אור ברסלב
זכר יהוסף א › יומא

זכר יהוסף· רבי יוסף זכריה שטערן

א · יומא

סוכה

יומא כב

א

למלאות הנייר הנשאר חלק ראיתי להציג כאן איזה עניני' קטנים הנוגעים לדינא מחי׳ ליומא כב״א והנה נשאלתי בילדותי בגורלות שנלקחו שנים כאחת מהקלפי והשבתי כי מקור הדין מפורש במ״א סי קל"ב ס"ג לענין קדיש שאם הי׳ שנים שוה באות המרובה שצריך להטיל גורל מחדש בין כולם וע' בא"ר סי׳ ק״ט וע' מח"הש וזכרון יוסף חאו״ח סי׳ א׳ שדחו זה וע' מעיל צדקה סי׳ י׳ ובע"קד חא״ח סי׳ ג׳ אות ויו אך בנ"ד לכ״ע הראשוני׳ הפסידו זכותם ול״ד לקדיש שהטילו הגורל בבת אחת ול״ד להא דס׳ קע״ג ס"ג דהי׳ בטעות מתחלה אבל הכא אף שנתינת הגורלות לא הי׳ על תנאי זה מ"מ כיון דהי׳ בידם להתרצות בחלוקה בלא גורל א״כ הוי גורל תמים וזכו לבדם להגריל ביניהם ועוד דהכא בקלפי גם אם לא הי׳ נוטל את השני מ״מ הוי האחד מהם זוכה קודם לחבירו אבל באות המרובה בקדיש אם לא נלקחו השנים בבת אחת אז לא הי' זכי׳ כלל וע׳ שו"ת זכרון יוסף סי׳ א׳ שהאריך מהא דבההוא הנאה דצייתי ול״ד לגורל המרוצה שעשו לתקנת עבודת ת״הד ואינו מוכרח דלא שייך רק כשי״ל חלק שיזכה בחלקו כרשב״ם וע״ש עוד שהעלה לחלק להיכי שיוכל להיות לחצאין ולא עדיף קנין הגורל לגבי פייסות מקנין ההגבהה דעד דעקר לכולי׳ משא״כ בתה״ד דדמי לפקח וחרש וכן בקדיש שא״א לאומרה לחצאין עכ״ל ועב"מ ח׳ א׳ ש״מ המגבי' וכו' ובמוהרמ״ש וע"ש ב׳ ע״ב וכיון דמחו״ג דהאי תפיס בכולה וכו' וע' ירו' ערובין פ״י ה"י מפני קלקול הפייסות שאם יביאו קרבן אחר יהא צריך פיוס אחר וע״ש בשיו״ק דמהכא שמעינן אם הפילו גורל על קדיש ואירע קלקול או שנתבטל המנין ונתאספו פ״א צריכין להגריל בתחלה:

יומא כו

א

הא לא שכיח ע׳ רש״י וע' תו' מנחות נ׳ וע׳ תו׳ יו״ט דלא דקו ביומא ולא עיין בתוי״ש דהכא דאף דעולה נמי מעתרי מ״מ כיון דשכיחא יוכל כ״א להביא עולה וע׳ פרי תבואה סי׳ ס"ה במי שרגיל בנתינת יין לקידוש לבהכ״נ והא בסוף סוכה מי שהקריב היום לא יקריב למחר דמצוה לחלק למי שלא זכה עדיין וע׳ רדב״ז ח״א סי"ז דאף אם רוצה לשלם בעד הנחת הערוב רק י"ל דפרי החג הי' עולות דמעתרי וכן ביין לקדוש בשבת דמעשרת ולא שייך חזקה משא״כ בשאר מצוות וביומא בד"א בק״צ כו׳ והכ״נ י"ל דיש בכח מצוה זו להתעשר בזיכוי רבים עכ"ד ונ"ל דז"א דהתם מיירי בכהן המקריב דמקריב בשלו וכס״פ הגוזל ובזמ"ק המפ׳ מיומא כו״ב על פרש״י בריש מכלתין משא״כ בקידוש דלא שייך לחלק הטעם דמעתרת יותר בצבור מביחיד ולפרש"י בל"ה ליתא וע׳ נו״בי מ״ק חיו״ד סכ״ו לענין סנדק דאין ללמוד מקטורת דלא שייכי אלא בכהנים יעש״ב וא״כ לענין קידוש שכולם ראויין לזה והוי כשאר חזקות לפרש״י ולכן לא שייך עושר בזה לכ״ע וע' פרי תבואה דבעי חזקה שיש עמה טענה שכבדוהו לזה וכרדב"ז בסי׳ קפ״ב אם לא הי' לצבור ס״ת וקראו בשל יחיד וע׳ ט"ז או״ח קנ״ג סק״ו ובהכי מיירי המחבר שם ס״ב כ״ב שהרי ד"ז נובע מר"מ שבמרדכי ב"ב פ״ג ס׳ תל״ד ובדר״מ שם סי"ד דגם במצוה בעי חזקה שיש עמה טענה. ופשוט דהיכי דהחזיק בנתינת יין רק בימים נוראים אף דממילא י״ל רשות לשאר שבתות השנה כיון דהוי מצוה אחת מ״מ היכי שהפסיק אח״כ דבטלה חזקתו ול״ד לתפלה בימים נוראים שאין כ״א הגון לזה ורשאי להתפלל אבל לענין שאר עשיית המצוות אין חילוק כלל לשאר שבתות דאם הפסיק בנתים שפסק חזקתו. ובתשובה הארכתי לבוא במשפט על כל נעלם בחקירה זו ואין המקום להשתרע פה:

יומא נה

ב

עוד גרגיר א׳ למלאות החלק בחי׳ ליומא נ״ה ב׳ ונבדור ד׳ זוזי ע' תו"י וע׳ תו׳ תמורה ל׳ סע״א דכיון דלא הי׳ ניכר האיסור עד שנתערב יש ברירה וצ״ע בתו׳ חולין לה״ב דמכח ברירה שרי לכהן אם האיסור הי׳ מקודם שנתערב וע׳ במ״א סי׳ קנ״ג ס״ק ז׳ וע׳ תו׳ סוטה י״ח א׳ ד״ה וחזר וחלקן וע׳ שו"ת בר"א חאה"ע סל״ב וע׳ בשו״ת בית אפרים חיו״ד סי׳ ע׳ לפרש ד׳ הרמ"ר דדוקא בנולד האיסור בתערובות יעש"ב ויש הרבה אריכות דברים בכל זה ואכ"מ.

תוכן העניינים

זכר יהוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה