אור ברסלב
חבלים בנעימים חלק ג אבן העזר › סימן פה

חבלים בנעימים חלק ג· רבי יהודה לייב גרויברט

אבן העזר · סימן פה

סימן פד

להרב הגדול הנ"ל.

על אודות הגט הנשלח אליו ובחתימת עד שלמה אין אות מ"ם כתיבה תמה דהיינו שאין הכ"ף וי"ו מחוברים ונוגעים יפה ויש הפסק ביניהם, ואף שתינוק קורא כתקונו, אך בעין בוחנת רואים הפרש משהו. וכ' מר כי להחזיר הגט ולכתוב אחר יהי' טורח והוצאה רבה:

א) הנה בד"מ אה"ע ק"ל אות י"ג מביא בשם תה"ד רכ"ח כל הפסול בכתיבה פסול בחתימה כגון חק תוכות או שאר פסולים אפי' לר' אלעזר דעדי מסירה כרתי מיהו אם כבר נשאת אפשר להקל אליבא דר"א, וזה מקור דין רמ"א שם אי"א בהג"ה דאם טעה או שינה בחתימה כשר רק בשעת הדחק או מקום עגון ומטעם שכ' בתה"ד דאף דע"מ כרתי מ"מ הוי מזויף מתוכו כמ"ש גיטין ד. וכמו בשלא לשמה פסול גזרה חתימה אטו כתיבה וכמ"ש תוס' שם ד"ה מודה וה"ה כל הפסולים, וקשה כיון דתה"ד סי' ר"ל ורל"ו ופסקיו סי' מ"ה פוסל אם הדביק מה שדרכו להיות נפרד והפריד אות שצריך להיות דבוק וכ"כ רמ"א קכ"ה סט"ז וא"כ גם בפסולים אלו הוי בחתימת העד מזויף מתוכו, ולמה הביא רמ"א ק"ל הך דב"י בשם הקונטרס ולכתחלה נזהרים בחתימת העדים בכתיבה תמה והקפת גויל כיון שכבר נודע זה הדין מתה"ד רכ"ח, וגם הלא התה"ד מתיר רק אם נשאת כמ"ש ד"מ בשמו או אולי עכ"פ גם אם כבר ניתן הגט עיי"ש ובפסקיו סי' קצ"ז, ומקונטרס משמע דהוא רק חומרא בעלמא וזהירות לכתחלה ולא מן הדין, ועל הב"י לא קשה שהביא זה הקונטרס כי הוא לא הביא דין תה"ד:

ב) ונראה דהא דשייך בכל הפסולים מזויף מתוכו הוה כמ"ש תוס' הנ"ל משום גזרה, ולא עדיפא גזרה זו מגזרת טופס אטו תורף שגזרו רק באי' דאו' וכמ"ש רש"י גיטין סוף דף כו. ד"ה אלא. והכא נמי גזרו רק בפסול דאו' בשלא לשמה או בחק תוכות שהיא עובדא דתה"ד סי' רכ"ח. אבל באותיות שאינם נוגעים דכתיבה תמה א"צ בגט כמ"ש תו' גיטין כ: ד"ה לא צריכא ורא"ש ואף שמחמירים בזה בגט וכמ"ש תה"ד סי' ר"ל ועוד ואה"ע קכ"ה סט"ז מ"מ אינו אלא דרבנן ובדרבנן לא גזרי' חתימה אטו כתיבה ולא הוי מזויף מתוכו זכיון דקיי"ל ע"מ כרתי די בחתימת עדים להחמיר לכתחלה כמ"ש בב"י ורמ"א בשם הקונטרס:

ג) ולכאורה י"ל כמו בגזרת טופס אטו תורף מחלק הר"ן גיטין כא: בין מלתא דשכיחא או לא ומש"ה בחש"ו דלא שכיח מותרים לכתוב טופס אפי' לכתחלה א"כ הכא נמי יש לומר דגזרו חתימה אטו כתיבה רק במידי דשכיח אבל לא בחתימת אותיות כאלה דלא שכיחי דודאי המסדר מדקדק שיחתמו העדים כראוי וקורא חתימתם. אבל התה"ד סגר עלינו את הדרך ומסיק דאפי' במה דלא שכיח גזרינן ושייך מזויף מתוכו, עיי"ש:

ד) והנה בטופס הגט אם יש הפסק באות ואינו נוגע מה שצריך ליגע כ' רמ"א קכ"ה סט"ז דאפי' בלי עגון יש להקל ומ"מ כתב בפת"ש סק"ל בשם גבעת שאול דאין לתתו לכתחלה אבל בעבודת הגרשוני סי' מ' מובא בפת"ש קכ"ו מ"ד מסיק להיתר, וראיתי בת' רש"ם ח"ג סי' רצ"ט אות ז' בשם ת' מהר"ם שיק סי' קי"ט דחתימת עד קיל מטופס, אבל צ"ע כי אם נאמר ששייך מזויף מתוכו דהיינו גזרת חתימה אטו כתיבה גרע מטופס, וראי' דבתופס חש"ו כשר מדינא ובעדים הוי מזויף מתוכו כמ"ש (גיטין ד ):

ה) אך הכא בנ"ד נראה דמותר ליתן לה את הגט כמ"ש לעיל דהכא בכתיבה תמה לא הוי מזויף מתוכו וע"כ הפי' בקונטרס רק זהירות לכתחלה וכ"כ בספר ברכות המים ממהר"ם סי' ק"ל אות קכ"ה דמזה הלשון משמע רק לכתחלה אבל אם הגט כתוב אינו מעכב ויכולים ליתנו וכ"כ בס' דברי מלכיאל חלק ה' ס"ס קי"ט בחתימת העד שיש נגיעה בין אות לאות ונעשה נקב ואינו מוקף גויל, וכ' יפה כתב כ"ת להקל כמו שהביא מהרבה אחרונים ובפרט לפמ"ש כ"ת שתינוק חריף קורא כהוגן ומעיקר הדין א"צ בעדים רק שידעו שהיא חתימתם וכדאיתא בש"ס רב צייר כוורא (גיטין לו.):

ו) וגם אפי' נחמיר דבעי' מקום עגון ושעת הדחק מ"מ הכא כיון דגט אחר הוא הוצאות ממון למגרש או לאשה וכ' בתשובות פני יהושע חלק ב' סימן פ' דהפסד ממון מקרי מקום עגון ושעת הדחק, ועי' ד"מ קמ"ב אות י"א דרחוק הדרך. הוי דיעבד, ושוב ראיתי בדין זה עצמו בפסקי מהרי"א סי' קצ"ז (הוא העובדא שבתה״ד רכ"ח הנ"ל) שכתב כ"ש בענין הזה שיש טורח גדול להמציא גט אחר מן המומר כמדומה לי שבתוס' פ"ק דערובין גבי ספק דבריהם להקל כתבו דכל דבר שיש בו טורח לתקן חשיב כמו דיעבד (ועיי"ש שכמדומה שיש ט"ס בדבריו עיי"ש ואולי צ"ל סבורני שאם הייתי נדרש בלא ניסת לא הייתי מחמיר לאסור) וכ"כ בשמו בב"ש סי' ס"ב סק"ד ובנחלת שבעה שו"ת סי' י"ב ויד מלאכי סי' קל"ב:

ז) ובהגהות ליד מלאכי מהרב ר' יצחק דוב באמבערגר מווירצבורג תמה על מהרי"א ויד מלאכי שהעתיק דבריו ולא עי' ביסוד הדברים, ואין ראי' מתו' ערובין ה: ד"ה וספק שכתבו הואיל וא"א לצמצם אלא ע"י טורח גדול לא הטריחו למדוד בספק דבריהם ושם הוי ס"ס עיי"ש משא"כ בספק דרבנן אע"ג דאיכא טרחא צריכים לברר:

אך אף אם נאמר שאין ראי' מתוס' ערובין אבל דבר ה' אמת בפי מהרי"א משם התוס', דכן הוא בתוס' כתובות כא: סד"ה האמר, דהא דליתא לדר' פפי היינו דיעבד ושם כיון שהיתה צריכה לחזור לב"ד כדיעבד דמי:

ח) עוי"ל בעובדא זו שההפסק בין כ"ף לוי"ו של המ"ם הוא דק כל כך שאינו נראה להדיא אינו פוסל כלל אם הכל קוראים אותו כהוגן וכמ"ש במשנה ברורה סי' ל"ב סעיף כ"ה באור הלכה ד"ה אות ובהג"ה ד"ה ודע עוד:

וכל מה שכתבתי דיש כאן עדי מסירה אף שאינם לפנינו אבל הא איכא קיום של הב"ד ולכן יכולים למסור את הגט להאשה:

תוכן העניינים

חבלים בנעימים חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה