חבלים בנעימים חלק ג· רבי יהודה לייב גרויברט
אבן העזר · סימן סו
בנדון האיש אשר אשתו התקוטטה עמו וסירבה לבא לב"ד ותברח לאמעריקא וגנבה ממנו אלף רו"כ, והוא מתעגן ואין לו מי שישמשנו, ושלח לה בעלה גט לאמעריקא וגם התרה בה ע"פ ב"ד כי אם ממאנת להתגרש תשוב אליו בהוצאותיו. והיא מסרבת להתראות ב"ד:
הנה באה"ע סי' ע"ז ס"ב בהג"ה שתי דעות ברמ"א במורדת על בעלה, דעת מרדכי בשם ראב"ן דלא משהינן לה י"ב חודש בזמן הזה כיון שיש חר"ג ומתירים לו לישא אחרת וי"ח שאין להתיר לו. ומ"מ אפי' לדעה שני דוקא היכא דאיכא תקנה לגרש בע"כ אז אין מתירים לישא אחרת אבל היכא דאי אפשר לגרשה בע"כ מתירים לו מיד דכ' דכ' ב"ש וחמ"ח דרק לישא אחרת אין מתירים אבל לגרשה בע"כ מותר לכ"ע דאי אפשר לעגן את האיש י"ב חודש ואין כחה יפה מכחו עיי"ש וא"כ פשיטא דה"ט דמחמירים בנשואי אחרת בלי שיהוי יב"ח היינו משום דליכא עגון כיון דשרי לגרש בע"כ אבל היכא דא"א לו בגירושי בע"כ דיש עגון שפיר מותר לישא אחרת וא"כ בנ"ד דלא אפשר לגרשה בע"כ דברחה לחו"ל למקום רחוק, הכל מודים דמתירים לו לישא אחרת:
ועי' בנחלת יעקב בתשובות בסוף הס' סי' ה' שכ' דאין ראוי להחמיר בכה"ג שמסרבת לקבל גט וכוונת היש חולקים הוא דוקא כשהיא מרוצה לקבל גט או שבידו לגרשה בע"כ ותו דכל עיקר טעם מהרי"ק שהוא י"ח שהביא רמ"א הנ"ל משום גזרה שכ"א יאמר שאשתו מרדה בו ונתיר לו לישא וא"כ היכא שממאנת לקבל גט גם מהרי"ק מודה דמתירים לו דאוושא מלתא ע"י התראות ב"ד ותו ליכא חששא עיי"ש. ופשיטא מלתא לפמ"ש ב"ש שם סק"כ דאם הדבר יצא לפני הב"ד או טובי העיר לא חיישי' שכ"א יאמר שמרדה בו ואף בנשואה מתירים, וכיון דעתה מתירים רק ע"י מאה רבנים ל"ש גזרת מהרי"ק אטו אינה מורדת ומותר לישא גם תוך יב"ח:
ועוד י"ל ע"פ מ"ש תשו' לחם רב סי' נ"ה דהיכא דהוי מלתא דלא שכיחא אין חוששים לגזרת מהרי"ק אטו אינה מורדת, א"כ הכא, שתברח אשה מבעלה למדינת הים ותגנוב רכוש גדול הוי מלתא דלא שכיחא ומודה מהרי"ק דמתירים לו לישא אפי' תוך י"ב חודש:
ובדבר ההכרזה של מורדת כמ"ש כתובות סג: ודאי דכל תכלית ההכרזה היא רק אם הבעל רוצה למנוע ממנה כתובתה וכמפורש בגמ' שם הוי יודעת שאפי' כתובתך מאה מנה הפסדת אבל אם רוצה ליתן לה הכתובה אלא שמבקש היתר לענין אישות לא נאמרה הכרזה כלל וכ"כ עבודת הגרשוני סי' ל"ו מובא בפתחי תשובה סי' א' סקכ"א. ועי' ב"ש סי' ע"ז סוף סס"ק ל"ג בדיני מורדת מביא ההתראות רק לענין הכתובה וכ"כ אבן השוהם סי' א"ב אם רוצה ליתן כתובה לענין היתר הבעל א"צ הכרזות וכ"כ בס' ברכת יוסף סי' ח' והכא אין לדון על כתובתה כתובת אלמנה כי תפסה משלו אלף רו"כ וע"ז יש עדים כשרים:
עוד יש היתר בנ"ד מפני שהיא מסרבת לציית דין תורה עם בעלה וכמ"ש חתם סופר ח"ב סי' קס"ז שהתיר במסרבת יכול בעלה לישא אחרת וכ"כ בס' יהושע סי' צ"ח דמסרבת לעמוד לדין הרי היא עוברת על דת וכ"כ בת' דברי חיים ח"א אה"ע סי' נ"א דלא גזר בה ר"ג ואף דלפי המבואר בחלקת מחוקק וב"ש סי' קט"ו הוי עוברת על דת רק במה שנוגע להבעל כגון מאכילתו שאינו מעושר. מ"מ גם הכא אם מסרבת לציית דין נגד הבעל נוגע לאישות דעי"ז הוא מעוגן והרהורי עברה קשים והוי עוברת על דת. (וגם י"ל דדוקא להפסידה כתובתה בעי' שתכשיל את בעלה אבל אם בעלה נותן לה כתובה ורק שמבקש לישא אחרת י"ל דגם אם היא עוברת עברה לעצמה יכול לגרשה בע"כ או לישא אשה עלי') וכ"כ בס' שו"ת אבני צדק אה"ע סי' מ' והביא שכן הקיל בעל חות דעת משום דמסרבת לציית דת היא רעה בדעותי' ומצוה לגרשה (ופשיטא לדעתו בנ"ד שגנבה רכושו וברחה לחו"ל דהוי רעה בדעותי' וגרועה ממסרבת), ואף שהוא כ' זה רק לענין שיכול לגרשה בע"כ ולא שיכול לישא אחרת, אבל הא לדעת נו"ב קמא אה"ע א' וס"ס פ"ד ותנינא סי' ק"ג וק"ד גירושין בע"כ חמיר יותר מלקיחת שתי נשים א"כ למאן דמתיר לגרש בע"כ במסרבת, מכ"ש דמתיר לישא אחרת דקיל טפי:
ואמנם מבואר בת' לחם רב סי' נ"ה להתיר במורדת בלי מאה רבנים וכ"כ בת' בס"ס נחלת יעקב הנ"ל ובת' תועפת ראם אה"ע סי' ב' ובת' צ"צ לובאוויץ סי' ו' אות ז' בשם מהר"ם פדוואה דא"צ מאה רבנים אלא בנשתטית שהיא בכלל התקנה משא"כ במורדת וכיו"ב שלא היתה בכלל התקנה וכ"כ בס' דבר אלי' סי' נח. אך הח"ס הנ"ל ועוד גדולים מצריכים מאה רבנים דוקא, ומצוה להמנות בהתירא דהאי גברא: