אור ברסלב
חבלים בנעימים חלק ג אורח חיים › סימן טז

חבלים בנעימים חלק ג· רבי יהודה לייב גרויברט

אורח חיים · סימן טז

סימן טו

ח' מנ"א תרפ"א. מהגאון הנ"ל. בענין הנ"ל.

מה גדלה שמחתי כי דברי מצאו חן בעיניו וברב ענותנותו הציע לפני עוד ב' ענינים בהערוב ואף כי מכיר אני את ערכי אבל אין מסרבין לגדול כיו"ב ומצותו עלי חובה ואכתוב העולה על רוחי לפענ"ד.

מ"ש כהדר"ג לפמ"ש תו' כב. ד"ה והא דאפי' רב מודה דמדאו' מהני צוה"פ ביותר מי' וראי' מכלאים א"כ גם במן הצד נימא הכי דהא בכלאים מהני כמ"ש בדי"א ומוכח דהא דבשבת לא התירו זה רק מדרבנן א"כ בנ"ד שיש ג' מחיצות והוי רה"י מדאו' גם מה"צ מועיל הנה החס"ל מה"ת או"ח מ' רצה לחדש כעין זה שרק במבוי מפולש הוא דל"מ צ"ה ודחיתי דבריו מתוס' יא. דמיירי התם בבקעה שהיא כרמלית ואפ"ה פסול בה מן הצד וע"כ שאין חילוק (עי' לעיל סי' י"ד מה שהשבתי על זה), מיהו נ' לענ"ד להביא עוד סניף להיתר בנ"ד למ"ש מרן ז"ל באבני נזר רע"א שמה שהחמירו בשבת טפי מכלאים הוא רק במקום שאפשר תדע דבתוס' פ"ד מכלאים ריבר"י אומר כל מחיצה שאינה של שתי וערב אינה מחיצה ובכלאים אין חלוק בין פחות מב"ס ויותר וכ"ש לשבת דל"מ אפי' מב"ס ובסופ"ק דערובין דרשב"א דאמר כל מחיצה שאינה של ש"ו אינה מחיצה רק להתיר יותר מב"ס דוקא אבל פחות מב"ס מותר וע"כ משום דבדרך א"א לעשות מחיצות טובות הקילו הרי דשבת במקום דלא אפשר קיל מכלאים במקום שאפשר א"כ בנ"ד מאחר שלכל ד' האחרונים הנ"ל שרי ולא נחשב מן הצד כש"כ שיש להתיר בנ"ד דאיכא ג' מחיצות הואיל וא"א דקיל מכלאים:

ובדין ספק השני שכ' כהד"ג שמן הנהר שהוא המחיצה עם הבתים יש מקום פנוי, אם אמנם כי משמע מד' המג"א שס"ג סקל"א שהנהר צריך להיות סמיך לראש המבוי בתוך י' אמות אבל מבואר בנשמת אדם כלל ע"א דכל מחיצות או דנהר או דעלמא אף שרחוקים מן הבתים הוי מחיצה אלא כוונת המג"א באופן דהוי פרצה מן הצד יותר מי"א כגון שהנהר במזרח העיר והבתים עומדים מצפון ודרום רחוקים י"א מהנהר וזה ג"כ כוונת תו' כד:

בד"ה ליעבד וכן מפורש בריטב"א כ"ב וז"ל וק"ל עד אימתי יהיו מרוחקות שיהיו חשובות מחיצות ותי' בשם רבי' הגדול דהיינו כל שרואה עצמו תוך המחיצות ע"ש וכן ראיתי בס' בית גליא בשאלת חכמי מנהיים כשהנהר והחריץ מסבבים העיר מכל צד אף שרחוקים יותר מי' אמות מהעיר מ"מ אותו המקום ההפסק בין הנהר והבתים כמו כן נעשה רה"י ולא חשו לה רק מחמת הזרעים וע"ש בת' הגאון בגדי כהונה שמסכים להיתר ולא חשש כלל מה שהנהר הי' רחוק הרבה מן העיר א"כ בזה בודאי צדקו דבריו דליכא למיחש מידי כל שרואה עצמו תוך המחיצות אך מה דפשוט לי' לכהד"ג דהמקום פנוי הרבה אינו מזיק לדידי מבעיא טובא מטעם אחר לפי מ"ש בסי' ש"ס ס"א בשבת בבקעה במחיצות גרועות כגון שתי בלא ערב או ערב בלי שתי צריך שלא ישאר ב"ס ענוי שא"צ לו לתשמיש ואם לאו אין מטלטלין בכל המוקף אלא בד"א ומקור ד"ז מערובין טז: א"כ לפי המבואר בתו' כ"ב:

דמחיצה שאינה עשוי' ביד"א ל"ח כולי האי ורבים מבטלים אותה א"כ אפשר הה"נ במחיצה ביד"ש צריך שלא ישאר בית סאתים פנוי ומצאתי כן בתוס' ערובין פ"ב ה"ג שיירא ששרתה בתל גבוה י' טפחים וכו' ובלבד שימלאו את כולה ולא שיירי בה ב"ס, אמנם נ' דבת' ברית אברהם או"ח סי' כ"א תמה על רמב"ם דבפט"ז משבת הי"ב כ' יחיד ששבת בבקעה ועשה מחיצה סביב אם יש בה עד ב"ס וכו' והוא שלא ישאר מן המחיצה שהקיפו ב"ס פנוי וכו' ובהי"ד כ' ג' מקומות המוקפין שלא לשם דירה דין בערובין צ"ג ובהי"ז וי"ח דין דפרוץ מרובה וכו' בפרצה פחות מג' דהוי כלבוד, כיצד הרי שהקיף בקנים וכו' ה"ז מחיצה גמורה אע"פ שהיא שתי בלא ערב וכו' וק' דבחלוקים אלו של ב"ס לא הזכיר כלל מחיצה גרוע של שתי לחוד ואיך נימא דבמחיצה מעליא אין להם יותר מב"ס וע"כ דלרמב"ם אין חלוק בין מחיצה גרועה או לא רק כל הדין דב"ס תלוי אי מוקף לדירה או לא ובאמת כן מבואר בתו' די"ח. ד"ה אפי' שרק בשיירא הואיל שנעשה רק לצורך שעה ל"ח הוקף לדירה צריך שלא יהי' ב"ס פנוי וכ"כ ריטב"א שם כ"ב וברי"ף חצר שתשמישה לאויר ואינה מוקפת ש"ו אלא שתי בלא ערב וכו' וכ' בהגהות הב"ח דהאי ו' היא ו' מחלקת ואו או קאמר או שתשמישה לאויר או אינה מוקפת ש״ו וא"כ במוקף לדירה לכ"ע אין לחוש לב"ס פנוי והתוספתא מיירי רק בשיירא דל"ח מוקף לדירה כד' תוס' הנ"ל וכן ראיתי באבני נזר או"ח ש"ח שהעמיק בבאור הסוגיא דהעיקר תלוי במוקף לדירה וה"ר ברורה ממשנה ר"פ עושין פסין שהשיבו חכמים לר"י לא אמרו ב"ס אלא לגינה וקרפף וא"א דאפי' למחיצה שאינה ש"ו אמרו ב"ם כש"כ שי"ל לפסין דגריע מחבלים כמ"ש בברייתא שם וכן מסתבר דלענין אין מוקף לדירה יש ללמוד ב"ס מחצר המשכן שג"כ ל"ח מוקף לדירה כמ"ש תוס' כ"ג ד"ה שהוא והרי"ף בשמעתין משום שהי' עראי ע"ש ועוד נ' אפי' לפי"ד רש"י דהיקף בבקעה חשוב מוקף לדירה א"כ גם במוקף לדירה צריך נמי שלא יהי' ב"ס פנוי מ"מ יש להקל בנ"ד עפמ"ש המ"מ בשם רשב"א דרק כשרוצה עתה להקיף צריך שיהי' ב"ס פנוי אבל לא במוקפים כבר א"כ לית לחוש הכא רק שבתוספתא מוכח שאין חלוק אבל יש להקל לפמ"ש הבר"א שם דהא דלא יהי' ב"ס פנוי פי' מבלי הצטרכות כלל וא"כ הכא שצריך שישאר פנוי הוי הכל כ"צ ע"כ פשוט כד' כהד"ג שאין להחמיר בזה כלל:

תוכן העניינים

חבלים בנעימים חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה