ומצור דבש· רבי רפאל אהרן בן דוד
חלק יורה דעה · סימן כ
ארי נעשה שואל במה שנתנו יהודים חטים ושעורים לגוים לזרוע בשדות של גוים שיש להם בעלים אם חייבים בתו"מ או לא ולפקד"נ שהוא פטור שכן כתב הטור בסוף סי' של"א המקבל שדה מגוי למ"ד יש קנין לגוי פטור מתו"מ ופי' מרן ז"ל שאפי' חלק היהודי פטור יעו"ש ועיי' בפרישה מה שתמה על מרן ז"ל דמא שנא מיהודי שקנה פירות מגוי קודם שנגמרה שחייב ועי"ש מה שנדחק ולפקד"ן דכאן מיירי שנגמרה ע"י גוי מה שאין כן הקינה פירות מגוי שממרח ישראל ונגמרת ע"י ישראל ומ"מ לדעת הטור כפי פי' מרן ז"ל למ"ד יש לגוי קנין בא"י חלקו של יהודי פטורין מתו"מ ועי' שיורי כנה"ג הגה"ט סי' של"א אות ע' דדעת מרן ז"ל בזמן שהיא ביד הגוי יש קנין לגוי וע"ש. ועדיפא מינא כתב הגר"א ז"ל ס"ק ח' וס"ק ז"ך שלדעת מרן ז"ל שכתב בסי"א הנ"ל שבזמן הזה וכו' הוא דיש קנין בכל אופן יעו"ש ועי' שלחן גביה ס"ק מ"ב מה שתמה על מרן ז"ל ולפי דברי הגר"א ז"ל א"כ בחכמה מרן ז"ל השמיט דין זה המקבל שדה מגוי בא"י שכיון שדינה כמו סוריא וכתב דין סוריא ולפי זה אפי' הממשכן קרקע מהגוי בזמן הזה אם. הדגון ע"י גוי פטור מתו"מ וכנז' בתוספתא הביאה שלחן גבוה ס"ס ל"ד בדין סוריא ועכשיו א"י כדין סוריא שפטור ואתיא זכירה זכרה שהרב ריח שדה דבר בזה וצריך לראות דבריו ואין הזמן מספיק ומה שכתב מוהרשד"ם ז"ל סי' קצ"ב הרואה יראה שהוא ממש כפסק מרן ז"ל סי' של"א סי"א שהגוי והיהודי שותפים בקרקע ומש"כ רבינו בצלאל ז"ל סי' ב' והביאו שיורי כנה"ג יו"ד סי' של"א הגה"ט אות נ"ו שהקונים שעורים וחטים ונותנים לגוי לזרוע שאפי' חלק הגוי חייב הוא דזורעים בשדה הפקר שאין לה בעלים והיא של ישראל עקרא ולא קנאה גוי מעולם כדי להפקיע קדושת הארץ והוא דין הש"ע סעיף ט"ז והגוי הזורע אין כונתו לזכות בקרקע להיות שלו כ"א דוקא לזרוע בעת החטים וכיון שהחטים הם של יהודי א"כ הקרקע היא עושה ליהודי ולא נשתעבדא כ"א לחטים הנזרעים בה שהם של יהודי וכאילו היא של יהודי והגוי שליחות דיהודי הוא עושה ולזה האריך ודקדק והגוי זורע במקום שמוצא פנוי וריקם דמה לו להאריך כל כך יאמר והגוי זורעם וכי ס"ד שזורעם על זרע אחד אלא ודאי שר"ל במקום שאין לו בעלים ובזה אתי שפיר דלא תקשה לרבינו בצלאל ז"ל שאם החיוב משום שותפות למה לא הזכיר דין השותפות וגם החיוב של השותפות הוא בשביל חלק היהודי ואין ברירה שהוא מכח ספקא של יהודי והיאך כותב חיוב סתם בחלק הגוי אלא ודאי כמ"ש ובודאי בנדון זה לא נמצא חולק ולכן הכנה"ג אע"ג שזכר להרשד"ם ז"ל בסי' הזה באות שאחריו הביא דבריו בלא חולק ומ"מ לפקד"ן מי שבא מחו"ל ודר בא"י יחמיר על עצמו להפריש תו"מ וכנז' בשערי צדק פ"א סי' ט"ו זהו הנלע"ד ואם יראוני דבר סת"ר מודים דרבנן היינו שבחייהו ועלי לקבל האמת כה דברי מן הדעת עני:
אליהו סלימאן מני הי"ו