ומצור דבש· רבי רפאל אהרן בן דוד
חלק אבן העזר · סימן יא
הלכות גיטין (שמות) שלמים מרובים. באורך ימים ושנות עולמים יחולו לראש מע' הרב הכולל קנקן חדש מלא ישן במוהר"ר מיכאל ן' מנוח אילה שווילי יצ"ו יושב בשבת תחכמוני בעיר סוג'ונא יע"א במדינת קאווקאז יע"א אתה ה' תשמרהו כיר"א.
כתבו הטהור קיבלתי. אתו הסליחה כי אחרתי להשיבו עד היום. כי לא הייתי בביתי, זה שבועות אחדים. לסיבת נסיעתי לערים הסמוכות אשר בגבולינו. וחוסים תחת דגל עירינו בעד עסק נחוץ לתקנת הקהלות בענין דתי נשגב ובשובי הביתה מצאתי כי"ק. ואעלוז המון רבה מראות שקידתו לדעת דיני התורה ומשפטיה. עיר סוג'ונא הוציאה פרח ותציץ ציץ נטע נעמן חכם עדיף אשר יעדה כתר תפארת לראשה. לשמחת לבב ה' יהיה בעזרו והיה אדירו. לעלות מעלה מעלה על במותי החכמה בתורה. ולרעות צאן מרעיתו על שדי התורה והמצוה ויראת אלהים. ובשמחתי זאת פניתי עצמי מכל גדודי עסקי הצבור העוטרים אותי מסביב להשיב לו על שלשת שאלותיו אשר שאל להתיר ספקן כפי חולשת שכלי וה' יעזור לי. אמן:
שאלה א'. כתב כבודו וז"ל שם העיר הזאת סוג'ונא. ובערכאות הגוים ובמכתבים הבאים מן הממשלה. והסוחרים כותבים סודזונא כיצד לכתוב שם העיר הזאת בגט עכ"ל:
ואען ואומר כי נלע"ד שמשלשה טעמים אשר אבאר בעהי"ת. צ"ל רק שם סוג'ונא לבד. הט אזנך ושמע. (טעם א) הגם אם נחשוב אותם לשמות מוחלקים. ושם שהישראל קורים אותה סוג'ונא הוא שם מוחלק משם סודזונא שנקראת כפי הגוים באופן דשם ישראל לחוד. ושם הגוים לחוד. עכ"ז נ"ל דצ"ל רק השם המפורסם בין העברים. שכן פסק רמ"א באה"ע ס' קכ"ח סעיף ג' וז"ל. אם יש לעיר שני שמות אחד נקרא כפי ישראל ואחד נקרא כפי גוים. שם שקורין לו ישראל עיקר וכותבים כפי משמעות לשונם יעו"ש. והכא בנדו"ד העיקר הוא השם המפורסם כפי ישראל. ומה גם שכפי המובן מכתבו שגם הגוים תושבי הארץ. כולם נקראת בפיהם רק בשם סוג'ונא. ומכתבי הממשלה והסוחרים הויא מיעוטא דמיעוטא נגדם דלא חיישינן להו. זאת שנית ששם סוג'ונא הוא השם שהונח לעיר הזאת בראשונה. וכך היתה נקראת בטרם נכנסה תחת חסות מלכות רוסיא יר"ה. ואולי עד היום ימצאון שם זקנים כבירי ימים אשר בימיהם נכבשה העיר לפני מלכות רוסיא יר"ה. ושם סוג'ונא לא מש מפיהם כבראשונה. וכן אני זוכה בהיותי על אדמתי עיקו"ת ירושלם ת"ו אשר שם ישוב מבני גורג'ים יצ"ו מבני סוג'ונא וכך היא נקראת בפיהם. וכן כותבים סופרי הכולל שם העיר סוג'ונא לשלוחי א"י ובכתבים ובשטרות וכ"ז מורה באצבע כי שם סוג'ונא היא השגור בפי הכל. והוא השם המפורסם בין היהודים. ואולי גם בין הגוים תושביה. ובכן נראה דצריך לכתוב רק שם סוג'ונא כמ"ש רמ"א דשם ישראל הוא העיקרי בגט:
הן אמת כי כוונת רמ"א ז"ל באמרו שם ישראל עיקר. אין הכוונה לשלול ממנה שם הגוים שלא יכתב כלל בגט. אלא כוונתו לומר דשם ישראל עיקר לכותבו ראשון בגט. ושם הגויים לכותבו אחריו בדמתקריא ואדמסיק שם רמ"א בסו"ד שם יעו"ש. וא"כ כפי"ז יצא לנו הדין דגם בנדו"ד צריך לכתוב סוג'ונא דמתקריא סודוונא:
האמנם ראיתי להתייר הגדול מהר"מ ן' חביב ז"ל בספרו הנורא גט פשוט סי' קכ"ח אות ל"א שעמד על דברי הרמ"א הללו. וכתב שמהמקורות שציין רמ"א לדין זה דבשם העיר ובשם המגרש שיש להם ב' שמות. אחד נקרא כפי ישראל והב' כפי גוים שצריך לכתוב שניהם בדמתקרי וציין מדברי מהריק"ו ומהרי"א. לא נמצא בדבריהם מפורש כן. אדרבא נראה מדבריהם להפך. ואחר דשקו"ט בדבר. זאת הלכה העלה וז"ל ואדרבא נלע"ד דאם אינו נקרא בין היהודים רק בשם אחר לא יכתוב לכתחילה רק שם המפורסם בין העברים וכל שום אחרן דאית ליה יעו"ש:
ותשובת מהריק"ו שורש ק"ו הנ"ל הביאה מרן הב"י סי' קכ"ח וז"ל. היכא דיש לעיר ב' שמות. כתב מהרי"ק שורש ק"ו דאין לומר שיכתוב השם המיוחד לי. בלשון לטין. אלא יש לכתוב השם המפורסם יותר בין העברים. דפרסום הגוים אינו לא מעלה ולא מוריד וכיוצא בזה כתב מהר"ר ישראל ז"ל בכתביו וכו' יעו"ש:
וכן ראיתי להרב גבורת אנשים בתשובותיו ס' א' שכתב בט"ס נפל בדברי רמ"א לציין תשו' מהריק"ו כי תשובת מהריק"ו הפך דבריו. ומוכח מיניה שלא להזכיר שם דגוים בגט כלל. וכתב שר"ת צווח ככרוכיא שלא להזכיר שם דגוים, בדת משה וישראל. יעו"ש:
וכן ראיתי להגאון פנים מאירות ח"א סי' כ"ב שנסתייע לנדונו מדברי הרב גבורת אנשים ומסיק דאם שם דגויים הוא מיעוטא דמיעוטא אין לכותבו בגט כלל. יעו"ש. ועיין להרב נודע ביהודה אה"ע מהדורא תנינא סי' קט"ו מה שפירש כוונת דברי רמ"א הנ"ל על כוונה אחרת כדי להצילו מהתימה דמהריק"ו ז"ל הוא הפך ממנו ולא סיעתיה. יעו"ש מה שפירש:
וא"כ הכא בנדו"ד בשם סוג'ונא נלע"ד לכתוב רק שם סוג'ונא ולא סודזונא מתרי טעמי הנ"ל חדא כי כן נקראת בפי ישראל ובפי תושבי הארץ והוו רובא ומכתבי הממשלה והסוחרים הוי מיעוטא דמיעוטא נגדם. ושנית כי שם סוג'ונא הוא שם העיר אשר הונח לה בראשונה. מימות עולם ושנים קדמוניות. והשתא הוא דשינו את שמה בקצת תוספת אות אחת וכיוצא בזה. וא"כ שמה הראשון והמפורסם הוא העיקרי בגט:
וכן ראיתי להרב ב"ש ז"ל בשמות עיירות ונהרות כתב בשם ברסטי. דהכי כותבין בגט בעיר בריסק דליטא. וכתב ע"ז הרב טיב גיטין שם. דאין כותבין דמתקריא בריסק דליטא כמו שנקראת בפי הגוים. רק שם ברסטי לבד כותבין בגט. כי זה שם העיר שהונח לה בראשונה. וכתב כן משם מהרש"ל בס' יש"ש יעו"ש. וכן כתב לקמן באות י"ג בשם והנקנורט וכו' וכתב שם תוך דבריו וז"ל והדין דין אמת דכל שהחזיקו מעיקרא בשם והנקנורט ונהגו כן לא משגיחינן בשינוי הקריאה שנשתנית יעו"ש. וכן באות כ"ג בשם העיר פריש אע"ג דבלשון הגוים קוראין אותה פאריז או פאריס. וכן לקמן בשם לובלין אע"ג דהגוים קוראים אותה לובלינה יעו"ש וכן תמצא שם בשמות עיירות אחרות ומצאת כי תדרשם:
הן אמת דיש לעמוד בענין זה. שלכאורה אין בידינו כלל קבוע ושיטה קבועה ונהוגה בשמות העירות דהרי אמרינן דבשם דיהדות לא משגיחינן תו בשם דגוים כאשר הזכרנו בשמות העירות הנזכרים. וא"כ יש לשאול מדוע בשם עיר באנהרט כתבו דמתקריא באניהאד כמ"ש המעיין שם בשם זה. אע"ג דבאנהרט הוא שם דיהדות כמ"ש שם הרב טיב גיטין וכן בשם ראדביל כתבו דמתקריא ראדזיוויל יעו"ש (וכן כתב הרב נו"ב בס' קט"ו הנ"ל.) וכזאת תמצא בשמות עירות ונהרות אחרים יעו"ש עליהם. והשתא אי תפסינן דלעולם שם דיהדות עיקר והוא לבדו נכתב בגט ומשום שהוא שם העיר שהונח לה בראשונה. א"כ מאיזה טעם ישתנה הכלל הזה פעם כן ופעם כן וקושיתינו זאת תפול על הפוסקים ז"ל דתפסי שיטת רמ"א בזה הדין דב' שמות כהרב ב"ש והרב ט"ג וכו'. דמאי שנה שם עיר זו מזולתה. דלהפוסקים שחולקים על רמ"א ז"ל כאשר הזכרנום לעיל. אין כאן קושי דלדידהו לעולם אין מזכירין שם דניות כלל. והר"ז בידינו כלל ושיטה קבועה בדין זה. אבל על הרב ב"ש וט"ג ודעימיה צ"ל הטעם לזה:
ואפשר לענ"ד ליישב הכל בעהי"ת. דכל זה דכתב רמ"א דבעיר שיש לה ב' שמות צריך לכתוב שם דישראל עיקר ושם דגוים בדמתקרי. שעכ"פ מוכרח לכתוב שניהם בגט. היינו דוקא בעיר שמיום הראשון למונח שמה וקריאתה הכי נקראת בשתיהן דהישראלים קראוה בשם זה והגוים בשם השני. באופן ששתי השמות הונחו לה מיום הוסדה. עכ"פ תמיד העיר נקראת בב' שמות אחד כפי. גוים ואחד כפי ישראל. דומייא לדין המגרש שיש לו ב' שמות אחד בין היהודים ואחד בין הגוים. דכתב ע"ז רמ"א בסי' קכ"ט סעי' י"א דכותבים שניהם שם דישראל עיקר ושם דעכו"ם בדמתקרי. דהתם נמי האיש הזה מיום שנודע בין אנשים היהודים קוראים אותו בשם זה והעכו"ם בשם אחר. ושני השמות נקראו לו מיום היותו בא באנשים. וע"כ צריך לכתוב שניהם שהרי בשתיהן נקרא ובשניהם נודע לכל אומה כלשונה. וכזה כתבינן שם דיהדות עיקר וע"כ נכתב בגט הוא הראשון. והשני כדמתקרי כמשפט:
אבל בשם עיר דשמה הקדום הי' בפי הכל לשם אחד כיהודים כנכרים. אלא שמחמת איזה סיבה בהשתלשלות הזמנים והדורות העכו"ם הסבו שמה לשם אחר או קצרו אותו לסיבת צחות הלשון המתחדש בכל דור. והיהודים נשאר בפיהם ובכתביהם רק שם הקדום ולא שינו את שמה בשינוי שנתחדש בכגו"ד אין צריך לשנות מנהגם ואין צורך לשנות ולכתוב שם דעכו"ם כלל כי זה הוא שם העיר שהונח לה בראשונה:.
ומינה תבין דמכ"ש אם ישוב העכו"ם קדם לישוב ישראל בעיר ההיא. והממשלה והעש"ג קראו לה בשם שלהם. וישראל אח"כ קבעו בה דירתם והם שינו את שמה וקראוה בשם הרגיל בפי היהודים. בזה ודאי צריך לכתוב שניהם. ונהי דשם דישראל עיקר היינו להקדימו בגט תחילה. אבל אין לשלול ממנה שם דניות דהוא שם העיקרי הקדום לה והידוע בכתבי הממשלה והערכאות. וזה ברור בעיני:
וע"פ הכלל הזה תלך לבטח ויתורצו לך כל ההפרשיות שיש בדין שמות העיירות מדוע באיזה מקומות כותבין רק דיהדות לבד. מפני כי זהו השם שהונח לה בראשונה. ואם אח"כ נשתנה לא איכפת לן. ומדוע באיזה עיירות כותבים גם שם דעכו"ם בדמתקרי. מפני דשם העכו"ם הוא הידוע בעש"ג ור"ל וישראל שינו את שמה כפי לשונם. ישמע חכם ויוסיף לקח ויבין כל דבר על אופניו. מבלי צורך הביאור בפרטות לכל עיר:
ומזה הטעם תבין מה שבעיר מגנצא כותבין בגט מגנצא דיתבא על נהר רינוס. כמובא בש"ס השמות לכמוהר"ר שמחה ז"ל בסופו. אע"ג דהדבר ידוע לכל שעתה נקראת מאיינץ או מאייאנץ. עכ"ז כאשר היא עיר עתיקה וישנה. ושם מגנצא הוא הידוע לה ושגור היה בפי הכל. אין משגיחין בשינוי שמה ששינו אח"כ. ותפסינן לשון ראשון שריה לה:
ומינה נובין ונדון בנדו"ד בשם סוג'ונא כיון דזה שמה הרגיל ושהונח לה בראשונה והיהודים ותושבי הארץ. עדיין קורין לה רק בשמה הראשון ודאי דאין צריך לכתוב רק שם סוג'נא לבד ותו לא:
ב) טעם השני. כי אעיקרא דמילתא אין כאן שמות מוחלקין כלל. ושם סוג'ונא וסודזונא אחד הוא וקרובים זה לזה במבטאים והשינוי הוא קל שאינו מורגש כ"כ ובכגו"ד אין צורך להזכיר שם דגויים כלל. ושכן פסק רמ"א ז"ל בסעיף ג' הנ"ל וז"ל אם שתי הלשונות קרובים זל"ל ושם שקורין ישראל אינו אלא קיצור לשון כגון עיר שהעכו"ם קורין תה הערדיש וישראל רעדיש אין כותבין רק שם ישראל לבד. יעו"ש:
הרי היכא דהשמות שוין ואין בהם שינוי רק שהישראלים מקצרין קצת אין צורך לכתוב שם דעכו"ם כלל. וא"כ הכא בנדו"ד סוג'ונא שקורין לה ישראל הוי קיצור משם סודזונא שהעכו"ם מוסיפין בה רק אות דלת והישראל מקצרין אותה. דומייא דהערדיש דישראל אינן כותבין הא וקורין רק רעדיש. ואין זה שמות מוחלקין כלל כיון שעיינינים אחד כמ"ש ואין חילוק אם הקיצור הוא בתחילת השם או בתוכו או בסופו כמובן:
וא"ת מאי שנא מעיר פיזנן דכתבו הרב ב"ש והטי"ג ז"ל לכתוב דמתקריא פוזוני כיון שהעכו"ם קורין אותה כן וכן בעיר קאזמר כתבו דמתקרייא קאזמירו כאשר יראה המעיין במקומם. ואמאי הא הוו שמות קרובים זה לזה:
כבר עמד ע"ז הרב גט פשוט ז"ל בס' קכ"ח אות ל"ב והביא דברי הלבו"ש שנרגש מזה. והלבו"ש דידיה כתב שהוא מכשיר את הגט אם יובא לפניו בשם פוזנן לבד דינתן לכתחילה יעו"ש. האמנם הרב ג"פ ז"ל דשאני פוזנן וקאזמר כי כן הי' מנהגם מדורות לפנים ואין לשנות. ולדעתו ז"ל דאם לא כתב שניהם בגט דלא ינתן גט זה ודלא כהלבו"ש יעו"ש ועיין להרב גבורת אנשים בתשו' ס' א' בדף כ"א ע"ד שקרא תגר על ס' הרה"ג מהרמ"י דכתב בס' הגט שלו פוזנן דמתקרייא פוזוני דמה לנו ולשם העכו"ם ולא היה צורך לכתוב דמתקרייא. דוגמא דהערדיש ורעדיש יעו"ש:
המתבאר מכל האמור. שאם לא מטעם שכן נהגו מקדם קדמיתה דאין לשנות המנהג. אין טעם לכתוב בכגו"ד דמתקרייא בשם פוזוני וקאזמירו כיון דשניהם קרובים זל"ז שוים הם ומובן דשם סוג'ונא וסודזונא הם יותר קרובים מקאזמר וקאזמירו. וכן אנחנו כותבים פה עירינו זאת אלקאהרה שכן אנחנו כותבין בגט על שם המלך אלקאהר שבנאה. כמ"ש מהריק"ש ז"ל והרב ג"פ ואע"פ שבכל כתבי הממשלה והסוחרים כיהודים כנכרים קוראים אותה קאיירו או לי קיר אין אנחנו כותבים בגט דמתקרייא קאיירו. להיות שעניינים אחד והסוחרים אוהבי הקיצור המה. ולא איכפת לן בהו:
וא"כ ה"ה הכא בנדו"ד בעיר סוג'ונא דעדיין לא הורגלו בכתיבת הגיטין מקול"ז ואין שם מנהג לומר דהכי נהוג ולמדין ממנו. א"כ מוקמינן הדבר על פי הדין. וכיון שהם שמות קרובים זל"ז טובא אין צריך לכתוב שם דגויים כלל. ויכתבו רק שם דישראל והשגור והרגיל בפי הכל סוג'ונא לבד ותו לא:
טעם שלישי רואה אני כי אין כאן אפי קיצור לשון כלל. והיהודים והסוחרים וכו' שוין הם ממש בקריאת שם העיר סוג'ונא ורק ההפרש שביניהם בנטית ההברה לנקודת הג'ימל שבשם סוג'נא והנני לבאר הדבר בטו"ט בעהי"ת:
דע כי אנחנו בני ספרד המדברים בשפת איספאניול וכך המדברים בשפת צרפת. ואיטליא. כאשר נחפוץ להשתמש בזיין דגושה ובהברה חזקה אנחנו כותבין גימל ועליה נקודה כזה ג ופעולת הנקודה הזאת תחליף את הגימל לזיין דגושה דגש חזק מאד. ומלות בגימל נקודה כזאת מצויות לאלפים בלשונות ספרד. צרפת ואיטלייא. כידוע לנו ולכל מבין את השפות ההם. ופעולת הנקודה שעל הגימל המחלפת אותה לזיין דגש חזק. כ"כ היא חזקה עד שתשמע לאזן הברת דז. כמו שם האיש ג'וליו הנקודה שעל הגימל תשמיע הברתה כאלו כתובה דזוליו וכן בשם האשה רג'יגא תשמיע הברתה כאלו כתובה רדזינא רק שבקריאה נחטפת הדלת ממש כאלו היא כתובה בשוה נח. וכל זאת הפעולה עושה הנקודה שעל הגימל. שנרגשת הזיין דגושה ותתבלע הד' אשר היא הסיבה להתיז הזיין הבאה אחריה. באופן כי נקודת הגימל עושה ב' פעולות האחת החלפת הגימל לזיין. וב' שהיא מולדת דלת בכח כדי לעזור להתזת הזיין כדי שתהיה דגושה וחזקה כאמור:
אכן בני אשכנז המדברים בשפת ג'רמניא וכן רוסיא הם לא ישתמשו בנקודה שעל הגימל לעשות פעולותיה כאמור. רק כל הפעולות שהנקודה הזאת עושה. כותבים אותם כולם באותיות ממש. וכל נטיות ההברה של הגימל שעליה הנקודה כותבים אותם בפי' באותיות וכאשר ישתמשו בזיין חזקה הם כותבין דז. ותחת הגימל ונקודתה כותבין זיין. ומה שנצרך לה להתיז הזיין הם מוסיפין את הדלת קודם כאמור. וכפי"ז גם היהודים הכותבים סוג'ונא גם הם בקריאתה הם מבטאים אותה סו דזו נא רק שאצלנו הדלת בכח. ואצלם בפועל. ואנחנו מסתפקים בנקודה שעל הגימל והיא תורה לנו כל הפעולות הנז"ל. אכן האשכנזים לא יחפצו בנקודה זאת ויכתבו הברותיה כולם באותיות וכותבים סודזונא. והכל אחד סוג'ונא וסודזונא. וכן אנחנו כותבין בלשון צרפת ואיטליא וכו' שם מאריץ או מוריץ בצדי לבסוף חזקה. עד שתשמעו הברתה טץ והאשכנזים כותבין הכל באותיות וכותבין מאריטץ דוק ותשכח. וקריאה כזאת של הגימל מצוייה היא עד היום גם בין אחב"י יהודי ערי התימן. שכאשר יבטה התימני גופי ובלע ג'ופי בנקודה תשמע הברתה דזופי. וא"כ עלה בידינו מכל האמור דשם סוג'ונא ככתיבתינו ושם סודזונא בכתיבתם הכל שוים ממש במבטאים. והרי בעהי"ת הובררה שאלתו הראשונה דאין לכתוב רק שם סוג'ונא ותול"מ: