אור ברסלב
חבלים בנעימים חלק א שו"ת חבלים בנעימים › סימן לג - בצוואת שכ"מ

חבלים בנעימים חלק א· רבי יהודה לייב גרויברט

שו"ת חבלים בנעימים · סימן לג - בצוואת שכ"מ

סימן לב - בדין אונאה וירידת השער

עובדא הוי אחר מת בלא בנים וכתב בצוואתו ליתן חמשים רו"כ להראשון ממשפחתו שיולד לו בן ויקראהו על שמו. והנה אחד שהוא ממשפחה אמו וקרוב עמו שני בשלישי קרא את בנו על שמו.

הנה ע"פ ד"ת משפחה הוי רק משפחת אב ולא משפחת אם כמ"ש ב"ב (קט ע"ב) ואפי' במקום שאין משפחת אב אין משפחת אם משפחה כמ"ש רמ"א חו"מ רע"ו ס"ד בשם תה"ד דאפי' שתוקי שאין לו יורשים מן האב אין משפחת אמו יורשים אותו, אלא שיש לדון מצד לשון בני אדם שדרך העולם לקרוא גם למשפחת אם משפחה וי"ל שנתכוון בצווארו גם למי שממשפחת אמו. אך יש לומר ע"פ מ"ש ר' ירוחם מובא בבדק הבית וש"ך יו"ד רי"ז סק"א ור"ן נדרים גבי הנידר מן התירוש מובא בב"י שם דאם מדבר בלשון הקודש ובאותו מקום אין מדברים בלשון הקודש אין הולכים אלא אחר לשון תורה וא"כ כיון שהצוואה נכתבה בלשון הקודש אין לנו לילך אחר לשון בני אדם. אך יש לדחות דתיבת משפחה מדברים כן בלשון ההמון ג"כ ולא גרע מפני שכתיב בצוואה בלה"ק ומ"מ כוונתו הי' כפי לשון בנ"א גם למשפחת אם ופשוט דבצוואות אזלי' בתר כוונתו וכמ"ש ש"ך יו"ד רנ"א סק"ט:

והנה באומר לקרובי או לקרובותי כתב נ"י בשם ריטב"א ב"ב (קמג ע"ב) גבי בר ברא דכל פסילי עדות בכלל וא"כ גם קרובי האם נכללים כמי שקי"ל חו"מ סי' ל"ג ועי' ש"ך שם סק"א ועי' רי"ף כתובות סוף פ"ד. וא"כ הכא שהוא כשר לי לעדות אינו בכלל קרובים. ומ"מ י"ל דבלשון בני אדם נקראו קרובים גם הכשרים לעדות. ועי' חתם סופר חו"מ קכ"ז שהביא ראי' מסדר הגט דגם רביעי ברביעי נקרא קרוב בלשון בני אדם:

ומסופק אני ג"כ אם מת הילד בתוך שלשים יום דלא יצא מכלל נפל אי חייב האפטרופוס ליתן לו הסך הנ"ל דלכאורה י"ל סוף סוף הרי נתקיים התנאי וניתן לו שם ועי' יש"ש יבמות פ"ט סי' י' שאפי' עד שלא נולד מקרי בן ומביא ראי' מויתרוצצו הבנים בקרבה ועי' מגילה (יג ע"א) ובמות אבי' עיברתה מת אבי' וכתב רש"י שלא הי' לה אב משעה שנראה להקרא אב הרי דיש לו שם אב על עובר (וחילוק אב לאם שלא נקראת אם עד הלידה נראה משים דהוא כבר גמר פעולתו משא"כ היא דאם תמות לפני הלידה יופסק חיותו ולא יצא לאויר העולם לכך לא נקראת אם במשך ימי העיבור). ועי' מחלוקת רמב"ם וראב"ד פ"ד מחובל ומזיק ה"ב אם נגף אשה הרה אחר מיתת הבעל דדעת רמב"ם דדמי וולדות לאשה וראב"ד ורש"י ותוס' ורא"ש חולקים. ונראה דעת רמב"ם דאין העובר חשוב של אב רק בחבל בחייו גלי רחמנא כאשר ישית בעל האשה. ולכאורה ממגילה הנ"ל נ' דלא כרמב"ם דהא נקרא אב בימי העיבור וצ"ל דגם רמב"ם מודה דחשיב אבי העובר אלא דלא זכה בו מצד קנין וכמ"ש בב"ק (מט ע"א) אטו ולדות צררי נינהו וזכיא בהו. ומ"מ בנ"ד י"ל דכוונת המוריש הי' רק לכן קיימא שיקרא על שמו וצ"ע:

תוכן העניינים

חבלים בנעימים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה