אור ברסלב
חבלים בנעימים חלק ג אורח חיים › סימן ב

חבלים בנעימים חלק ג· רבי יהודה לייב גרויברט

אורח חיים · סימן ב

סימן א

כ"א מנחם אב תרפ"ד טאראנסא.

להרב הגדול מו"ה נ ח מ ן ש מ ו א ל י ע ק ב יחי' אבד"ק ב ר א ק בפולין. מחבר ס' עמודי שמואל.

על דבר מה שתמהתי בשבת קח. דאמר ר' הונא כותבים תפילין ע"ג עור של עוף טהור ואמר אביי טובא קמ"ל דהו"א כיון דאית בי' נקבי נקבי לא קמ"ל כדאמרי במערבא כל נקב שהדיו עוברת עליו אינו נקב. וקשה מאד הא גם עור בהמה הוא נקוב מעבר לעבר כמ"ש חולין קיט: דחלחולי מחלחל והקשה ר' אחא בר יעקב אלא מעתה תפילין היכא כתבינן ותי' ג"כ משום דאמרי במערבא וכו' וא"כ כיון דכותבים תמיד תפילין על קלף של בהמה, מה חידוש יותר בעור של עוף ולמה צריך ר"ה להשמיענו דין זה:

וכתב כ"ת לתרץ ע"פ חילוק הב"ח או"ח ל"ב ד"ה ויהי' כי אביי במנחות לה. ס"ל כי רק בנקב בתולדה כשר כשהדיו עוברת עליו אבל ניקב ע"י דבר אחר לא מהני כשהדיו עוברת עליו. ונו"ב תנינא יו"ד סי' י"ב כ' בעוף אין הנקבים מעבר לעבר וכיון דקלף צריך עבוד ולגרור מצד הפנימי, לכן הוי כמו ע"י מעשה והוי ס"ד לפסול אליבא דאביי וחידש ר"ה דכשר:

נפלא ממני להשיב על דבר בטל שהוא טעות החוש, שהרי הנקבים בעור העוף הם מתולדה איך שייך לחשוב שכיון שגוררים חלק הפנימי של העור ומה שנוגע להנקבים לא הוסיף ולא גרע ונשארו כמו שהיו, ע"י הגרירה יפסלו הנקבים שבתולדה, אתמהה. וגם לחלוק זה מה יתרון לקלף בהמה, הא גם שם קולפים החלק הפנימי ונימא ג"כ כן דע"י הקליפה הוי כנקב ע"י מעשה אדם ופסול וכיון שמעשים בכל יום שתפילין נכתבים על הקלף הרי שהקליפה איננה מזקת כיון שהנקב לא נתרחב כלום ע"י זה, וגם אם נאמר כן, י"ל שגם מה שמסירים נוצות העוף ושערות מעור הבהמה מיקרי ג"כ נקב ע"י דבר אחר ולא משכחת כלל הך דינא דכל נקב שהדיו עובר עליו, וגם הלא כל זה כנביאות, כי לולא אביי במנחות מי יודע חלוק זה בין נקב מתולדה או ע"י דבר אחר שיצטרך ר"ה לאמור שאין זה נקב ע"י דבר אחר, וגם פשיטא דלנו"ב שס"ל דנקב עוף אינו מעבר לעבר ה"ה בבהמה כן, ובאמת הפתחי תשובה יו"ד סי' ס"ט ס"ק כ"ז הקשה עליו שדבריו הם נגד הא דחולין הנ"ל דחלחולי מחלחל בבהמה ומכ"ש בעור העוף דרכיך דודאי נקוב מעבר לעבר:

ואע"פ שאיני כדאי, מ"מ חלוק הב"ח לדעתי הוא דבר חדש כי מה נפ"מ בין מתולדה או נעשה אח"כ הלא עיקר תלוי אם הדיו עובר עליו אינו נקב. ועי' כדומה בחגיגה כב. סל וגרגותני שחלק בם את המקוה לא עלתה טבילה ומביא ראי' דהא ארעא חלחולי מחלחלא ובעי' ארבעים סאה במקום א' ולס' הב"ח נימא שאני בארעא דהוי מתולדה ואינו נקב גמור ולכן אינו מועיל לחבר את המים משא"כ בסל וגרגותני שנעשה ע"י מעשה אדם שפיר מחבר את המקוה. (ולדברי ב"ח דהא דאמרי במערבא כל נקב שהדיו עוברת מיירי דוקא בנקב מתולדה יקשה על ט"ז יו"ד מ"ג סק"ב שכתב דמתולדה אין שם נקב עליו רק חסרון, וכן מפורש בשבת קח דאמר דאית בי' נקבי נקבי בעור העוף והם מתולדה):

ומה שהמריץ את הב"ח לחלוק זה הוא מפני שהקשה דאביי סותר א"ע דבמנחות לה. מצריך לבדוק את הקלף מנקבים ור' דימי מנהרדעא השיב לו שאינו צריך משום דקולמוסא בדיק לי' והיינו כדאמרי במערבא דנקב שהדיו עובר עליו כשר ובשבת קח. אביי בעצמו מביא הא דמערבא וע"כ מחלק בין הא דשבת דנקבי העוף הם מטבע ובמנחות חיישי' שמא נעשו נקבים ע"י דבר אחר. אבל י"ל פשוט דאף דאביי ס"ל הא דמערבא מ"מ חושש שמא הסופר יטעה ויתדמה לו שהדיו עובר ולא ידקדק היטב וכל היכא דאיכא לברורי מבררי', ומצינו לאביי דס"ל כן כמ"ש תוס' חולין ג. סד"ה המניח דאף דאי ליתא לכותי שרי מ"מ אם יכול לתקן ע"י חותך כזית בשר יש לו לתקן, והא דלא קיי"ל כאביי ולא מצריכים לברר י"ל כמ"ש מג"א תל"ז סק"ד דרק אם יש חזקה אחרת המתנגדת צריך לברר וכאן אין ח' מתנגדת ואביי אולי דעתו כמ"ש מג"א ח' סקי"א דאפי' אין חזקה כנגד צריך לברר. ואף דחזקה זו דקולמוסא בדיק לי' הוי חזקה בטבע וכל ח' בטבע א"צ ברור וכמ"ש בגיטין לא. המניח פירות להיות מפריש עליהם תו"מ מפריש עליהם בחזקת שהם קיימים וא"צ בדיקה מ"מ י"ל דעת אביי דחזקה זו אינה חזקה כל כך וכמו דמצינו בנדה מח: לחליצה בעי בדיקה אף דמטבע אם הגיעה לשנים הביאה סימנים מ"מ לא סמכי' עלה בדאורייתא. ועי' חבלים בנעימים ח"א סוגיא י"ג אות ב. ג.

או י"ל כי אחר ששמע אביי כן מר' דימי קבלה מיני' הך דאמרו במערבא, ונ' לי כי ר' דימי מנהרדעא הוא סתם ר' דימי שהוא במקומות רבים בעל דבר של אמרו במערבא כמ"ש בערובין ג., סוכה י., יומא נה:, חגיגה טו: ובכ"ד וגם הכא מה שאמר לא צריך קולמוסא בדיק לי', היינו דאזיל לשיטתו דאמרי במערבא וזה עצמו הוא הדין של אמרי במערבא, ואין להקשות מע"ז יא: דמוכח דרב דימי ור"ד מנהרדע' שני אנשים המה כי מתחלה אמר כי אתא ר' דימי אח"כ הוסיפו ר' דימי מנהרדעא מתני איפכא, כי רש"י כ' ה"ג ואית דאמרי איפכא הני תרי לישני ומבואר דהוא הוא:

ובישוב קושייתי צ"ל דר"ה בשבת ס"ל כמ"ש ר' אחא בר יעקב בחולין שם אלא מעתה תפילין היכא כתבי' וע"כ דס"ל שאין בקלף בהמה נקבים ולא חלחולי וכמ"ש רשב"א ור"ן שם דאם גורר העור אין נקבים כלל וכן י"ל לאיבעית אימא שם דכולו משום יד עיי"ש אין הכרח דחלחולי מחלחל ואף דדוחק שיחלקו במציאות אי מחלחל או לא מ"מ הא ר' אחא ב"י בודאי ס"ל דאינו מחלחל י"ל דגם דעת ר"ה כן:

תוכן העניינים

חבלים בנעימים חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה