אור ברסלב
חבלים בנעימים חלק א שו"ת חבלים בנעימים › סימן כ - בדין חלה

חבלים בנעימים חלק א· רבי יהודה לייב גרויברט

שו"ת חבלים בנעימים · סימן כ - בדין חלה

סימן יט

בפרי מגדים או"ח תנ"ז ס"ז סק"א כתב דדין יו"ד שכ"ה ס"א דאם מכסה הפת במפה חשיב כמו כלי לצרפם היינו אם כורך הפת במפה מעלה ומטה אבל אם הפת מונח ע"ג טבלא שאין לה לבזבז או אם הוא בסל היוצא גודש למעלה מדופניו אף אם מכסהו במפה למעלה לא מהני וכן העתיק דבריו הגאון מליסא במקור חיים שם ובסדור דרך החיים דיני חלה. והמקור לדין זה היא מש"ך יו"ד שכ"ה סק"ה:

ובעיני יפלא דין זה. כי פשטות דברי הטוש"ע שכ"ה שכ' שאם מצרפן בכלי לא יצא שים דבר מדופני הכלי ואם מכסה הפת במפה חשוב כמו כלי לצרפם עכ"ל נראה דקאי על מה שלפניו אם מונח על גבי טבלא או אם גודש יוצא למעלה מדופני הכלי אז מהני אם יכסהו מלמעלה במפה. משום דהפת מונח בתוך אויר כלי ורק דספק בגמרא שמא בעינן גם תוך כלי לזה מהני כסוי מפה ומקרי גם תוך כלי. דאי נאמר דהטור לא קאי אלמעלה רק כתב דין חדש ומיירי בכריכה במפה לבד בלי כלי אחר כדבריהם. חוץ מה שהוא דוחק מצד המשך לשון הטור. לבד זה קשה מה חידוש יש בדבר ופשיטא שמפה חשיבה כלי דאין חילוק בין כלי עץ לכלי פשתן ושק ומקרא מלא (שמיני) מכל כלי עץ או בגד או עור או שק לכל כלי וכו' וברמב"ם ריש הל' כלים שבעה מיני כלים הם וכו'. ומ"ש מהרי"ל מובא בש"ך סק"ה דאם אין לו כלי שמחזיק את כולה יניחנה במפה ויכסה המפה גם כן עליהם ונקרא צירוף הגון. מ"מ י"ל דלא נתכוון לחדש דין זה דכסוי מפה על הגודש שיוצא חוץ לסל לא מהני. רק אמר שאם אין לו סל שמחזיק את כולה יעשה כן. וגם נראה דלא נתכוין הש"ך לומר דדעת מהרי"ל כדעת הטור וסמ"ק וגם דעת טור וסמ"ק כן הוא. דאם כן הי' כותב וכ"כ מהרי"ל וע"כ דמלתא באפי נפשי' הוא ודעת טור וסמ"ק לא נשמע כלל כן. ועי' באר היטב שאינו מעתיק כלל דברי מהרי"ל רק כתב הדין כטוש"ע בשם סמ"ק:

ומצאתי מפורש דמהני כסוי על הסל בכלבו ה' פסח שכ' ואם עוברות למעלה מן המחיצות יפרוס עליהן מפה או סדין ומכסה אותן דאין לך כלי גדול מזה ופשיט דקאי אלמעלה שמונחים בסל ועליהן יפרוס המפה וכ"כ בתשב"ץ ח"ב סי' רצ"א פ"ה סעיף ג' וז"ל אבל מה שעומד חוץ לכלי בגודש אינו מצטרף עד שיכסנו וכ"כ במחצית השקל תנ"ז סק"ג אם יוצא חוץ לדפנות אם מכסן במפה או כרכן מהני:

ועי"ש יו"ד שכ"ה ס"א בהג"ה ויזהר שלא יצא שום דבר למעלה מדופני הכלי. ולכאורה מה בכך הא יכול להפריש חלה ממה שבתוך הסל ואם כן ממ"נ מותר גם הגודש. דאי פטור לגמרי א"צ כלום ואי יש צירוף גם למה שלמעלה א"כ נפטור בהפרשה שבתוך הסל דהו"ל מן החיוב על החיוב. ואין לומר דאינו יכול להפריש מחיוב עליו ועל ספק פטיר (דדין זה ספק הוא כמ"ש ש"ך סק"ב). זה אינו כמ"ש ש"ך שכ"ט סק"ט בעיסה שנלושה במי פירות כיון דספק הוא ע"כ יפריש מעיסת חיוב גם על זו שנלושה במי פירות. וראיתי בלבושי שרד חי' דינים ה' חלה אות רל"ט מקשה על הש"ך מהמ"כ שהביא ב"י בסי' שכ"ד באופה פשטידא ולא הפריש חלה יוכל להפריש עלי' ואין זה כמפריש מחיוב על הפטור דטכ"ע דאורייתא. מדהוצרך לומר דטעם כעיקר וזולת זה לא הוי לי' תקנה הא אפשר להפריש מעיסה החיובת עלי' ועל הבשר. אלא ע"כ דאסור להפריש מן החיוב על הפטור. וצ"ע על קושייתו דודאי ש"ך מודה דאין להפריש מהחיוב על הפטור אלא הכא שאני משום דהיא ספק חיוב. ועי' מל"מ פ"ה מתרומות הי"ז דמסיק אפי' מספק על ודאי מותר להפריש בחלת ח"ל ומזה ראי' לדעת פמ"ג תנ"ז מ"ז סק"א דאם הפריש מגודש על הסל מהני דס' דרבנן לקולא די"ל שמא טבלא שאין לו לבזבז מצרף הכל ומחיוב על חיוב לקח:

וצ"ל דמש"ה לא מהני עצה זו. משום שמא הלחם שבגודש יניח אח"כ בסל או בכלי אחר ויתחייב בודאי. וההפרשה הראשונה לא עלתה לו כיון דאז הי' פטיר והיא מחלוקת ר"ע וחכמים חלה פ"ד מ"ד ומ"ה הנוטל חלה מן הקב וקיי"ל יו"ד סי' שכ"ו ס"ה כחכמים דאינה חלה. ומפורש ב"ח אי"ח ר"ס תנ"ז. ובט"ז סק"ב בשם רא"ש ביצה פ"א ס"ס י"ג. דלא מהני ההפרשה בפטור אם יתחייב אח"כ:

וכן נ' דאפי' אי היינו אומרים דמספק יוכל להפריש מן הגודש על מה שבתוך הסל (מה שבאמת אינו כן כמ"ש) מ"מ אינו מברך ברכת חלה. ולא מבעיא בנידון דידן דהוי מדרבנן דאסור לו להחמיר ולברך מספק משום חומר לא תשא. אלא אפי' בס' דאורייתא הדין כן כמ"ש הב"ח כאן בסי' שכ"ה ד"ה ואם נתנם דס' ברכות להקל. ומפורש באו"ח סי"ז ס"ב טומטום ואנדרוגינוס אין מברכים. וכן מג"א תקפ"ה סק"ג ספק לו אם שמע תקיעות אי נטל לולב אינו מברך. וכן הוא במג"א תרנ"ב סק"א דאם לא נטל לולב עד בין השמשות נוטלו בין השמשות בלא ברכה. וכן יו"ד סי' כ"ח ס"ג כוי אין מברך על הכסוי. ושם רס"ה ס"ג נולד מהיל ואנדרוגינוס אין מברכים. והטעם כמ"ש ר"ן שבת (כג ע"א) ד"ה ומכאן דגם רבא מידה דספק לא בעי ברוכי ומאי דאצטרך לי' לומר בדמאי רוב ע"ה מעשרין הן. דאי לאו הכי הו"ל בדמאי ודאי דבריהם כיון דתקנה כוללת היא. וזה שיטת רמב"ם פ"ג מחניכה ה"ה. זולתי באו"ח סי' ס"ז ס"א בספק אם קרא ק"ש קורא עם הברכות והטעם כמ"ש שו"ת רשב"א סי' ש"ך דכל שהיא חייב לקרות קורא הוא כעיקר התקנה:

וצל"ע דברי ט"ז יו"ד שכ"ט סק"ה שכ' דדעת רבא דס"ל אפי' ספק דדבריהם בעי ברוכי ובאמת נתבאר לעיל דלא קיי"ל כן בדעת רבא. וכן הש"ך הק"ו בעיסה שעשאה ע"ד לבישול ואפה ממנה מעט שאין בו כשיעור כולה מתחייבת על ידו כ' בשם הב"ח דצריך לברך דמברכים על ספק דדבריהם. וצ"ע דהא הב"ח כתב להדיא בסי' שכ"ה להיפוך. והמעיין בב"ח שם יראה דכ' דכאן ודאי דדבריהם היא דתקנת חכמים הוא להפריש חלה אע"ג דלא תקנו אלא משום חששא בעלמא עיי"ש.

ועי' בפמ"ג או"ח תנ"ז הנ"ל שחכם א' חלק עליו דל"מ להפריש מהגודש על מה שבסל כי מה שבתוך הסל חייב בודאי וגודש ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי. ומחלוקתם תלוי בשני תי' תוס' פסחים (ט ע"א) ד"ה כדי. ובע"ז (מא ע"ב) סד"ה ומכניסה אי בדרבנן אמרי' ספק מוציא מידי ודאי. וגם תלוי במחלוקת ש"ך ופר"ח בכללי ס"ם (אות כ) אי באתחזיק איסורא אמרי' סד"ר לקולא דהא הכא אתחזיק איסור טבל. וראיתי לשער המלך פ"י ממקואות סוף כלל א' שמקשה על פר"ח דס"ל דאפי' באתחזיק אמרי' סד"ר לקולא מפסחים (ד ע"א) דאמרי' המשכיר בית מחברו בי"ד חזקתו בדיק דבדיקת חמץ דרבנן. אפי' נימא דאין חזקתו בדוק מ"מ לו יהי' אלא ספק. ספיקא דרבנן לקולא אלא ע"כ דבאתח"ק לא אמרינן סד"ר לקולא והתם יש חזק איסור חמץ דכל השנה כולה. ולי נראה חדא דלכתחילה אין להכניס את עצמו בספק דרבנן והתם השאלה הוא לענין לכתחלה לכנוס בבית לדור בלא בדיקה. ויותר נראה דלכאורה קשה למה נימא חזקת בדוק הא החזקה תליא במעשה ורובא דתלי' במעשה לא אמרינן כמ"ש בכורות (כ ע"א). אך הדבר נכון עפמ"ש תוס' יבמות (קיט ע"א) ד"ה ר' מאיר דרוב מתעברות לא חשיב תלי' במעשה דממילא הוא. פי' דדבר ההוה ומצוי וידוע בודאי שכן הוא מנהגו של עולם לא שייך לומר דתלי' במעשה ומש"ה אמרי' חזקת בדוק כיון שידוע לנו בודאי שכל ישראל מקיימים מצות חכמים שתקנו לבדוק חמץ וא"כ זה פי' האבעיא אי שייך חזקה זו גם במשכיר ביתו לאחר. דאם רק אין חזקתו בודאי לבדוק. שוב מפני ספק לבד לא מהני מידי דהא תלי צד א' במעשה ושוב אינו ספק כלל. דמעמידים אחזקה שלא נתחדש מעשה חדש ולא שייך תי' חתיכ' במתעברות ויולדית כיון דרק ספק היא ואיני דבר מצוי ושכיח:

ועל גוף אבעי' ר' ירמיה בטבלא פסחים (מז ע"ב) עי' פ"ב דכלים מ"ז לענין טבלא שיש לי לבזבז. ומחנה אפרים ה' מכירה קנין חצר סי' י"א. וטורי אבן חגיגה (כד ע"א):

תוכן העניינים

חבלים בנעימים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה