ומצור דבש· רבי רפאל אהרן בן דוד
חלק חושן משפט · סימן ג
הלכות שותפים בקרקע
בן יכבד אב
פסד"ז מעט"ר מרן אבא זצוק"ל
שאלה אם אחד מהשותפים בקרקע אם יכול למכור חלקו קודם החלוקה.
תשובה ראיתי את השאלה על אודות אם השותף בקרקע יכול למכור חלקו קודם חלוקה ואת אשר נגזר עליה מאת רב אחאי גאון מ"ע הרב הפוסק יצ"ו המקום יהיה בעזרו ושמרו. וראיתי אשר העמיק והרחיב בצדדין וצדי צדדין בפילפולא אריכתא וברוח מבנתו זו הלכה העלה דיכול למכור השותף חלקו קודם חלוקה ולפי רוב הענוה פנה אל האזוב אשר בקיר לחוות דעתי בענין זה. ואען ואומר יפה דן יפה זיכה יפה הורה וכבר דבר זה בא מפורש לגדול הדור האחרון הרב משכנות הרועים ז"ל מער' המ' אות ע"ו וז"ל ראובן ושמעון שותפים בקרקע ואין לכל אחד חלק מבורר ועמד ראובן ומכר חלקו ממכרו ממכר אעפ"י שאינו מבורר ש"ד וכן מעשים בכל יום ושלא כדעת רשב"ם ז"ל בפ' י"נ דף קכ"ו וע"ש בתוס'. שוב מצאתי להרב בית דוד ז"ל בח"ה סי' ק"ט מהספר שהאריך בזה וזו הלכה העלה יעו"ש:
הן אמת שיש מה לישא וליתן בדברי רב אחאי הפוסק נר"ו אלא שלאפס הפנאי מטרדותי המשונות מכל בשר ורוח שלא יתנוני השב רוחי לא אוכל להשתעשע בדב"ק. רק זה ראיתי לו להרב נר"ו בצד שרצה לקיים המכר מכיון שכתוב בשטר המכר מכירה באחריות ואייתי בידיה תשו' מרן הקדוש באבקת רוכל סו"ס צ"ח וכו'. וסוף דב"ק כתב דעדיין יש זכות תולה למוכר לחזור לו ולומר קים לי כהג"ת ודעימיה דס"ל דליכא לחלק בהכי וכו' וכל זה הוא למקום התופסי דגל הקי"ל אזי מצי לומר קי"ל כמאן דמזכה יתי וזוכה אני במקומי אכן אנן בדידן דקבלנו הוראות מרן ז"ל ע"כ אשר יאמר כי הוא זה לא נטה ימין ושמאל גם בדבריו אשר הובאו בתשו' וכמ"ש הפוסקי' ז"ל עי' בס' חק"ל מ"ב חח"מ סי' ד' במ"ש הרב ז"ל ע"ד הרב כמהר"מ סוזין ז"ל ועיניך תראנה בס' מים קדושים סי' ג' דהובאה שם תשו' ממהר"מ סוזין ז"ל וראה תראה דהרב ז"ל חזר בו בפי' וסבר וקביל כך דגם בתשו' קבלנו עלינו סבר' מרן ז"ל ובס' חיים שאל סי' ע"ד השב'ח השבי'ח דבריו שבתשו' שהם הלכה למעשה יותר מהש"ע ע"ש ובס' שפת הים סי' ס"א ועי' בס' ב"ד ש"ש חלק אה"ע סי' ג' ובירך משה גלאנטי ז"ל סי' י"ד וסי' י"ו ובסי' ל"ג ובסי' ל"ה א"כ כיון דמרן ז"ל בתשו' פסק בפי' שחייבת האשה להעמיד המתנה ביד בתה מכח האחריות שקבלה על עצמה ושעבדה נכסיה הגם דמעיקר הדין לא זכתה הבת מ"מ מכח האחריות והשעבוד זכתה וכו' מעתה המוכר לא מצי למימר קי"ל כלל וחייב להעמיד המכר ביד הלוקח מכח האחריות והשעבוד כנ"ל עכ"ל. והוא פלא איך נחה דעתו בזה והרי הרב מני"ר נר"ו בעצמו תבריה לגזיזיה בסוף הפסק בההיא שצידד דדעת מרן בתשו' באבק"ר בסי' קי"ג דשותף יכול למכור חלקו קו"ח קודם חלוקה. כתב שעדיין יש פתחון פה לומר דהגם דמצינו למרן ז"ל בתשו' דשותף יכול למכור חלקו קודם חלוקה. עכ"ז ידיע שקדמה פלוגתא וכו' והמוחזק מצי לומר קי"ל וכו' והביא דברי הרב פאר הדור עטרת החיים בס' גנזי חיים וכו' ומס' רב ברכות וכו' דכיון דאיכא פלוגתא בזה אין להוציא ממון מכח המוחזק וכו' יעו"ש. ואמאי בההיא דתשו' דסי' צ"ח נחה דעתו דע"ע:
אבל האמת הוא שס' ישרי לב הנדמ"ח אינו נמצא אצלו שהמעיין שם בח"מ אות ק' יראה דברים אמתיים שאפי' בתשו' קבלנו הוראות מרן הק' יעו"ש בראיות נכוחות. גם ראיתי לו נר"ו על ההיא דתשו' מרן דסי' צ"ח דקשה דברי מרן ז"ל למ"ש בס' הקצר ח"מ סי' ס' סעי' ו' ותמה על האחרונים שלא נתעוררו בזה ויישב שם וכו'. ואנא זעירי לא ידענא דקרי לה מאי קרי לה ומה זו תמיה על האחרונים ז"ל שלא נתעוררו בזה דהמעמיק בשכלו יראה שבכלל קושייתו היא קו' הרב גדולי תרומה שהביא הרב ש"ך ז"ל שדברי מרן בב"י מה שמביא בשם הרמב"ן הוא סותר לפסקו בקצר ומה יש הפרש אם סותר עצמו מהתשו' לפסקו בקצר או מדברי הב"י לקצר. גם שדבריו שבתשו' עדיף וכו' ומכיון שבתירוץ הגאון ש"ך יבא על נכון לשניהם. זהו הטעם שלא נתעוררו האחרונים ז"ל. ועיין בדברי האחרונים ז"ל שכדברי הגאון ש"ך הסכימו כמה שלמים וכן רבים וע"ע בס' פנים במשפט הנדמ"ח בביאורו לשם שהאריך והרחיב בפרט זה יעו"ש. גם הראיה שמביא מתשו' אבק"ר בסי' ק"ב בראובן שהיה לו ארבעה עשר קיראט ונתן לבתו ז' קיראט וכו'. אהמ"ר הוא מפיק ודחיק ואתי מרחיק כאשר יראה המעיין. ולפי דעתי שמע' רב אחאי הפוסק נר"ו האריך במקום שהי"ל לקצר שמכל המקומות שהביא לבסוף שדעת מרן דשותף יכול למכור קו"ח הוא די והותר לנדון השאלה. ואיך שיהיה הדין דין אמת ככל אשר הורה גבר מע' רב אחאי הפוסק נר"ו. וכיהודה ועוד לקרא ח"ש פעיה"ק ירושת"ו בש"א לטבת דהאי שתה בשפתי נבון תמצא חכמה לפ"ג. וצור ישראל וכו':
הצב"י מעט דב"ש