חבלים בנעימים חלק ג· רבי יהודה לייב גרויברט
אורח חיים · סימן יז
בענין הנ"ל. תשובת הגאון הישיש המפורסם מ'
יוסף לעווינשטיין ז"ל אבד"ק סיראצק. ערב פסח תרפ"א.
ארי נעשה שואל בדבר העירובין במחנהו, והנה גם ספרי אין אתי כי גנבו וגזלו מביתי ונשארתי ריקן ל"ע. ואכתוב רק מקיפיא:
א) בדבר הטעלעגרף שהחוטים מן הצד, הנה בס' ברכת אברהם לזקני הגאון הק' מפפד"מ ריש ערובין מיקל בזה והוכיח מדברי רש"י שם כן. והראיתי שם בציוני לדברי ת' מאמר מרדכי דכה"ג חשיב משום סמיכותו כאלו על גבו ולהכי מיקל שם אף בקורה, מלבד זה אם יש לעשות שם עמוד א' כנגד החוטים בתחלתו ואחרי שלפי דברי הט"ז שס"ג $$ציור בספר$$ סקי"ט אם העמוד מכוון נגד החבל אף שאין נוגע כשר א"כ אם יש א' בהתחלה וא' בסוף מה בכך שיש עמודים שהם מן הצד הם לא להועיל ולא לפסול ובפ"א דערובין אמרי' ריבה בחלונות לא פסול. ואלו היו העמודים שבאמצע צירוף להמחיצה הוי אמרי' דמפסק והוי מחיצה לאיסור, כמ"ש בערובין צב. אבל כאן הרי כבר נעשה הצה"פ ע"י העמודים החיצונים שהם נחשבים לפתח דצוה"פ מהני אפי' למאה פרסאות והעמודים שבנתים לא מחשבי לפתח דכה"ג לא עבדי אנשי כמ"ש במרדכי פ"ק א"כ לא פסלי העמודים שבאמצע וכן המג"א הביא בשם ר"א מזרחי סי' כ"ה וכ"כ ב"ש סי' מ"א:
ב) בדבר ההפסק בין הבתים לצוה"פ, בברכת אברהם ערובין יא. השיג על הבכור שור שהחמיר בזה וכן הרב בש"ע בתשו' שלו, ובבית אפרים סי' כ"ח יישב דבריו, ועי' בשו"ת ח"ס ח"ו סי' ל"ד ובית שלמה סי' נ"ה ובשער הזקנים ח"ב דף ק"ד וברית אברהם ובשו"ת סת"ם קונטרס פרט ועוללות להגאון מהר"ש קלוגר סי' י"א וארי' דבי עילאי סי' ד' ואינם מצויים אצלי, ובשעה"ד יש להקל בפחות מד"א לסמוך על המקילים וכ"כ בת' ר"ע איגר סי' י"ח:
ג) ענין תל שאינו מוקף לדירה ל"מ כשהוא בכל ד' מחיצות אבל במחיצה רביעית אין רבים בוקעים בו מותר ועי' בש"ע הרב סעיף מ"ג ואשל אברהם סק"ל:
ד) בדבר המקום פנוי המפסיק בין הערוב לנהר יעיי' בשערי תשובה סי' שס"ה בדיעבד להקל, ולענין צוה"פ על הגשר עי' נודע בשערים ח"ב מזה:
ה) בדבר מחללי שבת, ראיתי במכ"ע היו"ל בירושלים בשם תורה מציון, מאמר מהגאון בה"ג מ' יצחק דוב באמבערגער שהאריך בזה גם לענין ברכת כהנים ומדומה אני שהביא בשם זקני הג' מ' אברהם חיים שור בתורת חיים שאם הוא בוש לחלל שבת בפני הרב אב"ד אפי' מחלל בפני עשרה אין דינו כעכו"ם לענין זה (הלא זה גמ' ערובין סט.) והאריך עוד בזה ואינו תח"י.
ו) בדבר הטרעטואר המפסיק לומר אתי רבים ומבטלי מחיצה, בתשו' בית אפרים סי' כ"ו העלה להתיר אפי' בדרך המלך כיון דאין ס' רבוא בוקעין וגם דבקיעת רבים הוא רק דאז הוי כמפולש וזה דוקא כשבני רה"ר בוקעין בה ולא כשבני המבוי הולכים בה לבד מעצמם:
ובדבר הט"ג במג"א תר"ל סק"ב הביא מירושלמי דבעי' שיהא נעשה לשם צוה"פ אפי' לענין סוכה, וכ"ש לענין שבת א"כ אין להתיר בט"ג. אך דהקרבן עדה כ' מיירי לענין שסוף הסכך יועיל לצו"ה בכל מחיצות שפיר כ' דבעי' שנעשה לכך במכוון אבל הכא נגמרו כל המחיצות אלא שבמקום אחד עומד צוה"פ אצל המחיצות לא בעי' שיעשה לשם כך, ובשירי קרבן הקשה מתוך כך על מג"א וכן נ' מט"ז שם סק"ט דבעשה סוכה בקרן זוית בתוך הבית והסכך סמוך לקורה ויהי' צוה"פ כשר אף שלא נעשה לשם צוה"פ וכן בערובין יא. דצוה"פ א"צ ליגע לענין מזוזה מהא דכיפה אף דתקרה העליונה לא נעשה לשם צוה"פ וכן פ' הרמ"א סי' תר"ל ולהכי סבר ר"מ דחוקקין להשלים אף דחקיקת הרגלים נעשים ממילא:
שלום וברכה לכ"ת ולכל הנלוים אליו ידידו דו"ש ותורתו הק' יוסף במהר"א ז״ל אבד"ק סעראצק.
בענין זה כ' לי הגאון הנ"ל ה' בראשית תרס"א.
אגב חביבותי' אבקשו לכתוב לי בדבר שבא אלי מהחרדים משעפס שהם בק' נויארק בדבר היתר הטלטול ברחוב היהודים כציור המאפא כזה והחששות $$ציור בספר$$ שמא יעלה הים שרטון, וכן צרוף עמודי הגשר שעליו הולכת מסלת הברזל ויש חשש למ"ש המג"א תר"ל הנ"ל שלא הוי צוה"פ לפי שלא נעשה לכך, וכן אודות הט"ג ושם יש ס' רבוא אפשר דל"מ צוה"פ ועי חכ"צ סי' ל"ז. גם יש שם רבים הכופרים בהשי"ת וכ"ש שאינם מודים בעירוב איך יערבו בשבילם, ויש לי אריכות בכל זה אך כבר כתבתי להדר"ג שי' שבמקום שאני שואל אני מסלק את ידיעתי ואם אבא לבקר הוא מצד חשיבות אבל לא להלכה נגד דעתו:
ידידו יוסף במהר"א ז"ל אבד״ק סעראצק