ומצור דבש· רבי רפאל אהרן בן דוד
חלק אורח חיים · סימן ג
בן יכבד אב פס"ד זה מעט"ר מרן אבא זצוק"ל
הלכות קריאת התורה
שאלת ידידי אם נמצא בשבת כשקורין בס"ת וישבתו העם ביום השביעי מלא ביו"ד אחר הבי"ת כחביריו שיש בפרשה ארבעה השביעי וכתוב במסרה ג' מלאים ואחד חסר ולא יש בהיכל ספר מוכן וצריך לגלגל אם צריך להוציא אחר בשביל מלא וחסר כזה שאין למדים ממנו דין בגמרא ולגלול אותו בצבור אפי' שיש טורח צבור או אין צריך להוציא ס"ת אחר במלא וחסר כזה ואחר השבת אם צריך לתקנו כדי שלא להעלותו לכתחילה או אפי' תיקון אינו צריך הואיל ואין המסרות שוות. נא ישיבני בקיצור הלכה פסוקה ע"כ דברי השאלה:
ואען ואומר כי נראה ברור כשמש שצריך להוציא ס"ת אחר באין אומר ואין דברים שהרי עמ"ש. מור"ם בסי' קמ"ג ס"ד דאין להוציא ס"ת אחר משום חסרות ויתרות כתב הגאון פר"ח שם וז"ל אין המנהג כן אלא אפי' על חסרות ויתרות ודיבוק בעלמא אנו מוציאין אחר ע"כ. וכן כתב מר"ן החבי"ב בשיירי הנז' דמנהגינו דאפי' בדיבוק מוציאין ס"ת אחר בשבת ויו"ט שא"א לתקן ובחול שאפשר לתקן מתקנינן ואם א"א מוציאין אחר ע"כ. וכ"כ הרב ג"ע ז"ל בספר ברכ"י סי' הנז' ס"ק ג' דאנן בדידן מוציאין ס"ת אפי' מפני דיבוק יעו"ש. וכן רמז בס' לד"א דאפי' בב' ובה' ובמנחת שבת יוציאו ס"ת אחר מפני הדיבוק יעו"ש. וכ"כ הרב כרם שלמה הנד"מ סי' קמ"ג והרב זל"ה שם. הרי נתבאר דאפי' מדבר שאין למדין ממנו דין כלל מוציאין ואל תשיבני ממ"ש הרב לד"א בפסוק את כל האסורים בוי"ו יש להקל שלא להוציא אחר דאדרבא זיל לאידך גיסא שכתב שם דאם כתב האסירים או האסורים צריך להוציא ס"ת אחר. ומוכרח לומר הטעם התם כיון דבמקצת ספרים ומהם קדמונים כתוב בוי"ו יש לסמוך על המקילין אבל אם נמצא כתוב האסירים או האסורים צריך להוציא ס"ת אחר כיון דבמסורת נמצא שצריך להיות חסר יו"ד תנינא כמו שתראה הדבר במקומו בס' אמת ליעקב ד' מ"א. ועוד הביא שם הוראת הרב הכנה"ג בקריאי מועד בפ' קרח מלא ביו"ד והוציא ס"ת אחר יען דמשפטו להיות חסר הרי מבואר כמו שכתבתי. ואשר כתבת במלא וחסר כזה דאין למדין ממנו דין בגמרא אומר אני שאשר הביאו לזה הוא לשון הרב אמת ליעקב ד' מ"ו. ואחר המחילה לא דמי נדון זה להתם דהתם קאי טל מי שרצה להגיה הספר עפ"י מדרש רז"ל ולזה כללא כייל שכל מלא וחסר שתלוי בו דין כגון קרנות קרות וכו' יש להגיה אם נמצא הפך אבל מלא וחסר דלא נ"מ לענין דינא אין לפסול שום ס"ת עפ"י הדרשה אלא אזלינן בתר רוב הס"ת יעו"ש. ומינה בנ"ד שכל הס"ת שכתוב השביעי חסר ודאי יש להגיה הס"ת בלתי שום ספק. ואשר כתבת לגלול אותו בצבור אפי' שיש טורח צבור גם לדבר זה ימחול האדון שהרי כתב המרדכי שביו"ט או ר"ח כשאין שם ס"ת אחר גוללין ס"ת דמוטב שידחה כבוד הצבור ולא תדחה תקנת חכמים ע"כ. ופסקה מרן להלכה בסי' קמ"ד ס"ב ואשר תמה המ"א מהא דכ"ג ביוה"כ קורא עפ"י כבר תריץ יתיב שם דדוקא במקדש היו כל ישראל ולא מחלו. משא"כ בבהכנ"ס דיש מתי מעט. ומסתמא מוחלין יעו"ש. והרב משחא דרבותא דל"ה תירץ לזה דאותה קריאה אינה חובה כמו קריאתנו זאת. במוספין משום ונשלמה פרים אבל כ"ג היה עושה קרבנות של יום והיה חוזר וקורא יעו"ש. ועיין עוד להרב כסא שלמה שם תירוץ אחר ולכל הדיברות בנמצא ס"ת פסול ודאי דגוללין ס"ת בצבור וידחה כבוד צבור מפני כבוד שמים. ומעתה גם על מ"ש שאחר השבת אם צריך לתקנו לית דין צריך בושש ודאי דצריך לתקנו משום אל תשכן באהלך עולה. והיה את רצוני להאריך לך בכל פרט ופרט. אלא משום שכתבת שרצונך בהלכה פסוקה כתבתי המכוון בזה ושלמא דמר יסגה:
הצב"י
מעט דב"ש ס"ט