אור ברסלב
חבלים בנעימים חלק ג אבן העזר › סימן פז

חבלים בנעימים חלק ג· רבי יהודה לייב גרויברט

אבן העזר · סימן פז

סימן פו

מאסקווא ה' י"ג כסלו תרע"ז. תשובה קצרה לכבוד ידידי הרב הגאון ר' שמואל ראבינוביץ האבד"ק פה.

על דבר ההרשאה שנשלחה בלי הגט, וחפץ השליח השני למנות בפני ב"ד שליח שלישי, וחושש מר על זה כיון שאין הגט ביד השליח אינו יכול לעשות שליח דהוי רק מילי ומילי לא ממסרי לשליח. ועוד דהוי טלי גיטך מע"ג קרקע כיון דאין השליח מוסרהו ליד השלישי, וגם חושש דבאה"ע קמ"ב ס"ט בהג"ה איתא דבשעת נתינה צריך השליח לומר שליח ב"ד אני והכא לא יהי' השליח בשעת נתינה:

הנה י"ל ע"פ מ"ש תוס' גיטין מז: סד"ה ותיזול כיון שהגט בא מרשות הבעל לרשותה ע"י קנין החצר לא הוי טלי גיטך מע"ג קרקע דהוי כאלו נתנו לה, הכא נמי כיון שמקום שהגט מונח בו בעד השליח שייך לו דחצר הנפקד הוא של המפקיד כמ"ש רש"י ב"ק מח. ד״ה הויא כיון דיהיב לי' בעל החצר רשותא לעיולי דוכתא אקני' לי' בגוה והוי לי' חצר הניזק וכ"כ רשב"ם ב"ב פה. ד"ה המופקדים דמסתמא הקנה לו נפקד למפקיד את רשותו וכ"כ רא"ש רפ"א פסחים דכיון שהשאילו הנפקד ביתו לשמירת ממונו ביתו קרי' בי'. וע"י שהשליח ממנה שליח אחר ובא הגט מרשותו ליד האחרון הוי כאלו נתנו לידו ואין זה לא מילי ולא ט"ג מע"ג קרקע:

וגם כמ"ש תוס' ב"ב עז. ד"ה אותיות דמסירת השטר הוי מילי אבל כשכותב שטר בשמו אין לך מעשה גדול מזה, וא"כ הכא נמי דיש אצל השליח שטר הרשאה אינו מילי ואף שיש לחלק דשאני התם דמקנה לו בשטר שיעבוד נכסים הוי' מעשה משא"כ הכא דאינו מקנה לו בהרשאה שום דבר אבל הרשב"א קדושין מא. מקשה למה בקדושין שליח דידה עושה שליח הא הוי מילי ותירץ בשם הרב ברצלוני דמיירי שעשתה שליח בקנין ובכה"ג אלים ואינו מילי אע"ג דלא הקנתה לשליח מידי מ"מ אלמוה לשליחות בקנין והוי מעשה הכא נמי אם נכתב השליחות בשטר לא הוי מילי:

וגם כ' בפת"ש סי' קמ"א סס"ק ל"ה דמ"ש הפוסקים דש"ק א"י לעשות שליח כיון שאין מוסר לו שום דבר הו"ל מילי אין הכוונה לפי דשליח א' אינו מוסר לשליח שני רק הפי' לפי שלא נמסר ליד ש"ק שום דבר רק מילי בעלמא וכו' וא"כ הכא שנמסר הגט מהבעל ליד שליח א' שפיר יכול לעשות שליח שני ואין בזה מילי, וכ"כ בקצה"ח רמ"ד סק"ג דדוקא בכתיבה וחתימה הוי מילי אבל בין שליח ראשון בנתינת הגט יכול שליח הבעל לעשות שליח אחר אף שאינו מוסר לו את הגט:

והעיקר דעל ט"ג מע"ג קרקע א"צ לדון כלל, דל"ש ט"ג מעג"ק רק באשה אבל מן הבעל לשליחו או משליח אחד לחברו א"צ נתינה כלל ומהני גם ט"ג מעג"ק או מעשה קוף כמ"ש התשב"ץ ח"ג סי' שכ"ו וכ"כ קצה"ח סי' קכ"ה סק"ד בשליח הולכה ל"ש פסול זה עיי"ש שהק' על תוס' גיטין יג. ד"ה האומר שכ' שלא מסר השחרור מחיים והק' כיון דתן כזכי ולא עשאו שליח להולכה רק לזכי' א"כ הוי ט"ג מעג"ק ותי' כיון דלא מצי זכי לעבד משום ט"ג מעג"ק גם הוא לא נתכוון לזכות אלא להולכה ותן ממש קאמר הרי דלהולכה כשר ט"ג מעג"ק וכ"כ ח"ס חו"מ קצ"ט דמותר ומביא ראי' מתו' גיטין זה שכתבו כיון שלא נטלו בחייו לא יתננו אחר מיתה מבואר דאלו נטלו בחייו וזכה עבורו יתננו אח"מ אף שלא נטלו מיד ליד אלא מקרקע וכ"כ חי' רי"ם ה' קדושין כ"ז סעיף א' סוף דף צט: משום דהשליח הוי כיד הבעל והוי כמו שלוקח בעצמו מע"ג קרקע, וא"כ מ"ש שואל ומשיב מהד"ג ח"א קפ"ד לחוש גם בשליח להולכה על ט"ג מעג"ק ועיי"ש סי' קפ"ה חלוק לשליח ב', כ"ז הוא נגד הפוסקים הנ"ל:

ועל החשש ממ"ש ברמ"א שיאמר בשעת נתינה דוקא שליח ב"ד אני, נראה דזה קאי רק בזמן שהיו צריכים לאמירת השליח משא"כ עתה שיש בידו הרשאה מקוימת א"צ כלל לאמירתו וכמ"ש רמ"א קמ"ב ס"א וכיוצא בו כ' בת' רדב"ז מובא פת"ש שם סק"ד ואף שריב"ש חולק כמ"ש רמ"א שם דההרשאה לא הוי קיום מ"מ בית שמואל סי' קמ"א סק"ד כתב דלחומרא בעלמא אמרו ועי' תשו' מהר"ם לובלין סי' כ"ה שליח פסול שהביא גט כיון שיש הרשאה בידו הוי נתקיים בחותמיו וכשר וכמ"ש בספרי ח"ב סי' צ"ו. וע"כ דעתי בנ"ד זמן גרמא שעת חירום ודרכי פאסט בכבדות ואין בטחון ליום מחר ויש חשש עגון אין לעכב השליחות בשביל שלא תהי' תיכף לאמירת השליח נתינה:

תוכן העניינים

חבלים בנעימים חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה