אור ברסלב
ומצור דבש חלק יורה דעה › סימן יב

ומצור דבש· רבי רפאל אהרן בן דוד

חלק יורה דעה · סימן יב

סימן יא

הלכות מילה

שאלה. אחרי דשו"ט במשפט. יודיעיני אם בכל המון הנימולים על ידו בא מעשה לידו בישראל שנולד לו בן מגוייה שהיא עדיין בגיותה ובא למולו בשמיני שחל בחול. ואיך עשה מעשה בענין הברכות כי הנה ודאי שאם יש לברך צריך לברך כברכת הגרים. המובא בס' רס"ח. אלא שלבי נוקפי בענין זה. דהתם קיימינן בגר גדול שקיבל עליו עול מ"ש ועול מצות. קי"ל בודאי שאחר המילה יטבול ג"פ. שאם קבל למול שהיא צערא דגופא ודאי שיגמור המצוה ויטבול. אבל בילד קטן שאביו מביאו למולו. מי יודע אם יניח אותו לטבול כשיגדל. וגם הנער בעצמו אילי לא יאבה לטבול. ודינא יתיב דאין מטבילין אותי ע"ד ב"ד עד שיגדל ויאמר גיירוני כמ"ש המרדכי בשם ראבי"ה הו"ד בב"י סי' רס"ח. וקרוב הדבר שלא ירצה להגייר כיון דאמו עדיין בגיותה והוא כרוך אחר אמו. וכיון דקי"ל מל ולא טבל כאלו לא מל. איך נברך אקב"ו למול את הגרים ועדיין לא נתגייר:

והחת"ס בחיו"ד סי' רנ"ג העלה דמברכין על טבילת קטן כיעו"ש. והיינו כיון שכבר מל וגדל ובא ואמר גיירוני אעפ"י שעתה אין בו דעת אין לחוש שיחזור בו לכשיגדל. כיון שכבר נתגדל בדת ישראל. ואת זה ראיתי למהר"מ שיק ביו"ד סי' רמ"ח שאם לא נדע שיניחינו אביו לטבול שאין מברכים על מילתו עי"ש באורך. ואני אומר שאפי' יאמר עתה שיניחינו לטבול יש לחוש שיחזור בו או הילד בעצמו לא יאמר גיירוני כיון שאמו לא נתגיירה. ולכן נ"ל שאין ראוי לברך כיון דס"ב להקל וברכות אינן מעכבות. וכדי שלא ירע הדבר בעיני אביו נר"ל שיברך בלא שו"מ:

ולענין מילתו בח'. הפרישה כתב שאין מלין אותו בח' אפי' בחול דולדה כמוה. ואינו נקרא יליד בית. ובס' נחל כרית נתן טעם כדי שלא יטעו דישראל הוא. אבל נ"ל דאנן אתכה דמרן סמכינן שכתב שאין מלין אותו בשבת. משמע דבחול מלין אותו גם בח'. אלא שנראה דאין למולו בה' השבת לחוש לס' הרשב"ץ ח"א ס' כ"א. את זה כתבתי בנחיצה ורו"מ יודיעיני דעתי בזה. ויראה נא בס' אבק דרכים ס' ג' מ"ש בזה שסיין אותו הרב רוח חיים. ואין ספרו מצוי אצלנו. ולהיות העת נחוץ אין ארוך אליו. ושבתי בשלום:

הצעיר

אליהו חזן ס"ט

תוכן העניינים

ומצור דבש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה