חבלים בנעימים חלק א· רבי יהודה לייב גרויברט
שו"ת חבלים בנעימים · סימן כד
להרב הגאון הנ"ל (בענין הנ"ל).
מ"ש כ"ת על דברי במכתבי דתקנת סופרים אינו מצוי בש"ס מה שאין כן תקנת עגונות. והשיג על זה ממגילה (ד ע"ב) דמשום הכי אין קורין בשבת מפני שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה וסתם סופרים עניים בודאי מצינו בכל דוכתי תקנת עניים כמ"ש בדמאי פ"ג מ"א מאכילים את העניים דמאי מפני תקנת עניים וכן חגיגה (ג ע"ב) עמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית כדי שיסמכו עליהם עניים בשביעית וכן בב"מ (טז ע"ב) משום כדי חייו וגיטין (לו ע"ב) אר"ח פרוזבלי ופרוזבוטי דסתם לוים הם עניים. אבל סתם אומנים כסופרים אינם עניים וראי' ממתני' מ"ק (יח ע"ב) אין כותבים שטרי חוב במועד אלא אם אין לו מה יאכל מותר הרי דסתם סופרים לא אמרינן דעניים הם וכן שם (יג ע"א) בכל פועל שרי דוקא בתנאי אם אין לו מה יאכל. וכן בתוס' חגיגה (כא ע"ב) ד"ה מכאן כתבו באבילות דסתם פועל אסור רק פועל עני מותר ועי' סנהדרין (כט ע"א) שב שני הוי כפנא ואבבא דאומנא לא חליף:
ומ"ש כ"ת על מה שהקשיתי נגזור שמא יכתוב גם בעת שטותו ותי' כמ"ש פסחים (יא ע"א) הוא עצמו מחזיר עליו לשרפו מיכל קאכיל מיני' וה"נ כל מה שכותב זמן שלאח"כ משים דאי אפשר לכתוב כולו היום מפני שטותו ועל ידי כן יזכור ולא יכתוב בזמן שטותו ועוד כתב דסתם ספרי דייני מגמר גמירי. לא דמי דש עושה פעולת השריפה כדי שלא לאכלו מה שאין כן הכא שאינו עושה פעולה מיוחדת על ידי כן. ומ"ש סתם ספרי דדייני וכו' היינו דיודעים הדינים הצריכים אבל מכל מקום חיישינן לטעות כמו דגזרו שמא יטה אף דודאי יודע כל אחד את האיסור ומכל מקום חיישינן שיטעה. וראי' דגזרו בסופרים לכתוב טופס אטו תורף אף דסתם ספרי מגמר גמירי. ובפרט בזמן הזה דשרו ספריא כחזניא וחזניא כעמא דארעא וכו' איך נוכל לסמוך על סתם ספרי מגמר גמירי. ולפי מ"ש רמב"ן ריש גיטין דבתקנה כוללת חששי גם למיעוט. יש לומר דגזרת טופס אטי תורף הוא ענין כללי וחששו למיעוט שאינם בקיאים משא"כ הכא בגט שוטה דמקרה פרטי הוא לא גזרינן שמא ישכח ויכתוב בשטותו:
מה שהקשה כ"ת למה גזרו על המגילה בשבת הא יוכל לקראה בע"ש מפלג המנחה על פי מה שכתב התרומת הדשן באו"ח תרצ"ב ס"ד מי שהוא אנוס ואינו יכול לילך לבית הכנסת יכול לשמוע קריאתה מבעוד יום מפלג המנחה. וכיון שכבר קראה פ"א יהיה בקי ביום וכמי שכתבו תוספות מגילה (ד ע"ב) דמשים הכי לא גזרינן במילה דאין אדם מל אלא אם כן הוא בקי. לא קשה מידי דטעם תרומת הדשן הוא משום דמפלג המנחה ואילך שייך ללילה עיי"ש ובפרי חדש תרצ"ב סק"א ואם כן שוב שייך גזרה שמא יעבירנה ועי' מחלוקת רש"ל וט"ז תרס"ח ט"ז סק"א. וגם מה שכתב דאם קראה פעם אחת יהי' בקי ולא גזרינן שמא יעבירנה. זה אינו ומשנה מפורשת סוכה (מב ע"ב) לולב שבעה כיצד יום טוב הראשון של חג וכו' לולב שבעה ושאר כל הימים ששה ואסור ליטלו בשבת מגזרה שמא יעבירנו אף שכבר נטל לולב איזה פעמים. וע"כ דרק מילה שאני כמ"ש חכם צבי סי' ס"ט משום דמחלל שבת וגם שיש בה סכנת נפשות אמרינן דודאי הוא בקי דאי לאו הכי לא הי' מעייל נפשי' לספיקא מה שאין כן בלולב. ובפרט במגילה דהוא מטבע אריך אינני בקי בקריאה פעם אחת. ועי' ערובין (נד ע"ב) חייב אדם לשנות לתלמידו ד' פעמים וב"ר פכ"ד ושמות רבה פ' מ'. ותנחומא יתרו ויקהל ותוס' מגילה (לא ע"ב) סד"ה משה וטואו"ח קל"ט ס"א: