אור ברסלב
חבלים בנעימים חלק ג אבן העזר › סימן פא

חבלים בנעימים חלק ג· רבי יהודה לייב גרויברט

אבן העזר · סימן פא

סימן פ

על אודות הגט שנשלח מאמעריקה ע"י שליח וכתב בו שם האשה לאה בת בלי שום פירוד רק כתיבה אחת לאהבת ותינוק דלא חכים לא טיפש קרא לאהבת וכן כל מי שנתנו לו לקרוא קרא כן:

מקור הדין בס"ת במנחות ל. בין תיבה לתיבה כמלא אות קטנה ובין אות לאות כמלא חוט השערה וברפ"ב ממס' סופרים מניחים בין שם לשם (היינו בין תיבה לתיבה) כדי שיהיו ניכרים ובאותיות כדי שלא יהא מעורבבין אם עירב את האותיות או שהפסיק באמצע השם אל יקרא בו מניחים בין תיבה לתיבה כמלא אות ובין אות לאות כמלא שער. וקשה למה פסל לקרוא בס"ת רק אם עירב את האותיות או שהפסיק באמצע התיבה אבל אם היו ב' תיבות כאחת ולא הניח כדי שיהיו ניכרות לא הביא מה דינו. וצריך לומר או שבאמת כן הדין ששיעור בין תיבה לתיבה הוא רק למצוה אבל אינו לעכוב ומותר לקרוא בו. או שמ"ש עירב את האותיות קאי גם על אותיות שבין תיבה לתיבה ובין שלא הניח בין אות לאות כחוט השערה ובין שלא הי' בין תיבה לתיבה כמלא אות פסול לקרוא בו. וברמב"ם פ"ז מס"ת ה"ט כ' דאם לא הניח בין תיבה לתיבה כמלא אות הספר כשר וא"כ דעתו במס' סופרים כפי' הראשון דעירב את האותיות לא קאי על התיבות, וספ"ח מביא רק אם הפסיק באמצע התיבה פסול, אבל בפ"י ה"א אות ט"ז הביא דאם היו ב' תיבות כתיבה אחת פסול, וק' אם דעתו כפי' הראשון לא נמצא במ"ס דין זה כלל, ואם ס"ל דמ"ש עירב האותיות קאי גם לתיבות וא"כ השיעור הוא כמ"ש במ"ס כמלא אות והלא באם אין כמלא אות בין התיבות מכשיר רמב"ם בפ"ז דבה"ד מביא דין זה ובה"ט כ' דאין פסול רק אם הדביק אות לאות, וגם אי נימא דשיעור כתיבה אחת לא מיירי שלא הי' כמלא אות רק שהיו מחוברות יותר מזה א"כ סתם ולא פירש ומי יודע זה השיעור מפי הוא כתיבה אחת, וגם מניין לרמב"ם המקור לדין זה שאם אין כמלא אות כשר ואם מחוברות יותר פסול:

והטור יו"ד רע"ד כ' ויהי' בין תיבה לתיבה כמלא אות קטנה ולא יקרבם ביותר שלא יהא ב' תיבות נראות כאחת ואם קירב ב' תיבות עד שנראות כא' פסול וכ' ב"י דכ"כ רמב"ם ספ"ח וט"ס וצ"ל רפ"י, והפי' הפשוט דהטור חדא קתני ואין אלו ב' דינים וחילוק בין לכתחלה לדיעבד ומ"ש ולא יקרבם וכו' ואם קירב ב' תיבות וכו' היינו שלא הי' בינן כמלא אות קטנה ומפרש במ"ס עירב את האותיות דקאי גם על התיבות, והא דלא הביא הטור לפסול אם לא הי' כחוט השערה בין אות לאות, דפשיטא הוא כיון דהאותיות נוגעים זה בזה:

אבל הב"ח מפרש דמ"ש הטור ויהי' כמלא אות קטנה ולא יקרבם ביותר הם שני דינים, דאף דלכתחלה בעי' כמלא אות קטנה מ"מ אין פסול אם תינוק קורא שתי תיבות עד שיהיו תיבה אחת, וא"י מנלי' זה ומה שהביא ראי' משיעור חוט השערה בין אות לאות ולא יותר דאינה אלא למצוה אבל במופרדות יותר כשר, צ"ע דמה ראי' מיותר על פחות, דהלא אנו דנים עתה על פחות וכמו ששיעור חוט השערה הוא לעכב שאם הי' פחות מזה פסול ה"ה בשיעור כמלא או"ק דפסול, ומ"מ גם הט"ז סק"ב וש"ך סק"ד וט"ז או"ח ל"ב סקכ"ד מסכימים לב"ח דאם תינוק קורא ב' תיבות אף שאין ביניהן כמלא או"ק כשר:

והכא בגט אע"פ שאין צריך כתיבה תמה וכמ"ש תו' גיטין כ': ד"ה ל"צ ורא"ש ורשב"א ור"ן שם שא"צ מוקף גויל מ"מ אם אין האות נקרא לתינוק אינו אות כלל כמפורש ברמב"ן שם וכ"כ רמב"ם פ"ד מגרושין ה"י שצריך שיהי' כתב שידעו הקטנים לקרותו ובש"ע קכ"ה סעיף י"ח וכ"כ ת' רא"ש כלל מ"ה סי' ב' דאם אינו נקרא לתינוק אינו גט כלל ועי' חלקת מחוקק קכ"ה סק"ו כתב כשתינוק א"י לקרוא האות מחמת נגיעה אפשר דמדינא פסול, וא"י למה כתב אפשר על מה שמפורש בראשונים דודאי פסול ולפ"ז ה"ה ב' תיבות נראות כאחת דפסול כיון שאין נקרא כהוגן וכ"כ ד"מ קכ"ה סוף אות ו' בשם תשב"ץ דב' תיבות נראות כא' בתורף פסול וכ"כ ב"ש סקכ"ז ועי' פר"ח אות ט"ז מביא דין זה בשם ב"י משום רא"ש וט"ס הוא וצ"ל ד"מ בשם תשב"ץ ועי' שו"ת אמרי יושר להגר"מ אראק ח"א סי' קצ"א שמכשיר בתיבות מתא דיתבא שהיו כאחת משום שהוא טופס אבל בתורף פסול ויכולים להראות לתינוק כל השיטה מלפני' וכמו אם יש ספק על אות שמראים לו כל התיבה כמ"ש תו' גיטין פה: ד"ה ולורכי' וגמ' מנחות כט: אי קרי לי' ויהרג ורש"י ד"ה דל ותו' ד"ה זיל וב"י קכ"ז ד"ה מצאתי כתוב ורמ"א קכ"ה סעיף י"ח:

והכא בנ"ד דתינוק קורא לאהבת וכן כל מי שהראו לו הגט פסול אפי' להב"ח יו"ד הנ"ל משום דנראה כתיבה א' ותורף הוא:

והנה כיון שהבעל לא נודע מקומו אי יש אופן לכתוב גט אחר בלי רשותו ולשלחו לשליח ראשון שיחזור וישלחנו לשליח שני פה רמ"א א ס"ם קכ"ב בשם רשב"א ורמב"ן כ' נתן גט לשלוחו והוליכו ונמצא פסול פשיטא שא"י לכתוב אחר בלא רשותו כיון שהשליח נעשה שליח רק על גט זה. אך בכתר כהונה ס"ס ס"א אחר שכ' דברי רמ"א אלו הביא מת' פנ"י חלק אה"ע ע סי' ב בגט שבא ממק"א ונכתב בטעות אבי האשה והבעל הלך לדרכו ונתן הגט לשליח והשליח הביא הגט למקום האשה הי' מצווה שהסופר יכתוב גט אחר וכ' דמאחר שהגאון בעל פנ"י נתפרסם בכל העולם ובמקום עגון יש לסמוך עליו וכ"כ בת מהרש"ם ח"ב מפתחות סי' ר"א דאם הגט פסול וא"א למצוא את הבעל והוא במקום עגון יכתוב הבורר הסופר גט אחר ויחתמו העדים ויקבלנו השליח ויגרש בו כיון שבתחלה עשהו שליח סתם להוליך גט שיהי' ראוי להתגרש אף שחזר ואמר הולך גט זה לא ביטל שליחות הראשון וכ"כ בת' מהר"י מסמילא סי' ד' ה' ו' ובת' בנין ציון ח"א קמ"ב אוסר לעשות כן ולא ידע מכל הנ"ל. וכ"כ בת' מהרש"ם ח"ג סי' צ"א וסי' ר"ז דכל שלא שמענו מהבעל שחזר בו כיון שצוה לסופר לכתוב גם כמה גיטין אם הגט הזה פסול עוד לא עשה שליחותו:

ועיי"ש בסי' ר"ז שכ' שמצא הדבר מפורש להיתר בת' לרמב"ן קמ"ה ות' רשב"א ח"א אלף קס"ג בדין כ' בגט לתנסבא תחת להתנסבא וגם בלא היקף גויל וסיים הרשב"א שיכתוב הסופר גט אחר ויתנהו ליד השליח בלא ידיעת הבעל, ולפלא עליו כי הלא הרמב"ן והרשב"א אוסרים לכתוב גט אחר אם השליח נעשה שליח רק על גט זה כמ"ש ב"י ורמ"א בשמם. ומה זה מצא מציאה הלא התשו' הזאת מובאה אות באות בב"י קכ"ב. ולא הרגיש המהרש"ם שיש טעות וחסר שיטה שמ"ש בסוף ולא אמרתי אלא בשעשה הבעל שליח על גט הראשון דשוב אין לסופר ועדים לכתוב אחר. אין לזה שום הבנה והיא סתירה לדבריו הראשונים שכ' בתחלה שמותר לעשות שליח בלא דעת הבעל ומסיים לאיסור אבל הגירסא כמו שהוא בב"י ולא אמרתי אלא בשעשה הבעל שליח סתם אבל אם עשאו שליח על גט זה הראשון שוב אין לסופר וכו', ועי' ספרי חלק א' שו"ת סי' כ"ה אות י"א לענין לתקן את הגט בלי דעת הבעל ובספרי חלק ב' סי' צ"ב:

תוכן העניינים

חבלים בנעימים חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה