חבלים בנעימים חלק ג· רבי יהודה לייב גרויברט
אורח חיים · סימן יט
תשובת הרה"ג מ' שלמה דוד כהנא שי' דומ"צ בווארשא שבט תרפ"א לפ"ק.
אודות תקוני הערובין בעיר טאראנטא. אודות הטעלעפאן הראיתי מכתבו הנעים לכמה רבנים גדולים ובתוכם ידידנו הגאון מזאוויערצי ובאנו לידי החלטה לפי הציור שהוא יותר טוב מהנהוגים במדינתנו לענין מן הצד יען כי מהחבור של מקלות נעשים כעין קנה עקום והגביע יושב למעלה על הקנה העקום, והוא כמו שדן הגאון בעל נפש חי' והתיר מטעם שהיתד התקוע בתוך העמוד הוי כמו שנחקק בתוך הקנים והיתד והזכוכית והחוט הכל נחשבים לקנים שלמעלה דלחי אפי' שברי שברים כשר וה"ה לקנה שלמעלה ובהגהות של הגאון מברזאן לס' ארחות חיים הנדפס בסיגעט שנת תרנ"ח הביא מספר הישר לר"ת סי' רפ"ו דסובר דבמשכן בפתח החצר שהכלונסאות היו ע"ג ווי העמודים הו"ל שפיר צורת הפתח ממש ולא מן הצד וחולק על רש"י סנהדרין כב. ד"ה ווי, והכל מטעם הנ"ל דהוי כקנה עקום. ומביא במסקנא מה שגם כבודו הביא משמו בתשובותיו דבזה"ז שעושים הפתחים בסגנון שיש חלון מלמעלה מהדלת והמשקוף של הפתח תחוב במזוזות באמצע גובהם י"ל דלכ"ע מהני כה"ג דהוי צה"פ ומסיק דאם חקק בתוך העמודים יש להקל בשעה"ד:
ובשם הגאון ר' חיים סאלאווייציק זצ"ל מבריסק הוגד לי סברא חדשה בענין מן הצד אף כי לא נ' כן מהפוסקים השכל הישר נוטה לזה ובעירנו סומכים על זה, לפי דעתו אין הפי' מן הצד שאין מונח הקנה העליון מלמעלה רק באמצע, רק הפירוש הוא כך כי הקנה העומד יש לו ד' קצוות, ואם הקנים עומדים מזרח ומערב, יהי' החוט המשוך ג"כ מצד המזרח ומערב של הקנים דהיינו מצד המערב של הקנה העומד במזרח ומצד המזרחי של הקנה העומד במערב כציור זה $$ציור בספר$$ ואז הוא כשר אף שהקנים גבוהים מן החוט כיון שהחוט משוך ממזרח של קנה זה העומד למערב, למערב של קנה השני דהיינו צד מזרח ומערב של הקנים בעצמם. לאפוקי אם החוט משוך $$ציור בספר$$ מהם מצדם הצפוני כזה או מצדם הדרומי כזה הרי החוט מן הצד ופסולים, אבל מה שהקנים גבוהים מן החוט נקרא ג"כ על גביהן מפני שמכוונים החוט מול הקנים ביושר:
בדבר המקום פנוי בין העיר לנהר לא הבנתי היטב מתוך מכתבו. והנה ודאי אם הנהר עמוק שמתלקט עשרה עומק במשך ד' אמות, שלא בזמן הקרישה התיר מחצית השקל במקומו וח"ס סי' פ"ח ופ"ט, אך בעת הקרישה דעתם להחמיר אך בשו"ת הרי"ם סי' ד' דעתו להקל בנהרות גם בשעת הכפור וכן בשו"ת מהרי"א הלוי ח"ב סי' צ"ה וכן מיקל הגאון בעל נודע בשערים ח"ב סי' ה' בנהר קרוש ובלי ספק המחמיר אינו אלא מן המתמיהין ואם הנהר אינו עמוק שמתלקט עשרה מתוך ד' ג"כ יכולים לסמוך על תשובת מהרי"ט הובא בקיצור במג"א שס"ג סקל"א דנהר נחשב למחיצה אפי' אינו עמוק ועל היתר זה מטלטלים בשבת בקונשטנטינא, ובספרו של הרב ר' נתקא שהי' מגדולי המו"צ בעירנו לפני שלשים שנה ונדפס זה מחדש בשם מאורות נתן (מכורך אצלי ביחד עם ספרו הנכבד חבלים בנעימים ח"ב) מביא בסי' ח' שבעת שעסקו בתקון העירוב פה ווארשא והיו בהווייכסל מקומות שאינם מתלקטים עשרה מתוך ד' והתעסק אז בענין זה גם הגאון בעל חידושי הרי"ם ושמח מאד שמצא מקום לסמוך על המהרי"ט הנ"ל. אך אם יש מקום פנוי שפרוץ חוץ לעיר צריך להכשיר גם אותו כי אם לא יתקנו יהי' הפנוי אוסר על העור, ובעירנו אין לנו מקומות אצל הנהר שיהיו נפרצים לאיזה חלל חוץ לעיר:
הלחיים העומדים באלכסון לפרצות של פחות מעשר אין חשש. וכן הספק המצויין באותיות גדה"ו כבר נהיגי להקל בכמה עירות וכן בעירנו ווארשא. אודות הגשרים אם יש להם דפנות מלמעלה או לפחות למטה שנוכל לומר גוד אחית רבים מגדולי האחרונים מקילים.
לענין מחללי שבת כבר הסכימו כל האחרונים דשכירות רשות משכיר ולקיט של שר העיר מועיל גם להם. העתקתי כל הסברות מפני שמעלתו מחוסר ספרים וכבודו יעשה ככחו הרב בגמרא וסברא:
ידידו מכבדו כערכו הרם ומצפה לשמוע ממנו אך טוב כל הימים שלמה דוד כהנא מו"ץ דפה.