אור ברסלב
חבלים בנעימים חלק ג אבן העזר › סימן ע

חבלים בנעימים חלק ג· רבי יהודה לייב גרויברט

אבן העזר · סימן ע

סימן סט

תשובתי להרב הגאון אב"ד מאסקווא. א' ער"ח תמוז תרע"ח מאסקווא.

תמול קראתי לשבת עונג וקראתי מכתב מר, והנני משיב לו כבקשתו:

א) אשר תמה עלי למה לא הבאתי מחולין לט. גבי השוחט את הבהמה לזרוק דמה לעכו"ם, ייטיב מר לראות בספרי חלק א' סוגיא י"ט אות ד' ד"ה אבל וד"ה והא שפלפלתי בהא דחולין, ועוד בכמה סוגיות בענין זה, ורק במכתבי קצרתי:

ב) ומה שהק' כ"ת על דברי הנ"י יבמות קיח: וכן הוא ברשב"א, דפוסק הלכה במזכה גט בקטטה מתיבמת ומביא ראי' מירושלמי פ"ו דגיטין הגע עצמך שהיתה צווחת להתגרש אני אומר שמא חזרה בה, דהא לעיל קטז. אמרי' דאם אומרת לבעלה גרשיני לא הוי קטטה דכולהו נמי אמרי הכי, אלא קטטה הוי אם אמרה גרשתני ואשתכח שקרא, א"כ מה ראי' מירושלמי בצווחה להתגרש, הא זה אינו קטטה ומש"ה אמרי' שמא חזרה בה ואינו זכות לה, אבל הכא בקטטה שאמרה גרשתני, וחפצה לצאת ממנו באיסור, באופן זה י"ל שהגרושין הם זכות לה

נראה דלק"מ חדא דאי נימא דצווחת להתגרש אינו קטטה ויש עוד מדרגה יותר גדולה בשנאתה לבעלה ורצון להתגרש כגון אומרת גרשתני ונמצא שהוא שקר, א"כ ר' שמי שהקשה על מתני' אם רצה לחזור יחזור למה סותם דתמיד כן הוא הא אם צווחה להתגרש זכות היא לה ותי' די"ל שחזרה בה, מה הועיל בתירוצו, הא הדרא קושי' לדוכתה אם תאמר גרשתני למה יכול לחזור הא אז בודאי היא לא תחזור עוד והגט זכות לה. אע"כ דמ"ש ר' שמי שהיתה צווחת להתגרש, כולל כל טצדקי דאפשר, שהבליטה שנאתה לבעלה בכל אופן שבעולם ואומרת גם גרשתני ולמה יכול הבעל לחזור, ומשני דאפי' אמרה כל מה שאפשר תמיד גט חוב הוא לה שאני אומר שמא חזרה בה:

ועוד נראה דכוונת הרשב"א ונ"י בראי' זו מירושלמי, דהא דקאמר בגמ' קיח:

דניחא דגופא עדיף לה קשה דהא חזינן דאמרה שקר במלתא דעבידא לאגלויי וחפצה לאסור עצמה עליו ואיך שייך ניחותא, וע"כ היינו דאע"פ שגמרה דעתה לשנוא אותו מ"מ אמרי' דעתה נשתנתה דעתה וחזרה בה, וכמו שירושלמי אומר שחזרה בה ה"נ באמירת גרשתני י"ל דחזרה בה:

ויותר נראה והאמת יורה דרכו, שהך קטטה דהכא במזכה גט אינה כקטטה דלעיל באומרת מת בעלי שמיירי באומרת גרשתני ונמצא שקר, כי הרשב"א ופנ"י כתבו שהיתה קטטה בינו לבינה ותבעה להתגרש, הרי מפורש שלא אמרה גרשתני, רק גרשיני, אלא פשוט שהכא מיירי שנתקוטטה עמו ורוצה בגירושין, ודוקא לענין נאמנות שמת בעלה פריך בגמ' כולהו הכי אמרי ונפל פיתא בבירא, דהיכי משכחת הדין דאשה נאמנת לומר מת בעלי, שכל הנשים בכעסן מריבות עם בעליהן ותאבדנה את אמונתן, וע"כ דוקא אם אומרת גרשתני בשקר אינה נאמנת, אבל לענין זכוי גט הך קטטה כפשוטו שצווחה להתגרש, ובאה"ע ק"מ ס"ה לא התנה הכא שתאמר גרשתני וע"כ דהכא שאני ומיירי כפשוטו:

ג) ואשר הק' כ"ת על הר"ן גיטין רפ"ו שפי' מ"ש במתני' לפיכך אם אמר הבעל אי אפשי שתקבל לה אלא הולך ותן לה אם רצה לחזור יחזור מיירי שהאשה עשתה שליח לקבלה והבעל מאן בכך אלא שזיכה לה את הגט ואמר לשליח הריני מזכהו לה על ידך אם רצה לחזור יחזור ומשמע מהר"ן דאפי' ריח הגט אין בו ואם בעלה כהן מותרת לו. ומ"ש מהמזכה גט במקום קטטה דפסק הר"ן דהוי ספק שמא זכות הוא לה, באמנה שהקושיא חזקה:

ומ"מ נראה דכל גט אשה חוב הוא לה ואף שעשתה שליח לקבלה מכל מקום הגט מצד עצמו הוא חוב ואין הגט הזה יוצא מכלל כל הגיטין, ואף שהיא גלתה דעתה דניחא לה מ"מ בשעה שמזכים לה את הגט אין אנו יודעים אם עדיין עומדת בדעתה הראשונה ואין הזכות מבורר לנו, משא"כ בקטטה משום דסניא לי' עצם הגט הוי זכותה ולא מצד גלוי דעתה וי"ל שפיר דיכול לזכות לה והדין נשאר בספק:

ד) ומ"ש כ"ת על ר"נ מתני' גיטין כב: שהקשה היאך האשה כותבת את גיטה והא מחוסרת הקנאת האשה לבעלה בין כתיבה לנתינה ותי' דהקנאה כיון שאינה מעשה בגופו של גט דומיא דקציצה לא מקרי מחוסר דדומיא דכתיבה בעי' כיון דכ' וכתב ונתן, ותמה מר את הקו' הידועה מחולין פד. ושפך וכסה יצא זה שמחוסר שפיכה פדי' וכסוי ושם קלה. גז צאנך יצא זה שמחוסר גזיזה פדי' ונתינה הרי דאפי' דבר שאינו בגוף כפדי' מקרי ג"כ מחוסר:

נראה דוקא בגט אמר ר"ן כן דהקנאה כיון שאינה מעשה בגוף הגט אינה פוסלת את הגט, אבל בכסוי שהתורה אמרה רק ושפך וכסה ואין צריך לעשות יותר מזה, ואם הוא עכשיו פטור מכסוי מפני שהוא הקדש אלא שיכול להתחייב אם יפדה, זה אין לנו, דהתורת לא חייבתו לפדות, וה"ה בראשית הגזל דס"ס אינו חייב לפדות:

ומ"ש הרב במכתבו השני לדחות תירוץ זה מדברי הגמ' חולין פד. דמקשה ולפרקינהו ולכסינהו ותו' שם דכ' דפריך כיון שסופו לפדותו משום הפסד קדשים א"כ לכסינהו ועוד דכל העומד לפדות כפדוי דמי, אבל נראה דודאי אי נימא כן דכל העומד כפדוי, א"כ מה משני דמחוסר פדיי' הא אינו חסר כלל וע"כ דבתחלה הקשה בגמ' כן, אבל תי' הגמ' הוא כמו שבארתי כיון דס"ס לא חייבתו תורה בפדיון אין לנו לחייבו ולא מקרי עומד לכך:

תוכן העניינים

חבלים בנעימים חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה