ומצור דבש· רבי רפאל אהרן בן דוד
חלק אורח חיים · סימן יג
בן יכבד אב
פס"ד מעט"ר מרן אבא זצוק"ל
הלכות לולב
בענין סימני אתרוג המורכב
מעשה שהיה פה נא אמון שנמצא כעת כמוהר"ר יאודה פאפו הי"ו מירושת"ו ובא לו אתרוג מיפו מהודר בשושנה. ואני הקטן בא לי אתרוג מפארגא מקום מקור האתרוגים קורפו דרך תרייסתה ע"י נאמן. מהודר בתכלית ונקי בשלימות ושושנה ואינם חלקים אלא יש בהם אבעבועות והעוקץ אינו כ"כ שוקע. ואינו כ"כ בולט. ומה שהיה מצוי בעיר משל מצרים ברייתו בלי דד ושושנה אלא גומא ואינו שלם בנקיות והדור. ובדוחק. וברכנו על שבא לנו מחוץ. מיפו ומפרגא וביום ה"ר חתכנום ומצאנו שניהם בתוכם מיץ ומוהל אבל המים שבמיץ מעט במעט יבש. וטעם המיץ חמוץ והגרעין יש עומד לאורך האתרוג ויש לרוחבו ע"כ אמרתי אשאל איזה שאלות שאינם מפורסמים כ"כ בדיני האתרוג עם איזה הקדמות הצריכים כדי לדעת מה לעשות ולראות את הדרך ישכון אור:
ההקדמה הא' הלימון אשר הוא עתה בתחום מצרים הוא שני מינים אחד קטן וטעמו חריף כחומץ. וקליפתו דקה והוא מצרי של ארץ מצרים. והשני גדול וטעמו אינו חריף כראשון. וקליפתו עבה והוא חוץ לתחום מצרים ומזמן רב הביאו העץ בעצמו ונטעו בארץ מצרים ונתרבה זה המין ועד היום מצוים שני המינים תמיד:
הקדמה הב' האתרוגים של מצרים אינם חלקים אלא בהם אבעבועות קטנות והעוקץ שקוע ועגול עב ואין לו דד ושושנה. אלא מקום הדד יש גומא קטנא ובתוכו כולו בשר לבן והגרעין עומד לאורך האתרוג וזה המין מוחזק שהוא מצרי נטיעה ישנה משנים קדמוניות. ויש מצוי מין אחר אשר מבחוץ אבעבועות ואינו חלק אבל העוקץ בולט ואינו עגול עב ואין לו דד אלא גומא ותוכו כולו בשר וכו'. ויש מין אחר הוא חלק והעוקץ בולט ותוכו כולו בשר וכו' ויש אשר יש לו אבעבועות והעוקץ בולט ומבפנים יש בו מוהל ומיץ הרבה מקליפתו והגרעין לרוחב האתרוג וטעם המוהל פעמים חמוץ מעט פעמים ביותר. ואלו המינים שיש בהם מוהל ומיץ מחזיקים אותם למורכב דוקא הראשון אשר כולו בשר והגרעין עומד לאורך האתרוג מכשירים. שהעוקץ בולט ואינו שוקע:
הקדמה הג' שמעתי מזקני מצרים שהיו בשנים קדמוניות קודם שבט לוקחים תתיכת זהב טהור נקי מכל סיג ויכניסו אותה בתוך גוף אילן האתרוג דהיינו יחתכו בעץ האילן סדק לאורך האילן ויכניסו הזהב ויסתמו בטיט ויקשה בטוב יצאו האתרוגים של אותו אילן באותה שנה עם דד ושושנה:
הקדמה הד' כבר ידוע הפסק שכתב על זה מע' הרב הגדול כמוהר"י ביב'אס זצ"ל. שאין לערער כלל על אתרוגי קורפו והסכימו עמו ירושת"ו. וכל תפוסות ישראל הם מברכים על של קורפו ושל יפו וג'ינווא כ"ז שיגיעו לידם בחתי' מאריה דאתרא שאמת הם של קורפו וכן ג'ינווא והם מקובלים וחשובים בעיני הכל יותר משל מערב. ושל מצרים אינם נחשבים לכלל אתרוגים בעיניהם:
שאלה א'. אם המין הנקרא פורטקאן והמין הנקרא נאריניג והמין הנק' לימון מתוק שנאכל חי והמין הנק' לימון חמוץ אם כל אחד בריה בפני עצמה מששת ימי בראשית וכל אחד יש לו שם מיוחד או הם בריה אחת או שנים ומרוב הזמן על ידי איזה הרכבה או איזה פעולה נשתנו באופניהם וטעמיהם כמו שעל ידי חתיכת זהב ישתנה צורת האתרוג ויתחדש בו דד ושושנה מה שאינו בטבע בריאתו ואם כל אחד מין בפני עצמו האם גם הלימון מתוק וחמוץ כל אחד בפני עצמו:
שאלה ב'. השני מיני לימון חמוץ המצויים במצרים אם כל אחד בריה בפני עצמה מששת ימי בראשית או שניהם מין אחד ונולד להם שינוי באופן בריאתם וטעמם מכח הארצות אשר נשרשו בהם כ"כ זמן:
שאלה ג'. סימני האתרוג המורכב הם שלשה חלק. ועוקץ בולט. והמיץ והמוהל אשר בתוכו יותר רחב מעובי גוף האתרוג. האם הסימנים מובהקים ומחלטים ומה הוא אופן המוהל יתור רחב מעובי גוף האתרוג בפירוש מוחלט ומפורש כי ידוע מה שהוא סביב אפי' למראה עינים נראה המסובב יותר מן הסובב עם כל זה כשתעריך ותכלול הסובב נגד המסובב יהיה הסובב יותר מן המסובב:
שאלה ד'. בעיר קורפו בעצמה או בג'ינווא ויפו היש בתוכם אתרוגים שכולם כשר והגרעין עומד לאורך האתרוג בלי מוהל ומיץ או כל המין אשר שם עם מיץ ומוהל ועוד האם כולם הגרעין עומד לאורך האתרוג או כולם לרוחבו. או יש ויש. ועוד האם כולם תעוקץ בולט או יש בולט ויש שוקע ועוד המוהל והמיץ אשר בו מה טעמו. ואם יש איזה שינוי באופן המיץ ורבוי המים:
שאלה ה'. סימן הגרעין האם הוא מוסכם לחשוב אותו עם השלשה ויהיו ארבעה סימני הרכבה או אינו מוסכם והשלשה סימנים הם עיקר:
שאלה הששית. מה שפסק מוהר"י ביב'אס זצ"ל בהסכמת רבני ירושת"ו ומה שסומכים כל תפוסות ישראל ומברכים על של קורפו וג'ינווא ויפו בלי פקפוק ומחזקים במינים לכשר בלי ספק מורכב אם הוא בדעתם שיש בהם סימני כשרות ואין כל זמן שיתברר להם שהם מקורפו וג'ינווא ויפו מוחזקים בכשרות מבלי שישגיחו בסימנים שאפי' יש בהם איזה סימן הרכבה אין משגיחין עליו. נפקא מינה הסי' שכתבו הפוסקים אינם בהחלט גמור אלא באיזה מקומות דוקא ועל הרוב דוקא לאותם מקומות:
שאלה שביעית. אם יודעים איזה דבר באוכל סימני אתרוגי מערב ודמשק וארם צובה בעין העוקץ והמוהל והמיץ והגרעין וכו':
נ'א לשון בקשה. ממע' כת"ר שיורינו את הדרך בתשובה ברורה לפי רוחב דעתו על כל שאלות הנז"ל ועמו הסליחה ולחסד רב יחשב. כה דברי הצעיר יחייא מזרחי ס"ט
תשובה לדזיו ליה כבר בתיא. מבני עליה. סלת נקיה. גפן פוריה. גדולים מעשה חייא. החכם הש' כמוהר"ר נר"ו מראש מקדמי אר"ש מצי'ל אנ"י תפלה לדוד שמעה יפרוס סוכת שלומ'ו עליו ועל ההצלחות ושובע שמחות. כיר"א:
אות לטובה לדע'ה איך קבלתי כתב מעשה ידיו והגיעני כפול הששו'ן והגי'ל שנתבשרתי מטוב שלומו ומשלום האוהבים יצ"ו וראיתי והנה אתיא תוך תוך אגרת מסולסלת ומהדרת צרופה ומבוארת על ענין אתרוג המורכב מכרזת ואומרת לדעת האמת נהדר'ת ועל אבן אחת שבעה עינים מחברת. והנה בעזר משדי מפתח פתיחה לאות ולמשמרת:
ואני טרם אחלה לדבר בענין זה אמינא דבר זה כבר נפתח בגדולים נו"ן הלבוש סי' תרמ"ט ס"ד ומור"ם בעל המפה בתשובתו סי' קי"ז וסי' קכ"ו. ומהר"ם אלשיך סי' ק"י והרב ט"ז סי' תרמ"ט ס"ך נ' והרב מג"א סי' תרמ"ח ס"ק ר"ג ותשו' שבות יעקב סי' ל"ו ותשו' מכתם לדוד סי' י"ח ותשו' זכות אבות סי' י"ח וכולן שוין לטובה ואפי' בשעת הדחק אין לברך עליו אלא דחלוקים בטעמא דלהרב בעל הלבוש היה טעמו משום נעבדה בו עברה דומיא דבהמת כלאים דאע"ג שמותר באכילה אסורה לקרבן ע"ש. והכו על קודקוד סברה זו ה' טו"ז והר' מג"א ומה שרצה הרב שבות יעקב בתשו' הנז' לישב דברי הרב בעל הלבוש. דאפשר דעיקר טעמו של הלבוש הוא כיון שנטילת לולב כל שבעה זכר למקדש שנא' בהם ושמחתם לפני יי"א שבעת ימים שהיו מקיפין בהם את המזבח. לכן דינו כמו לגבוה ממש ומדמה לקרבן דפסל בה כלאים ע"כ. אנא זעירי לא הבינותי בהרואה יראה בלבוש הטעם הוא משום מצוה הבאה בעבירה ואם עיקר טעמו כדכתב הרב ז"ל לא הו"ל לומר הואיל ונעבדה ואפי' למ"ד וכו' דלהכי מקשו הרב מג"א וה' טו"ז דאי הכי לא איצטריך קרא למיסר כלאים דתפוק ליה דנעבדה בו עברה וג"כ עז כלאים יפסל קרנו לשופר יע"ש ועיין עוד בתשו' שבות יעקב מה שהקשה עוד לטעם הלבוש ומסיק דטעם פיסולו כמו שמסיק הרב מהר"ם אלשיך בתשו' משום דשני מינים מעורבים וגם הוי כחסר יע"ש והרב מג"א נתן טעם לפיסולו משום דלא מקרי אתרוג וכו':
ואחר הודיע אלק'ים אותנו את כל זה נחזור את שאלותיך אחת אחת והשאלה הרא' היא ז"ל אם המין הנק' פורטוקאן והמין הנק' נריניג והמין הנק' לימון מתוק שנאכל חי והמין הנק' לימון חמוץ אם כל אחד בריה מששת ימי בראשית וכל אחד יש לו שם בפני עצמו או הם בריה אחת או שנים ומרוב הזמן ע"י איזה הרכבה או איזה פעולה נשתנו באופניהם וטעמיהם כמו שע"י חתיכת זהב ישתנה צורת האתרוג ויתחדש בו דד ושושנה מה שאינו בטבע בריאתו ואם כל אחד מין בפני עצמו האם גם הלימון מתוק וחמוץ כל אחד בפ"ע:
הנה שאלה זו עם דלא נפקא לן מידי לענין אתרוג דבכל אופן שתהיה ההרכבה ממין שיהיה פסול ועומד. אלא הנפקותא היא לענין כלאי אילן. וטרם כל נקדים דברי הרב חסד לאברהם מעין ז' נהר ז' וז"ל ודע כי ל' מיני פירות אילן נבראו בעולם ומכל מין ומין יש הרבה וקחשיב ענבים ותאנים תפוחים אתרוגים לימונים אגסים חבושים תותים וכו':
והרב שבות יעקב בתשו' הנז' בתוך כתב דבריו ז"ל ותו דאף דהרכבת אילן באילן כמו אתרוג בתפוח אסור משום כלאים כמ"ש הרמב"ם פ"א מה' כלאים מ"מ אתרוג באילן לימון אפשר דהוי מין במינו וליכא בו איסור הרכבה וכמ"ש הרמב"ם בהלכות כלאים פ"ג דין ה' וז"ל. וכן אם יש שם זרעים ואילנות אחרות אע"פ שהן ב' מינים בטבעם הואיל ועלין של זה דומין לעלין של זה או פרי של זה דומה לפרי של זה דמיון גדול עד שיראה כשני גוונין ממין אחד לא חש' הן לכלאים ע"כ הנך רואה דאפי' באתרוג עם הלימון דהם ודאי ב' מינים אומר הרב דאפשר דלא הוי כלאים. ושוב ראיתי שהדבר ברור בתשו' בית אפרים הנד"מ בח' א"ח ד' מ"ט ריש ע"ד הביא דבריו הרב מאורות נתן יצ"ו בספרו משבצות זהב שהרמב"ם ז"ל ס"ל כדעת הירושלמי דהרכבת אתרוג בלימון הוי מין במינו יע"ש. א"כ דון מינה ואוקי באתריה דאם באתרוג והלימון דהוי ודאי ב' מינים וב' שמות מאחר דדמי במקצת הוי מין במינו. וקו"ח בן בנו של ק"ו בענין הלימונים דכולם מין אחד ודאי. וכמ"ש הרב חסד לאברהם דאם אתה אומר כל אחד מין בפני עצמו טפי להו מ"ל פשיטא דלא הוי כלאים ודבר פשוט וברור הוא וא"צ אפי' להעלותו על הספר ובדיו אלא להפקת רצונך דוקא ואם כוונת מעכ"ת בזה אלא לחקור ולדרוש ולדעה אם כל בריה בפ"ע או לא. ולא לענין דינא. גם בזה שאלתך הותרה מדברי הרב חס"ל דקא תשיב ל' ובכל מין יש כמה מינים אם במין הלימון ג"כ יש כמה מינים ובמין הנק' פורטוקאן שמעתי אומרים שהוא מורכב מהנריניג ומלימון המתוק ושאר מינים כולם מין לימון כמדובר. ובזה הותרה השאלה הרא'. גם השניה ששאלת וז"ל השני מיני לימון חמוץ דמצויים במצרים אם כל אחד בפ"ע מששת ימי בראשית או ב' מין אחד:
ונבוא ג"כ לשאלה השלישית והיא ג' סימני האתרוג המורכב הם שלשה חלק והעוקץ בולט והמיץ אשר בתוכו רחב מעובי גוף האתרוג. האם הסימנים מובהקים ומוחלטים. ומה הוא אופן המוהל רחב מעובי גוף האתרוג בפירוש מוחלט ומפורש. כי ידוע מה שהוא סביב אפי' למראה עינים נראה המסובב יותר מן הסובב עכ"ז כשתעריך ותכלול הסובב נגד המסובב יהיה הסובב יותר מן המסובב ע"כ:
הנה שאלה זו כוללת שתים הא' אם הם סי' מובהקים והב' פי' מוחלט במיץ רחב. ואשיב על ראשין ראשון ואומר דאנכי הרואה דאשר הביאך לזה הוא לשון הרב טו"ז שם ז"ל שוב ראיתי בתשו' רמ"א סי' קכ"א שכ' מהר"י פדואה ז"ל זיל קרי בי רב הוא בארצינו שאין יוצאים בו אפי' על ידי הדחק ונתן בהם סי' שם הא' כי המורכבים הם חלקים ולאתרוגים בליטות קטנות בכל גופם וגובה להם. הב' מורכב העוקץ בולט ובאתרוג שוקע ועומד ועוד נתן סי' במה שבתוכו. וסובר מעכ"ת שכל אלו הסימנים לאפשר דנוהגים בכל המקומות ובכל זמן. ולכן ספוקי מספקא ליה אם הם מובהקים. ולא כן אבי דכל אלו הסי' שהעתיקו האחרונים מתשו' מור"ם ז"ל אינם אלא דוקא לגדילים בארצותיו לא זולת. וכן הוא לשון המ"א ז"ל שם וסי' אלו מובהקים לאתרוגים המורכבים הגדלים אצלנו ע"ש. ומהתימא על הבה"ט ז"ל ס"ק ז' שאחר שהעתיק דברי המ"א סיים וז"ל וסי' אלו מובהקים בסתם כאלו הסי' נוהגים בכל מקום ובשלמא בדברי טו"ז אין לתמוה מאחר שכבר הקדים בתחי' דבריו זיל קרי ברב בארצנו וכו' איכא למימר שהסי' שאמר בסוף דבריו קאי אדלעי' אלא בדברי בה"ט שמביא בסתם קשה. וכזה וכזה יש לתמו' ג"כ בדברי הרב כמוהר"ר זלמן בש"ע שלו שכתב ג"כ בסתם כאלו היא הלכה למעשה וזה לא יושיענו דאפי' יהיו כל סימני אתרוג ומהודר בכל מין הידור אם לא היה המקום מוחזק לאתרוגים כמו קורפו וכיוצא אין לסמוך עליו לצאת י"ח וכמפו' יוצא בשו"ת מכתם לדוד סי' ח"י שנשאל ע"ד אותם האתרוגים הבאים ממקום הנק' בוק די קאטרו שבדקו אותם ונמצאו שלימים בסימניהם ונמצאו ח"י דעות. ואחר שפלפל הרב בחכמה כתב תוך דבריו ז"ל איך שיהיה דעת כל הגדולים הללו דאסירי מדאורייתא וכו' וכיון שכן אי ס' דאורייתא נינהו באתרוגים דלא ידעינן אי מורכבים נינהו או לא דלא איתחזק בהו לא היתרא ולא איסורא מעתה איכא למימר לכאורה לאכשורינהו מכח ס"ס אלא שכבר כתב הרא"ם בתשו' דאפי' בס"ס אין להתיר לכתחילה ומה גם הכא דספק קמא אינו ספק גמור בשכבר הראית לדעת דכל הנהו רבוותא אסרי וכי תאמר בלבבך בוא ונסמוך על הסי' כדי שיצאו מספק מורכבים ליתא. דבשלמא אי הוה אשכחן בגמרא ובפוסקים איזה סי' ברור פשיטא דהוה סמכינן עליה ברם לא נמצא מזה רק בתשו' מור"ם הנז"ל דכתב בנו של מוהרמ"פ וז"ל והמורכבים הגדלים במדינות אלו ניכרים וידועים אצלנו. אבל ממחוז פוליא באים אתרוגים אשר אנחנו מסופקים בהם ואני כותב ג' סי' אשר תוכל להבין בהם המורכבים הגדלים בארצינו כי מפולייא לא יכול לבוא אליכם כי הרבה מכם הדרך סי' הא' ע"כ הרי שלא החליט הרב הדבר לגמרי לסמוך על הסי' ההם בכל מקום דא"כ מאי ספיקיה באותן הבאים ממחוז פולייא ליבדקינהו מר בסי' דידיה ותו מאי קא"ל כי בסי' אלו יכול להבין המורכבים שבארצותיו כי מפולין לא יכול לבוא אליהם אם איתא שהסי' הללו מובהקים הן מאי נ"מ אם יבוא אליהם מפולין או אפי' מהרי חושך. יוכיחו סי' עליהם. א"ו שלא אמר הרב לסמוך על הסי' אלא באותן שבארצות גבולו. שידע והכיר שכל המורכבים שם הם בדרך זה אבל לעולם דלא סגי למסמך בשאר מקומות דאולי איתא דוכתא דלפי טוב הארץ או דרך הרכבה שם יוכל למצוא סי' אתרוג אף במורכב. ומאחר שהרב הנז' הוא אשר מצא את הסי' הנז' א"כ הוו דלא להוסיף עלה ואין לסמוך על סי' אלא באותן שבקצה גבולו וכיוצא הנה כי כן אני אומר. דאע"פ שבדקתי אלו האתרוגים המסופקים ששלחתם לי ומצאתי בהם כל הסי' הנז' בתשו' הנז'. וגם מה שהוסיף הרב החביב ובעל ע"ש. דהיינו הגרעינין. מ"מ פשיטא לי דכל היכא דלאו שעת הדחק הוא אלא שנמצאים בעיר אתרוגים ודאים אין לסמוך לצאת ידי חובתן באלו אפי' יהיו יותר מהודרים דאין ספק מוציא מידי ודאי וכו' ע"ש. הראית לדעת דאין אלו הסי' מובהקים. ובזה יש לפשוט ספיקו של הרב זכות אבות הנז' וז"ל באתרוגים שקרא עליהם ערעור שהם ממין המורכבים והוצרכו לבדקם בסי' הנז' ולא נמצא בו דבר טוב כי אם הבליטות ונסתפק הרב ז"ל באלו הסי' הנז' אם להכיר האתרוג צריך ג' סי' או אם להכיר המורכב צריך ג' סי' ונ"מ אם נמצא סי' אחד ומסיק הרב ז"ל ואשר אני אחזה למעשה שכל שקדם הספק ממקום הבאתם כל שיש רגלים עדיין לספק בחזקת פסול הם עומדים עד שיתברר הדבר בירור גמור בכל הסי' ואם נמצא אחד מקולקל הגם שאינו ממש סי' מורכב יש לנו לחוש למורכב וכו' ע"ש דלפי האמור למעלה אפי' יהיו כל הסי' הנז' מאחר שקראו עליו ערעור לא מהני ולא מידי אלא בשעת הדחק וכמ"ש ועיין עוד מה שכתב הרב זכות אבות סי' אחר להכיר המורכב שהמיץ שלו חמוץ והאתרוג יותר מתוק מהלימונים המתוקים ומקרא מלא כתפוח בעצי היער ומתרגמינן כאתרוגא וסיפיה דקרא ופריו מתוק לחכי ומה שלא הזכירו סי' זה הפוסקים הוא לרוב פשיטותו שהוא סי' גמור של הלימון וכשלא נמצא חמוץ וכו'. ולפי האמור למעלה משם הרב מכתם לדוד אתי שפיר שלא הזכירו הפוסקים זה דהסי' הנז' אינם אלא דוקא במקומות הידועים להם ושם אפשר דזה אינו סימן אלא דוקא הסי' הנז':
וכן ראיתי בתשו' שבות יעקב סי' הנז' דאין כל המקומות שוים בסי' הנז' לחד תירוצא וז"ל שאחר שהביא דברי מהר"ם אלשיך בתשו' סי' ק"י שסי' של המורכב הוא שהמיץ בתוכו מרובה. משא"כ לאתרוג בלתי מורכב שהמיץ מועט והקליפה שעליו עבה מאד. והביא תשו' הרמ"א שכתב ג' סי' וכתב דאף דלכאורה נראה לסותר לדברי תשו' מהר"ם אלשיך שכתב דאין הפרש אלא במיץ ושם נותן ג' סי' וקשה להשוותם אפשר דאין כל הארצות שוים וכמשמעות לשון רמ"א בתשו' הגדלים בארצינו ע"כ:
הגם הלום ראיתי בס' ביכורי יעקב הנד"מ סי' תרמ"ט וז"ל גם הסי' שהביא הע"ש אף דהוא כתב דסי' מובהק הוא כבר בדקתי באתרוגים הרגילים אצלינו ושיש להם כל סי' אתרוג כשר שלפעמים הגרעין שוכב באורך ולפעמים ברוחב ולפעמים מקצתן באורך ומקצתן ברוחב לכן ע"י סי' זה ג"כ אי אפשר להבחין. גם מוהר"י פדואה עצמי נראה שכל הסי' אינם מובהקים מדכתב דבאותן דמחוז פולייא הם מסופקים ולכן אין לסמוך על הסי' הנז' בין להכשר בין לפסול ואין ליקח אתרוג אלא הידוע במקום גידולו שאינו מורכב ע"כ. ובזה הותרה שאלה הא' שבשלישית. ונבוא ג"כ לב' שבג' שכתב שמה הוא אופן המוהל יותר רחב בעובי האתרוג דתערוך הסובב וכו' אנא דאמרי אם היה רואה מעכ"ת מקור הסי' הנז' בתשו' מהר"מ אלשיך ודאי לא היה מסתפק בזה וז"ל מהר"ם אלשיך שם ואין הפרש אלא שהמיץ שבתוכו מרובה. משא"כ לאתרוג בלתי מורכב שמיץ שלו מועט וקליפה שעליו עבה מאוד. ומאחר שכן מה יש לנו אם תערוך המסובב וכו' הלא הדבר מפורש לעין כל דזה תוכו מרובה וזה תוכו מועט ודברים פשוטי' הם ואין צריך להאריך בהם:
ונבוא ג"כ לשאלה הד' והוא סי' הגרעין האם הוא מוסכם לחשוב אותו עם השלשה ויהיו ארבעה סי' הרכבה או אינו מוסכם והשלשה סי' הם עיקר ודבר זה כבר נפתח למעלה בשם הרב ביכורי יעקב דאינו סי' מובהק הוא ואחיו כיוצא בו. ובזה ג"כ הותרה הה' והו' והז' והם אלי השאלות ה' בעיר קורפו בעצמה או בג'נווא ויפו היש בה אתרוגים אשר תוכו כל בשר והגרעין עומד לאורך האתרוג בלי מוהל ומיץ או כל המין אשר שם עם מיץ ומוהל ועוד האם כולם הגרעין עומד לאורך האתרוג או כולו לרוחבו או יש ויש. ועוד האם כולם העוקץ בולט או יש בולט ויש שוקע ועוד המוהל והמיץ אשר בו מה טעמו. ואם יש איזה שינוי באופן המיץ וריבוי המים. והנה בזאת השאלה עם דלא נפקא לן מידי לענין דינא דאפי' יהיו כמות שיהיו אין למדין מקורפו דאיתחזק למקום אחר דלא איתחזק מאחר עלות למעלה דאין אלו סי' מובהקים ושאלתי על אתרוגי קורפו אם יש סי' הנז' ואמרו לי יש מהם מהסי' הנז' ויש שאי' איך שיהיה לא נ"מ מידי לענין דינא כדבר האמור:
ונבוא ג"כ לשאלה הו' והיא מה שפסק כמוהר"י ביב'אס זצ"ל בהסכמת רבני ירושת"ו במה שסומכים כל תפוצות ישראל ומברכים על קורפו וג'נווא ויפו ת"ו בלי פקפוק ומוחזקים בעיניהם לכשר בלי ספק מורכב אם הוא בדעתם שיש בהם סי' כשרות ואין בהם סי' ההרכבה או כל זמן שיתברר להם שהם מקורפו ויפו מוחזקים בכשרות מבלי שישגיחו בסי' שאף יש בהם איזה סי' הרכבה אין משגיחין עליו נפקא מינה הסי' שכתבו הפוסקים אינם בהחלט גמור אלא באיזה מקומות דוקא ועל רוב דוקא לאותם מקומות ע"כ:
הדבר מפורש מכל האמור למעלה המקומות המוחזקים אין להשגיח בסי' הנז' כלל אפי' יהיו סי' ההרכבה הנז' וא"כ אתרוגי קורפו ויפו וג'נווא שהם מקומות המוחזקים אין להשגיח כלל בסי' הנז' כי הסי' אינם אלא לאיזה מקומות. כדבר האמור מפי הרב כמהר"י ביבאס זצ"ל בהסכמת הרבנים ואין לערער עליהם כלל כ"ז שיגיעו לידם בחתי' מריה דאתרא שהם של קורפו ושל יפו ותו לא מידי ולא דוקא בקורפו אלא ה"ה במקומות המוחזקים לאתרוגים אין לערער אפי' יש להם סי' הרכבה הנז' ובארצות המערב העיר המוחזקת לאתרוגים היא עיר תארודאנת וכמעט כל המערב נשען עליהם ולא שמעתי וראיתי לבודקן כלל ע"י סי' הנז' אלא כיון דאיתחזק איתחזק ובזה הותרה ג"כ שאלה שביעית ששאלת אם ידוע איזה דבר באופן סי' אתרוג מערב ודמשק וארם צובא בענין העוקץ והמוהל והמיץ והגרעין דלא מפיהם אנו חיים והעיקר בזה היא החזקה ותול"מ. זה כתבתי בעטי'ו של נח'ץ אגב טרדאי שלא באתי לכלל ישוב עד הנה וכל זה תלוי ועומד בהסכמת מר"ן מלכ'א משיח'א עט"ר וצ"ת ראשון לציון חיים עד העולם אכי"ר. פה המדבר משיחי'ו זעיר ולא מן חבריא:
הקטן
מע'ט דב'ש
הסכמת עט"ר וצ"ת הרב משרשיא הרב הגדול מעוז ומגדול תנא ירושלמאה חד מקמיא מורינו ורבינו ראשון לציון יצ"ו ז"ל
אנא נפשאי ראיתי שאלותיך ובמה שחקרת חקירת חכם בכל עניני האתרוגים והדומה להם ואחזה אנכי תשו' חכם רב נהוראי הרב הכולל מגן דוד מתוק מדב"ש נר"ו ורצוני היה לעמוד אני בעצמי להשיבך דבר ברם יען ענין זה לא הובא בתלמוד להודיענו שום סי' להבחין האתרוגים הראוים לברך ובזמניהם אפשר לא היו להם כל אלו המינים ומחזיקנא טיבותא לידי"ן הרב המשיב שיגע ומצא בדברי האחרונים דברים שיש בהם ממש תשובה ניצחת אפריין נימטיה וכבר ידעתי ששאלותיך נשלחו להרבנים ב"ד הזמן שפה עיה"ק ירושת"ו גם השיבו מעין זה שהשיב הרב דב"ש הי"ו. ובענין כזה מה יוכלו להשיב כיון שלא הוזכר בש"ס מזה כלום. ועכ"פ הכל הולך אחר הקבלה שקבלנו מאבותינו והאתרוגים של ארץ הק' אין בהם ספק. שהם אתרוגים כשרים כמו שהוב' דור אחר דור ופוק חזי מאי עמא דבר ובמקום שמסתפקים אנחנו באיזה מקום שמרכיבים. אנחנו נוהגים בהם איסור ואין אנחנו סומכים על הסי' שהביאו איזה מחברים וכמו שכתב הרב המשיב דב"ש נ"י. מצאת אכול דייך. וכבר האריך הרחיב כיד ה' הטובה עליו. ואתרוגי עיר קורפו יע"א כבר הרב מוהר"י ביב'אס ז"ל האריך והביא סמוכות ועדיות שאינם מורכבים ונוהגים בזה היתר זולת אם יסתפק לנו באיזה מהם שהוא מורכב אוסרים אותו דוקא יען אין לסמוך לגם דידן על אותם הסי' ואין כאן מקום להאריך. ומה שנראה לע"ד כתבתי. כ"ד נאה והוא הצעיר
חנ"א ס"ט
בעזרת האל הנותן חיים. נשלם סדר אורח חיים: