אור ברסלב
חבלים בנעימים חלק ג אבן העזר › סימן פו

חבלים בנעימים חלק ג· רבי יהודה לייב גרויברט

אבן העזר · סימן פו

סימן פה

לכבוד הרב הג' חריף ובקי מ' מענדל טענענבוים ראב"ד בוויערזבניק.

אשר שאל אודות דיין בעל מום ממומים הפוסלים בכהנים שישב בב"ד של מסירת גט ע"י שליח לאשה אם יש חשש מפני מ"ש בסדר הגט שלישי אות ג' בשם מהרי"ל דהב"ד לא יהיו בעלי מומים וכ"כ בסדר גט ראשון אות ט' שלא יהי' אחד מעדים בעל מום כי בעל מום לא יתיר א"א לעלמא כמ"ש בשמו ד"מ ק"ל אות י"ח וכ"כ ד"מ בסדר חליצה דעפ"י דעת מהרי"ל בגט ה"ה בדייני חליצה וכמ"ש ברמ"א שם סעיף א':

הנה ראה כ"ת מ"ש ד"מ ק"ל אות י"ח דאינה אלא חומרא בעלמא, והלא מפורש ביבמות קא. דהיכי דסגי הדיוטות בעל מום כשר ובמשנה סנהדרין לב. הכל כשרים לדון דיני ממונות וכו' ועי' שם לו:

דקאי גם על בעל מום ושם לד:

האי סמיא דהוה דאין דינא ולא א"ל ר' יוחנן ולא מידי וכ"כ הגר"א בסדר חליצה אות ו' דמעיקר דין ליתא לדבר זה:

אבל החתם סופר אה"ע ח"ב סי' צ"ג יהיב טעמא עפמ"ש סוף יבמות דעדי נשים כדיני נפשות דמי ואף דקיי"ל דא"צ דרישה וחקירה משום דאיכא כתובה למשקל כבר הק' בת' מהרש"ל סי' ל"ג למה ניקל משום כתובה הא ס"ס איכא דיני נפשות, ועל הכל לא הקילו אלא לענין דו"ח כיון שכבר עקרו ד"ת בד"מ הקילו גם בעדי נשים אבל כ"ע ל"פ דכד"נ דמי וע"כ בב"ד של נתינת הגט לאשה דהו"ל קיום ובעי ג' בעי' ב"ד הראוי לד"נ בלי מום ונהי דסגי בשלשה וא"צ כ"ג משום דעכשיו אכתי ליכא נפשות רק דאפשר דאתי לידי נפשות, אבל נהי דסגי בג' מ"מ לענין שאר מילי בעי' כמו ד"נ שלא יהי' בהם מום ומ"ש מהרי"ל גם בעדים הוא גזרה אטו דיינים שלא יאמרו התירו א"א ע"י בעלי מומים ולא יבחנו בין עדים לדיינים:

ברור לי כי דברי הח"ס הם רק כדי ליישב את המהרי"ל שלא יהי' כחוקה וכהלכתא בלי טעמא אבל אין כוונתו ליסוד דין, כי מ"ש דעדי גיטין הוי כדיני נפשות הוא לא כהלכה דהא קיי"ל מר' עקיבא שם דכדיני ממונות דמיא, ומה שהקשה רש"ל מה בכך דאיכא כתובה למשקל אטו בשביל זה בטל מה שהוא דיני נפשות, וכן מקשה בנו"ב קמא אהע"ז סי' ע"ב בסתירת היתר הראשון ד"ה ואחר איך ע"י שיש כאן ד"מ בטלו דין תורה הא מדאו' אין זה עדות. י"ל דאלו הי' שייך נעילת דלת בדיני נפשות ג"כ לא הי' צריך דרישה וחקירה דהא מדאו' דיני ממונות וד"נ שוים לדו"ח ומשום נע"ד הקילו ומש"ה בעד נשים כיון דאיכא כתובה למשקל ושייך נע"ד הקילו. ועי' ב"י אה"ע י"א בשם רשב"א ח"ג סי' קי"א דבגיטין וקדושין נמי איכא משום נעילת דלת ומש"ה ליתא בדרישה וחקירה והרי אמרו שתקנו זמן בגיטין משום פירות או משום בת אחותו וכ"כ ריב"ש קצ"ג מובא ב"י אה"ע סי' מ"ב דטעמא דנע"ד איתי' נמי בגיטין וקדושין וכ"כ סי' רס"ו מובא בבדק הבית ב"י חו"מ סי' ל' דגו"ק אית בהו טעם דנעילת דלת והא דפליגי בסוף יבמות אי בודקים עדי נשים בדו"ח התם בעדי נשים המעידים שמת בעלה דשם ליכא נע"ד אבל בגו"ק כ"ע מודו דכד"מ הוי משום נעילת דלת:

ועי' פני יהושע גיטין יז. ד"ה אתמר ודף עט: ד"ה תוס' דמדאו' הי' צריך לכתוב זמן בגט כדי שיהי' יכול להזים העדות ומה שא"צ הוא מדרבנן דאין בודקים. עדי נשים בדו"ח כיון דאיכא כתובה למשקל ובנו"ב קמא אה"ע פ"ח ד"ה עוד תמה עליו וכי ס"ד שכל הגיטין פסולים מדאו', והרי מפורש בת' רשב"א הנ"ל במ"ש שהרי אמרו שתקנו זמן בגיטין וכו' והיינו שלולא כן לא הי' צריך זמן משום דליתא בדו"ח משום נע"ד, כדברי הפני יהושע:

וגם מ"ש ח"ס דגיטין כד"נ דמיא, הוא נגד הנ"י סוף יבמות בשם רמב"ן דהשתא בזה"ז טפי דמי עדות אשה לד"מ מלדיני נפשות דאלו דיני נפשות ליתנייהו בזמן הזה (וצ"ל דמחלוקת ר"ע ור"ט קאי על קודם החורבן). וגם יש לדון מנ"ל לח"מ דגם בדרבנן בעי' ב"ד מנוקים ממומין והכא מדאו' עדים החתומים וכו' כנחקרה עדותן בב"ד ולא חיישי' לזיופא וקיום הוי רק מדרבנן:

וגם אפי' לח"ס, ודאי דמצרפים עדי מסירה והוי ב"ד אף אם א' מהדיינים בעל מום וכ"כ נו"ב קמא אה"ע נ"ח ד"ה ועלה דעדי הקדושין נעשים ב"ד וכ"כ נה"מ סי' ל"ו סק"י בשם תשב"ץ דעדי הגט נעשים דיינים וכ"כ בשם ריב"ש וכ"כ בד"ח ח"ב סי' צ"ד דעדי מסירה מצטרפים לדיינים ואין שייך פסול קא"פ עיי"ש:

ועיקר נ' דא"צ ב"ד לקיום וכמ"ש רמ"א מ"ם קמ"ב בשם תשב"ץ ועי' פת"ש שם ואפי' להמחמירים כ' האחרונים דגט עם מעשה ב"ד לכ"ע אין צריך קיום ומצרפים שי' רמב"ם שבאה"ע קנ"ב ס"ט ועיי"ש פת"ש סקט"ז בשם הנו"ב דאם יש קיום על הגט וכמו הכא שיש קיום על ההרשאה אף שאין מכירים החתימות יש להתיר וגם י"ל דגם ראב"ד פי"ב מגירושין ה"ב דחולק על רמב"ם וס"ל דצריך קיום אפי' אין הבעל מערער היינו רק אם גט יוצא מת"י האשה אבל הכא שהשליח הביא את הגט גם ראב"ד מודה דא"צ קיום:

והעיקר נראה כמ"ש בספרי חלק ב' ס"ס צ"ו דדוקא היכא שהשליח עצמו הביא את הגט והגט הי' תחת ידו כל זמן הולכה אז אע"ג דאבדה לא שכיח מ"מ חששו שמא נאבד ממנו ומחמת כסופא שלא יהי' יגיעו לריק טרח וזייף גט אחר אבל בגיטין הבאים ממדינת הים בזמן הזה שהרב משם שולח את הגט עם ההרשאות ע"י הפאסט להרב במקום הנתינה ולא הי' הגט מעולם פחת יד השליח מה ענין לחשוד את השליח ומה יש מקום לערעור הבעל הרי יש עדים וב"ד על השליחות ועל כשרות הגט וכמ"ש פת"ש קנ"ב ססקי"ז בשם בגדי ישע דאם המעשה ב"ד בא ע"י פאסט ליד ב"ד ולא שלטה בו יד האשה ליכא למיחש לזיופא דאשה ולא לזיופא דשום אדם, והפאסט הוי בירור גמור וכמ"ש בתשו' רי"ם מבריסק סי' ל"ג וברכת יוסף פ"ו פ"ז וכן סמך על בירור הפאסט בח"ס אה"ע ח"א סי' מ"ג וס"ס מ"ה וס"ס צ"ד ד"ה וע"כ. ולכן בנדון זה אין כל חשש ויכולה להנשא:

תוכן העניינים

חבלים בנעימים חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה