ומצור דבש· רבי רפאל אהרן בן דוד
חלק יורה דעה · סימן יט
בין חתימה למסירת כתבי זה להבי דואר. הגיע לידי נימ. י"ב מהמאסף שנה ד'. ושם ראיתי דברי פי חכם חן הרה"ג וכו' כקש"ת כמוהר"ר אריה ליב מנדילזאן שיחל"א אשר הדפיס השאלה של הרה"ג כמוהר"ר אלעזר הורוויץ ז"ל לרבו הרב הגאון המפורסם החת"ס ז"ל ותשובת הגאון עליה בענין המציצה בכלי. והנני דורש בשלום הרב הנ"ל שי' באהבה רבה וחבה יתירה. הגם כי לא נתכבדתי להכירו עד הנה ומדבריו נראה כי הרב הנ"ל שי' כבר חשף זרוע תפארתו בענין המציצה בכתבים קודמים לזה ואינם בידי ולבי ירחש לו רב תודות על הדפסת ב' המכתבים הנ"ל בלשונם ובזמנם אשר הנאוני מאד ולמדתי מהם במה דברים. (א) כי הרה"ג כמהור"ר אלעזר הורוויץ ז"ל לא היה ח"ו ממתנגדי המציצה במציאותה וחפץ בבטולה. כמובן מתשו' הגאון בנין ציון סי' כ"ד. ורק כי היה רצונו להחליפה בכלי מסבת הסכנה שנתחדשה וכבוד הרב ז"ל וכסאו נקי! (ב) זכיתי שראיתי מפסוק וימץ את טל וכו' שהבאתי לראיה שהמציצה אינה מוכרחת להיות מובנה ע"י המשיכה והיניקה להציל בזה כבוד הרב הגאון חת"ס ז"ל מקושיות הרהג"א בנין ציון עליו הביאוה הרב ותלמידו. והגאון חת"ס הציל כבודו בידו. ולו היתה תשובה זאת ביד הרהג"א בנין ציון ז"ל לא כתב עליו מ"ש. (ג) שהגאון חת"ס ז"ל בכחו הגדול הוסיף בכחא דהיתרא להחליף מציצת הפה בכלי תוספת עצומה. שכתב שאפילו לו היה מפורש במשנה וגמרא כי המציצה היא בפה. אנחנו רשאים להחליפה בכלי כיון שאינה כי אם משום סכנה יעו"ש. ואקוה כי בזה תתום המלחמה הזאת. ויגילו הנוצחים וישמחו המנוצחים. כי שניהם לשם שמים הם מתכונים. והשומר אמת ישמרם וינצרם וינטרם לעד. ועיניהם ועינינו תחזינה ירושלים בנויה לשמחת לב כל אוהביה. וינקו משוד תנחומיה וימוצו מזיו כבודיה אמן. ושבתי בשלום:
הנ"ל. הלכות תרומות ומעשרות