אור ברסלב
חבלים בנעימים חלק א שו"ת חבלים בנעימים › סימן כו

חבלים בנעימים חלק א· רבי יהודה לייב גרויברט

שו"ת חבלים בנעימים · סימן כו

סימן כה

להרב הגאון הנ"ל

מ"ש כ"ת דשכיב מרע שמגרש את אשתי יכול להתנות שאם לא ימות עד כסליו. יהי' בידו אז להרחיב את הזמן יותר. אינו נכון לענ"ד דאע"ג דמצינו כה"ג בשו"ת הרשב"א מובא יו"ד רכ"ח הל"ט גבי שבועה לפרוע לחברו לזמן פלוני שאם התנה יוכל להאריך הזמן אח"כ מ"מ שאני התם דלא שייך חשש ברירה משא"כ הכא בגט די"ל בשעת נתינה לא הי' דעתי על זמן שמגביל וקובע עכשיו וכמ"ש רמב"ן ור"ן גיטין (כה ע"ב) גבי ע"מ שירצה אבא משום דתלוי ברצון האב ומסור ללב שייך בברירה ולא דמי לכל התנאים שבעולם ועיי"ש דלאו דוקא היכא דתלוי ברצין אחרים אלא אפי' תלוי ברצון עצמו נמי לא מהני:

ומ"ש כ"ת שיתן גט שיחול שעה א' קודם מיתו והגט יהי' בידו וישבו יחד ואין חשש גט ישן כיון שהתנה עמה מהיום אם מתי יחול הגט לפני מותי והרי היא כאשת איש לכל דברי' כר' יהודה בגיטין (עג ע"ב). הנה מ"ש דהגט יהי' בידו בודאי ט"ס הוא במכתבי וצ"ל שיהי' בידה. דפשיטא דכיון שלא נתגרשה מעכשיו א"כ בשעה שראוי הגט לחול צריך להיות הגט בידה ואפי' במעכשיו אם מתי צריך להיות בידה לשי' ר"ח ור"ת בתוס' גיטין (עג ע"ב) ד"ה אמר כיון שדעתו לאחר את הגט כל מה שיוכל וכמ"ש בשו"ת מיי' אישות סי' ל' דלר"ת ור"י אם הגט מונח ברשות אחרים באותה שעה הסמוכה למיתת הבעל אינה מגורשת וכן הוא בב"ש קמ"ה סק"ג. ומ"ש כ"ת דישבו יחד ומיתר להתייחד עמה. אתמהה הנה במגרש את אשתו ונתייחד עמה אח"כ יש שלש חששות. (א) שמא קדשה מחדש כמ"ש גיטין (עג ע"ב) חוששין משים קידושין ורש"י שם ע"א במתני' ד"ה לא. (ב) שמא פייס וביטל את הגט כמ"ש שם (עו ע"ב) וליחוש שמא פייס ובתוס' (יח ע"ב) ד"ה שמא לפי' ר"ת שמא פייס וביטל ואמר גט שנתתי לך בטל היא עיי"ש. (ג) חשש גט ישן שיאמרו גיטה קודם לבנה כמ"ש שם (עט ע"ב):

והנה חשש ראשון לא שייך אלא אם הגירושין חלים מעכשיו וכמ"ש רש"י ותוס' (עג ע"א) ד"ה לא תתייחד דלר' יהודה דהרי היא כא"א לא שייך חשש קידושין דהא עדיין אינה מגורשת. ולכן הכא דהגט יחול סמוך למיתה אין חשש קידושין כיון דעדיין אשתי היא. חשש ב' שייך בין אם הי' התנאי באם והגט יחול אח"כ וכמ"ש רמב"ם פ"ח מגירושין ה"ב כל המגרש על תנאי בין שאמר מעכשיו בין שאמר אם יהי' וכו' לא יתייחד עם אשתו כל זמן שלא נתקיים התנאי שמא בעלה וביטל הגט וכ"כ בשו"ת מיי' הנ"ל וש"ע קמ"ח ס"ב דהוי ספק מגורשת (דלא כטור שם דלא חשש לביטול רק לגט ישן עיי"ש וזה דעת תוס' (עג ע"א) ד"ה לא שכתבו לר' יהודה שייך רק גט ישן) בין אם הי' הגט במעכשיו דאף דאינו יכול לבטל תנאי במעכשיו וכמ"ש רמב"ם פ"ח מגירושין ה"א מ"מ שייך ביטול כשנתרצו שניהם כמ"ש ב"ש קמ"ד סקט"ו. חשש ג' שייך ג"כ בכל אופן. היינו אם עדיין לא חל הגט והרי היא כא"א שייך גזרת גט ישן וכמ"ש תוס' (עג ע"א) ד"ה לא אליבא דר' יהודה. ומפורש בגמ' (עו ע"ב) ה"ז גט קתני דלא הוי גט ישן ורש"י שם ד"ה ה"ז כתב משום דלא נתייחד עמה אבל אם נתייחד הוי גט ישן אם נתנו על אחר ל' ועיי"ש עוד ולגט ישן אין חוששים וכ"כ טואה"ע ס"ס קמ"ח בנותן גט על תנאי שיחול סמוך למיתה וכן בגט על תנאי שייך גט ישן. ואם הגט מעכשיו אף דלא שייך גט ישן כמ"ש רש"י (עג ע"ב) ד"ה חוששין אבל ודאי דיש איסור יחיד עם פנוי' וכמ"ש רש"י (עג ע"א) ד"ה לא ור"ן שם:

והנה בנ"ד אע"ג דנראה דעדיף שיחול הגט אח"כ משיחול עכשיו. דבמעכשיו אם יתיחד עמה יהי' חשש קדושין ונתבטל הגט כמ"ש אה"ע קמ"ח ס"ב וסי' קמ"ט. משא"כ אם יחול הגט שעה א' קודם מיתה אין שש ביטול הגט כמ"ש ב"י ס"ס קמ"ד בשם תשב"ץ מ"מ נשאר חשש גט ישן. ואין לחלק ולומר כיון שמגרשה רק כדי שלא תזקק לחליצה לא שייך גזרה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה כיין שאם יהי' לה בן א"צ חליצה. אך זה איני דודאי אף שלא שייך החשש מ"מ לא פלוג רבנן וכמ"ש ביבמות (מב ע"ב) דאפי' איילונית צריכה להמתין שלשה חדשים משים הבחנה. ומפורש בתשב"ץ שם דכתב דבאם מתי אין חוששין לביטול דאם ימות נתפרדה חבילה ואי קאי דידי' היא אלא שחוששים שמא יבא עלי' עכ"ל והיינו גזרת גט ישן. וגם כל עיקר טעם התשב"ץ דאין חוששין לביטול הוא משום זה דקאי לשיטת ר"ח ור"ת דמהיום אם מתי מתגרשת רק סמוך למיתה ומש"ה אמרי' דלמה לו לבטל את הגט דאם ימית מה נפ"מ לו ואם יחי' דידי' היא. ואין לומר דמבטל את הגט כדי לנהוג עמה אישות. ז"א דהא גם עכשיו עדיין אשתי היא. ואי דיהי' חשש על הגט משום גט ישן עכ"פ יותר עדיף לו חשש גט ישן דאיני פוסל בדיעבד משיבטל את הגט ויפסלנו וע"כ אמרי' דלא בטלו. וטעם זה דאין חוששין לביטול היא הנותן וגורם לחשוש לגט ישן:

וכן עי' מהרי"ט ח"ב אה"ע סי' י"ט שכתב ג"כ בנ"ד אין חוששין לביטול מפני ד' טעמים ובכל ד' טעמים אלו שהזכיר אין עצה נגד חשש גט ישן. יהא דלא הזכיר שם חשש גט ישן היינו משים דקאי לענין דיעבד ובדיעבד אינו פוסל חשש גט ישן. וכן לענין גט ישן אין מועיל אם נתן לה נאמנות כשתאמר שלא בא עלי' כמ"ש בב"ש קמ"ד סקי"ג ועי' סדר הגט צ"ט וק'. ובפשוט נראה דיש עצה להתנות על זמן ארוך אם ימות עד חצי שנה מהיום. מתי שימות יחול הגט מעכשיו ולא יתייחד עמה בנתים:

ונפלאתי על העין משפט בגיטין דלא ציין מקורי דינים בימים שבנתיים. לענין הפרת נדרי' ברמב"ם פי"א נדרים ה"ח. ולענין ירושה פ"א מנחלות ה"ט וראב"ד שם. ולענין טומאה פ"ק מאבל הי"ג. ולענין מציאה ומעשי ידי' לא מצאתי לע"ע זולתי מ"ש רמב"ם פי"ח מאישות הכ"ה ספק מגורשת יש לה מזונות בחיי בעלה:

ואשר הוסיף כ"ת שנית ידו דהכא לא שייך חשש גט ישן דאם יהי' לה בן לא תצטרך חליצה. ועל מה שכתבתי דלא פלוג רבנן דחה כ"ת דלא שייך בכה"ג לא פלוג והביא ראי' מלחם משנה פ"ג מיו"ט הי"ב דלא נאסר כבוי לצורך משום כבוי שלא לצורך דהם שני ענינים חלוקים לא שייך לומר לא פלוג רבנן וכן הביא תוס' נדה (ג ע"א) ד"ה מרגשת דהא דקאמר מודה שמאי בשיטה ובמוך משום דהנהו חלוקות משאר נשים ולא שייך למימר בהו לא פלוג רבנן וכן ממל"מ פי"ב מגרושין הט"ז ד"ה וראיתי שכתב דלא אמרי' לא פלוג רבנן אלא היכא דאתמר ולא בכל מקום:

יש לדחות הראיות האלה. מ"ש מלח"מ פ"ג מיו"ט יש לומר שאני התם שאסרה תורה ביום טוב רק מלאכה שאינה לצורך אוכל נפש והתירה מלאכת אוכל נפש לא שייך לומר כשם שאוכל נפש מותר כך מותר הכל דהא זה כל יסוד וחילוק האיסור שתלוי באוכל נפש משא"כ הכא דחכמים גזרו משים גט ישן י"ל דלא פלוג אפי' היכא דל"ש גיטה קודם לבנה. וכן מ"ש מתוס' נדה י"ל שא"ה שהם סוג נשים מיוחד משא"כ הכא. ומ"ש ממל"מ פי"ב מגרושין שכ' דיבמתה דאינה מעידה לה שמת בעלה דוקא היכא שאין לה בנים שיש חשש צרה אבל ביש לה בנים מעידה ולא אמרי' לא פלוג רבנן. י"ל התם שאני שכל התקנה שתקנו חכמים שע"א נאמן הי' משום עגונא ולכן מקילים בדבר:

וראי' ברורה לדברי לפרש"י דפי' דפייס היינו גט ישן אם כן מה מקשה גיטין (עו ע"ב) אמתני' מעכשיו אם לא באתי מכאן עד י"ב חודש וליחוש שמא פייס וקשה דיש לומר במקום עגון כי האי דמת וזקוקה ליבם לא גזרו וכן בכ"ד יתרץ כן. או הלא מיירי דאין להם בנים שזקוקה ליבם ולא שייך חשש שמא יאמרו גיטה קודם לבנה ועי' עוד רש"י יבמות (יד ע"ב) ד"ה ובספק דבשכיב מרע שמגרש את אשתו כדי שלא תזקק ליבום יש גזרת גט ישן עיי"ש והלא תמיד בגט שכיב מרע הוי עגון וע"כ דלא שייך לומר במקום עגון לא גזרו דהא אין אוסרים את הגט אלא שאיסרים להתיחד עמה ואיסור יחוד אינו עגון דלמה להם להתיחד:

ומה שכתב כ"ת כיון דגט ישן הוא רק חשש לכתחלה א"כ יוכל לגרשה בגט זה באופן שאם סמוך למיתתו יהי' בכחו לגרש מחדש יגרשנה ואם לא יוכל לגרשה אח"כ אין לך דיעבד גדול מזה. ומביא ראיות דמותר לגרום לכתחלה את הדיעבד. יש להשיב על ראיותיו דמה שהביא מאו"ח רמ"ח דקודם ג"י לשבת מפליגין אף דאח"כ יחלל שבת עי' מג"א שם סק"א וסקי"ד דביודע בודאי שיחלל שבת אסור. ומה שהביא ראי' מרמב"ן שבת בחמימי דאשתפוך דמותר למול אף שאחר המילה יצטרך לחלל שבת. עיי"ש דטעמו משום דאין למצוה אלא שעתה ועתה צריכים למול. גם הלא קיי"ל כרז"ה החולק ואוסר עיי"ש. ומ"ש ראי' מר"ן כתובות (פו ע"א) ד"ה האי כדיני' דכיון שאלו קדם ובא הבע"ח לב"ד והגביהו ראשון גבה מן הדין לכן מגבין אנו לבע"ח תחלה מטעמא דיותר ממה שהאיש רוצה לישא האשה רוצה להנשא ולאחר גבייתו זכה בו מן הדין. י"ל התם באמת מועיל האי טעמא דיותר ממה שהאיש וכו' על לכתחלה כיון דדיעבד אין זה גזל. גם י"ל ממון שאני. ומצאתי דאסור לכתחלה לגרום את הדיעבד ברשב"ם פסחים (קז ע"ב) ד"ה סוף סוף שכ' דאפי' ר' יוסי דס"ל שאין מפסיקין הכא מודה דאסור דמעיקרא לדעת כן הי' אוכל בט' שעות וכמתחיל לאכול אחר זמן איסורו דמי וכן עי' ט"ז או"ת תקמ"ה סקי"ג שכ' ולכאורה הי' נראה דאין היתר זה אלא בשכבר שמע אבל לא ישמע לכתחלה כדי לכתבו דזה הוי כמו שעושה לכתחלה דבר שיהי' אבוד. ומ"ש כ"ת מירושלמי שהביאו תוס' גיטין (עט ע"ב) ד"ה ב"ש דאזלי ב"ש וב"ה לשיטתם אי יכול לגרש שלא במקום ערות דבר. ובשכיב מרע במקום יבם כה"ג לכולי עלמא יכול לגרש וגם ב"ה דאסרי גט ישן לא איירי בהכי. עי' רש"י יבמות הנ"ל מוכח דגמ' דידן לא ס"ל כירושלמי דתלי בערית דבר דאם לא כן מ"ט דב"ש דמתירים גט ישן בשכיב מרע הא שייך חשש שמא יבא עליה דלא גרשה משום ערות דבר:

תוכן העניינים

חבלים בנעימים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה