אור ברסלב
חבלים בנעימים חלק ג אבן העזר › סימן עח

חבלים בנעימים חלק ג· רבי יהודה לייב גרויברט

אבן העזר · סימן עח

סימן עז

אשר הגיד לי כ"ת בשם הרש"ם ז"ל שהקשה למה בש"ך יו"ד סי' רמ"ד סקי"ג פוסק דלא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה כמו שאמר לבן, נגד דעת יעקב שרצה לישא את רחל ולא חשש לזה כלל:

הנה מקור הדבר הוא תוס' קדושין נב. ד"ה והלכתא בשם ר"ת דאם קידש א' מאחיות ולא פירש איזה אמרי' דקידש הגדולה משום דלא יעשה כן במקומנו וכו', וה"ר מנחם היוני חלק עליו ור"ת בעצמו חזר בו ומובא דעת ר"ת בטור סי' ל"ז ולא להורות למעשה וכ"כ רשב"ם ב"ב קכ. ד"ה להלן כשנישאו בנות צלפחד מנאן דרך גדלתן ומסתבר דכך נולדו כדכ' לא יעשה כן במקומנו וכו':

ולק״מ דאף דבסתם המנהג כן שלא לתת הצעירה לפני הבכירה, היינו היכא דאין קפידא ולא שמענו מהמקדש דהקפיד אז אמרי' מסתמא עושה כמנהג אבל אם הוא חפץ דוקא בהצעירה ולא בבכירה הרשות בידו ואין שום סברא לומר שבשביל חלישות דעת הגדולה על האיש החפץ לישא את הקטנה דוקא ולא אחרת ליבטל מפו"ר, כי בכל מצוה אין עליו ליבטל בשביל אחר והוא קודם לאחר וכמ"ש בקדושין כט. הוא לפדות ובנו לפדות הוא קודם ושם ע"ב הוא ללמוד ובנו ללמוד וכו'. וגם האשה אף שאינה מצווה על פו"ר מ״מ יש לה מצוה כמ"ש בר"ן רפ"ב דקדושין שמסייעת לבעל לקיים מצותו וגם היא אינה חייבת ואינה רשאה לוותר זכותה בשביל אחותה הגדולה אם זה חפץ דוקא בה, ופשוט שיעקב שהשתדך עם רחל והמתין שבע שנים שהי' זמן למדי שיזדמן שדוך ללאה שאין עליו כל שמץ טענה, ונ' שכמו בעני המהפך בחררה שהאחר הוי רשע ומ"מ אם אינו יכול למצוא במקום אחר מותר כמ"ש תוס' קדושין נט. ד״ה עני והכי נמי כן שאסור לישא שנואה והוא חפץ דוקא בה ולא באחרת פשיטא שבשביל המנהג אסור לו לבטל ממצוה:

ומ"ש רשב"ם ב"ב ד"ה במסבה הלך אחר זקנה במסבה של משתה וה"ה לנשואין, הפי' כמ"ש ר"ן קדושין דף רכ"א ע"ב משתה אירוסין או סעודת נשואין אבל אין הכוונה כב"ת יו"ד ס״ס רמ"ד וש"ך לענין נשואין היינו שלא יעשו נשואין לקטן לפני הגדול אף שהוא חכם ממנו, דמפורש להפוך בטור שם שכ' ובמסבה של משתה או של נשואין הולכים אחר הזקנה להושיבו בראש, ונשואי קטן תחלה מאן דכר שמי', ומ"ש ב"ח בשם רשב"ם וה"ה לנשואין כבנות צלפחד ליתא שם ברשב"ם זה הלשון, ואמנם ברא"ש קדושין פ"א סי' נ"ד כ' כן וק' מנלי' לרא"ש פי' זה ואפי' לב"ח וש"ך הפי' רק שאין זה חוב ומצוה המוטל להקדים נשואי הקטן אם הוא חכם, אבל ודאי דרשאים להשיאו תחלה אם יש קפידא והגדול אינו מוצא:

ותמהני למה הוצרך רשב"ם לפרש דמש"ה נמנו דרך. גדלתן בשביל לא יעשה כן וכו' כי י"ל פשוט שנמנו דרך גדלתן כמו ראובן שמעון וכו' ובכל דוכתי, ועי' רש"י סוף מסעי שמזכה שטרא לבי תרי וכ' שנמנו דרך גדלתן בשנים ובמקום אחר נמנו לפי חכמתן ומגיד ששקולות זו כזו והסיפא סותר לרישא ובב"ב תנאו דבי ר' ישמעאל ששקולות היו חולק על ר' אמי. ועי' ב"ב קכג. דאמרה רחל ליעקב אבא רמאה הוא דאית לי אחתא דקשישא מינאי ולא מנסב לי מקמה, מוכח שלא הי' מנהג זה כלל שלא להשיא הצעירה תחלה אלא הוא בדה מלבו:

תוכן העניינים

חבלים בנעימים חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה