חבלים בנעימים חלק ג· רבי יהודה לייב גרויברט
אורח חיים · סימן כ
בענין הנ"ל
תשובת בן דודי הרב הגאון המפורסם מ' יעקב חיים זעליג גאלדשלאק אבד"ק לובראניץ וכעת בווארשא מחבר שו"ת ויחי יעקב ועוד:
הנה בענין בקיעת רבים לבטל מחיצות לא ראיתי בדברי המחברים יותר ממה שכ' כ"ת במכתבו אות ד' שהביא חלקי הסותר, ואם יש אתו ספרי שו"ת ויחי יעקב יראה חאו"ח סי' כ' מ"ש להקל נגד ספקו של המג"א בסי' שס"ה סק"ד, ודרי דאשלי רברבי הפמ"א ח"א כ"ה, בא"פ או"ח כ"ה וכ"ו, א"ר שס"ד, ה' רעק"א ל"ג, ח"ס או"ח צ"ז ולקוטיו פ"ב. חיי אדם בנשמת אדם, הגאון רש"ק בכמה דוכתי בספריו כולהו בחד שיטתא קיימו דבלא פילוש זכ"י אין להחמיר אפי' בקעי בו רבים, ואעתיק לכ"ג לשון הרש"ק בספר החיים שלו סי' שס"ג סכ"ו וז"ל שאלה בפרצה פחותה מעשר בין שני בתים וכו' ואען ואומר שהיתר ברור הוא שא"צ לעשות צוה"פ דהרי הט"ז שס"ה כ' בפשיטות שאף במבוי הא דבב"ר פרצתו בד' דוקא אם נפרץ אח"כ אבל לא אם מתחלה כך פתוח אף במבוי בעי עשר דוקא אף שבקעו בו רבים ולפ"ז נהי שלשאר אחרונים אין חילוק מ"מ הרי חנן קיי"ל דמבואות שלנו דין חצרות יש להם ובסי' שס"ג משמע מל' הרמ"א בפשיטות שדין חצרות יש להם בודאי ולא מכת ספק כלל וכ"מ ממרוצת ל' מג"א שם ולפ"ז ודאי דבפרצה פחותה מעשר מותר לדידן ואף דבסי' שס"ה מסתפק המג"א במבואות שלנו ומסיק דיש להחמיר מ"מ אם הפרצה נעשה מתחלה כך דלד' הט"ז מותר בפשיטות וכו' לא שבקי' פשיטות' של הט"ז מכח ספקו של המג"א בפרט בערובין דס' להקל עכ"ל. ובברית אברהם או"ח י"ז מיקל בפרצה פחותה מי' ואפי' בקעי בה רבים א"צ אפי' לחי וכן סמכתי ע"ז בטשערווינסק להתיר בהסכם כ"ק אאמו"ר ז"ל:
לענין לחי שאינו נגד העמוד של צוה"פ בשוה וצריכים לסמוך עליו באלכסון שחולקים בזה הב"ח והט"ז, דב"ח מתיר אף בלחיים וט"ז אוסר, ונ' דעת המג"א להקל שהביא דעתו באחרונה, גם החיי"א סומך בשעהד"ח להיתר, גם בתו' שבת מביא ראי' לב"ח מתו' יא. ד"ה אפכא דכ' דל קנה שע"ג ליתכשר בקנה שמכאן ומכאן, הא עדיפא מיני' מצו לומר לתכשר בקנה א' (שיניח לרחבו מכותל לכותל) אע"כ דכתבו כן דלא נימא דאיירי באלכסון כמ"ש לדעת הרי"ף לכך כ' דלתכשר בקנה שמכאן ומכאן דבלחיים מהני אף באלכסון וכ"ד הב"ח עכ"ד. (ועפ"י דרכו תירצתי דקדוק, חי' רעק"א או"ח שס"ג ס"ס כ"ו בלשון הש"ע ל"ל למימר או צוה"פ, וי"ל לאידך גיסא דיהי' ראי' מזה לט"ז ולכן מזכיר צ"ה אם יהי' באלכסון דתי ל"מ בלחיים משהויין). ולפ"ד הט"ז האוסר צ"ל דה"ט דלחיים עושים מחיצה רק בשוה נגד חודן ולא לצדדין וכמו שהסביר הרלב"ח בת' סי' ס"ו, אבל לדעת הב"ח הלחי עושה תחלת מחיצה לכל פנה ואפי' באלכסון:
ומה שמסופק כ"ג לענין הסמיכה על הבליטות שבכותל משום לחי ואין בהן טפח. כבר העליתי בספרי ויחי יעקב בראיות דסגי בכל שהוא ופרשתי דברי הש"ע שכ' טפח באופן אחר. וכתבתי שם לרווחא דמלתא דיש לסמוך בשעהד"ח על פי' ראשון שבתוס' י. ד"ה ושני שכ' טפח לאו דוקא ועיי"ש שהארכתי בזה, וכ"כ בנשמת אדם כלל נ"א דל"ב טפח וכ"כ בשם רשב"א בעבודת הקודש וגם במג"א שס"ג סס"ק כ"ח כ' דבעמוד בולט סגי בכ"ש. וכעת בעת כתבי נזכרתי כי נמצאו אצלי איזה תשובות בעניני תקון מבואות מכ"ק אבי ז"ל, מ"ש לי ולאחרים, והטרחתו עצמי לחפש אחריהם, וראיתי שהאריך בנד"ז והעלה להקל בזה, ואגב ראיתי שסומך משום לחי על עמודי הט"ג בחלק הרחב יותר ממה שהחוט מונח עליו, כי רק מה שמכול לחוט שע"ג הוא נחשב לעמוד צ"ה אבל מה שבולט יותר לרחבו יכולים לסמוך עליו משום לחי:
(הרב הג' שי' הרחיב הדבור והאריך למעניתו בכמה עניני הערוב, אך מפני כי במכתבים הקודמים דברו מזה ויודע כמביא למעלה, השמסתים):
שלו' למר גאונו ותורתו מבן דודו ידידו מוקירו ומכבדו יעקב חיים זעליג גאלדשצאק בהגאון הצ' זצ״ל מלפנים אבד"ק לובראניץ וכעת חונה פ"ק ווארשא.