלון בין שתי המזוזות למעלה והמשקוף תחוב בתוך המזוזות וכל הפתחים שלנו כך שהמשקוף משולב למעלה על המזוזות ומעוטא דמעוטא שאינם כך חוץ פתחים של בתי עצים ובהמות אבל פתחי הבתים כולם כך וא"כ למה לא יהי' זה צוה"פ ועי' ח"ס או"ח סי' צ' משמע שבזמנו ומדינתו לא היו עושים כך. וכתבתי לחותני הרב הגאון מ' שמואל קליגסבערג אבד"ק קאלושין והשיב לי אשר בשו"מ ות' מהרש"ם ועוד אחרונים שאין לי ספריהם כולם מכשירים גם מבי דינא רבא מווארשא הסכימו לי להתיר עמודי העלקטרי, והנני מבקש דעת כ"ת שהי' אב"ד פה להודיעני חות דעתו:

גם אודות הגשר צ"ע לי, כי בפרצת המלחמה שרפו הרוסים אותו, והאשכנזים שבו ובנו אותו אך לא רחב כבתחלה גם לא עשו שלאגבוים למעלה והוא פתוח לגמרי, ומדדתי על אמות שלנו והוא יותר מעט מעשר אמות אבל על מדת הרמב"ם פ"ט מס"ת שכל אגודל ז' שעורות בינונות זא"ז ולא מחזיק רק ט' אמות וטפח, יודיעני רו"מ דעתו אם לסמוך על זו המדה כי א"א לעשות שם שום תקון, וחותני הה"ג כ' לי בשם שו"ת שערי ציון כי בגשר יש להקל כי למטה יש ב' מחיצות ובב' מחיצות הפתוחים יש קורות בולטות למטה שהגשר מונח עליהם ואמרי' פי תקרה יורד וסותם והוי למטה רה"י ובוקעת למעלה, וא"י כי הרי בס"ס שס"א בזו כנגד זו ל"א פ"ת יורד וסותם וכאן המחיצות זנ"ז פתוחות ואולי טעמו כי החומרא זה נגד זה שבקיעת רבים מבטלת המחיצה אבל למטה על המים ל"ש כן, אבל לדעתי יותר טוב לסמוך על המדידה הנ"ל:

ידידו מוקירו דוש"ת ישראל ניסן אבד"ק הנ"ל

והנה על אודות המדידה שמדד ע"פ רמב"ם פ"ט מס"ת, הנני להעיר כי דברי רמב"ם מובאים ש"ך יו"ד סי' נ"ג סק"ז, רע"ב סק"א ומג"א י"א סק"ה וי"ל כוונתו שעורה בקליפתה כמ"ש יומא ע"ט. שלא בקליפתה אשלא מקרי וכ"כ פמ"ג או"ח סי' כ"ז א"א סקי"ח, גם יש לעיין אם לא נשתנו השעורות מזמן לזמן עי' נחלת שבעה סי' י"ב סעיף ל"א אות ג' כתב משקל של שעורים לא נשתנה אבל בדברי חמודות בכורות פ"ח סי' ט' אות כ"ב בשם מהרי"ל כ' דאין אנו בקיאים לצמצם השיעור ועי' כתובות סד: לא פסק וכו' ששעורים אדומות רעות הן, ובמהרי"ט ח"ב יו"ד י"ט בשם אביו על רמב"ם שיש לידע באיזה שעורות שיערו שאמרו בכלים פי"ז מ"ח בינונית זו מדברית ועי' ח"ס או"ח קפ"א ד"ה והנה:

ועל יתר דברי האגרת הזאת וכן ע"ד כל תשובות הרבנים, כבר בררתי הענין די באר למעלה סי' י"ד וא"צ להשנות הדברים:

ובאהבה אזכיר לטובה ולברכה את הה"ג ר' יודל ראזענבערג יחי' רב בטור מלכא שטרח הרבה בענין הערוב פה וסבב עמי את כל העיר איזה פעמים בימי הקור ביגיעה רבה והחליף עמי מכתבים רבים בענין זה. גם הנני מחזיק טובה לכ' הה"ג ר' אליקום געציל הכהן דוכטוואלד אבד"ק יאווארזנא בגאליציא שהעתיק לי מכמה ספרים נחוצים מענינא כי הייתי אז בלי כל ספר. וכן ברוכים יהיו כל הנכבדים אשר עסקו בזה לשם מצוה בגופם ומאודם:

הטיבה ה' לטובים, זכות השבת תגן עליהם ויכולה היא שתרחם, ויקרא להם גודרי גדר משובבי נתיבות לשבת, צדיקים ילכו בם:

תוכן העניינים

חבלים בנעימים חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה