אור ברסלב
ומצור דבש חלק אבן העזר › סימן טז

ומצור דבש· רבי רפאל אהרן בן דוד

חלק אבן העזר · סימן טז

סימן טו

הלכות גיטין (שליח)

לסופיא

בגט הנשלח ע"י הבי דואר. אם צריך לשולחו ליד השליח. או סגי אם נשלח ליד הרב אב"ד המסדר. והוא ימסרנו להשליח הולכה הב' המוסרי להאשה בפניו.

למע' הרב וכו'. מכתב ידי"ק הגיעני המבשר מהגעת הגט הנשלח מבית דינינו ליד הרב הגדול צדיק מושל בארץ יצ"ו עם הרשאותיו ושכבר נמסר לפני בית דינם הצדק ליד האשה. והותרה מכבלי עיגונה אשר בעבורה טרחנו זה כמה ירחים תלי"ת. האמנם כדי שלא להוציא אותנו חלק. שרטט וכתב רו"מ שי' שתי תמיהות אשר תמה עלינו:

א) כתב מני"ר וז"ל הגט ושתי ההרשאות ירדו כרוכים תוך מעטפה אחת ועל גבה כתוב כדברים האלה. תוך התיק הזה מונחים בו הגט וב' ההרשאות וחותמים אנחנו עליו כדי שיהיה כתב ידינו יוצא ממקום אחר ויוכלו לקיים חתימותינו. והמעטפה הזאת באה תוך מעטפה אחרת אשר ע"ג כתוב האדריס אלינו באופן שהגט וההרשאות לא באו בדרך ישר ליד השליח השני. וכן לא יעשה וכבר ידיע מה שהקפידו הפוסקים בזה עיין תוספת ביכורים שבס"ס הגיטין להרב פתחי תשובה בסדר גט ב' אות ס"א דישלחו את הגט וב' ההרשאות יחד על יד הבי דואר על אדריס השליח הב' והוא יקבל הכל מהבי דואר. וכן מתבאר מדברי הפוס' שהביא המאסף האחרון מוהרח"מ נר"ו בס' שדה חמד סי' י"ט אות יו"ד י"א ך'. וכ"כ במזכרת הגיטין שבס' אזן אהרן סי' ך' ובס' צל הכסף ח"ב (אינינו אתנו) סי' י"ג העתיק תשו' מוהרא"ג שהזכיר ע"ז ולא השיגו. והטוב טוב היה לשלוח הגט ליד השליח במעטפה סגורה כתובה לשם השליח. והמעטפה הזאת תנתן תוך מעטפה אחרת עם המכתב של מני"ר ליד בית דינינו והאדריס של הבי"ד תהיה על שמנו ואז היה נקי מכל פקפוק. ובאמת היינו חוששים לדבר עד שמצאנו למוהרש"א בס' דברי שמואל בסי' ח"י אות נ"ר שבא מעשה כזה לפניו מיד רבני קושטא יע"א ונמסר הגט מיד השליח ליד האשה. והן אמת כי גם עליו תעבור כוס התימה איך לא שת לבו לזאת. ומה גם על רבני קושטא יש לתמוה איך יצא מתח"י דבר כזה. מ"מ די לנו דאינהו עבדי עובדא במקום הרוב דשכיחי ע"ש ואיתיה בתקנתא ועד"ז הכשירוהו כ"ש בנדו"ד עכ"ל:

ובטרם אניף ידי להשיב למעכ"ת שי' בעיקר הדין אמינא למני"ר כי תלי"ת זאת נחמתינו כי מצא לנו חברים גדולים ואילני רברבי לסמוך עליהם הרב דב"ש ורבני קושטא רבנן דפקיע שמייהו ועשו מעשה לכתחילה. וכאשר עשינו גם אנן בעניותין. ואם כי כולנו לקינו בתמיהת רו"מ על הנעשה. ויהי מה הלא אם נחלק תמיהת רו"מ לחלקים. מטיא לן בציר משיבא מכשורא. ולפלא שהעמיד דעתו כנגד הרבים ולא נסוג אחור לראות מעתה אולי תמיהתו אינינה צודקת. ותהי במאמינו כי הגט הלזה הנשלח ליד מני"ר הוא הגט שנים ושלשים במספר גיטין ע"י שליח אשר נשלחו מבית דינינו למקומות שונות ומהם גם הבאים אלינו מקר"ח. והנשלחים מבית דינינו מהם לעיקו"ת ירושלים ת"ו שמציון תצא תורה. ולנ"א יע"א. ולעוב"י קושטא. איזמיר. שאלוניקי. ולערי רוסיא. לרומאניא. לביקאווינא. ולדמשק. וסוריא. ואחד מהם נשלח ליד הרב הגאון המפו' כמוהר"ר חזקיה מדיני יצ"ו הרב המחבר שדה חמד. בהיותו על כסא הרבנות בעי"ת קאראסובאזאר לעיר שתחת ממשלתו וע"פ הוראתו ינתן הגט אשר רו"מ השיג עלינו מדבריו. וכל הגיטין הללו הבאים והנשלחים כולם נשלחים ליד הרב אב"ד המקום של הנתינה. וכן הבאים לידינו. ובאלה לא היה איש אשר פקפק בדבר אפי' במחשבה להצריך שיושלח הגט ליד השליח הב' אשר לא הכרנוהו ולא יכירנו כי אם ע"פ הודעת ב"ד כדין מינוי השליח דסגי אפי' שלא בפניו. רק רו"מ הוא הראשון והיחיד אשר פקפק בדבר מבלי הסביר לנו הדבר מדוע יהיה כן! שלא מצאנו לא טעם ולא סברא בדבר להבין את חידתו זאת:

ואנכי לא ראיתי ולא שמעתי ולא מצאתי מי הוא הפוסק שפקפק בזה לדינא כאשר השמיענו רו"מ חדשה הפעם. שכל המקומות אשר ציין רו"מ תוספת ביכורים. וס' אזן אהרן. וס' שדה חמד וכו' לא נמצא בדבריהם פקפוק אם הגט נשלח ליד הרב המסדר אב"ד של המקום. ולא ליד השליח הב'. ומה שנמצא כתוב בדבריהם לשלוח הגט ליד השליח הב' כשהגט נשלח ע"י הבי דואר. סידור דברים הוא שמסדרים כיצד תהיה השליחות ע"י הפאסט. וכתבו הכי. ולאו לדיוקא נחתי שלא יעשו ההפך לשלוח הגט ע"י הרב אב"ד של מקום הנתינה. ומעולם לא יקרא פקפוק בדברי הפוסקים ז"ל אם לא שיבוא בדברי הפוסק אזהרה מפורשת שלא ישלחו הגט ליד הרב אב"ד רק ליד השליח הב' דווקא. וגם בזה צריך טעם לדבר ומאיזה סיבה מונעת מצד הדין שלא לשלוח הגט ע"י הרב המסדר ותהיה הסיבה שורשה בדיני הגט הכתובים בדברי הפוסקים אשר מימיהם אנחנו שותים. ובלא זה אין לחוש לדברי אחרוני אחרונים שבדורותינו אם יעמיסו עלינו חומרות מסברתם בלי טעם נוסף על משא החומרות שיש לנו בדיני הגיטין מרבה להכיל:

אכן בקושטא כי זאת לא היתה ולא תהיה כי מאיזה טעם וסברה יש מקום פקפוק אפי' קל אם הגט יושלח ליד הרב אב"ד המסדר נתינתו לפניו. הלא השליח הראשון שממנה את השליח הב' שלא בפניו. הוא ממנהו על פי המאמר ב"ד הצדק. ועליהם הוא סומך למסור את כח שליחותו שמינהו הבעל להשליח הב' והוא אינו מכירו כי אם ע"פ ב"ד ומאמרם וב"ד גופייהו שבפניהם ממנה השליח הראשון את השני אינן מכירים את צורתו וקימתו איכותו ומהותו של השליח הב' כלל כי אם ע"פ הודעת הרב אב"ד דמקום הנתינה אשר אמר כי הוא זה. גם ב"ד דמקום הכתיבה היא מודיעה להרב אב"ד דמקום הנתינה בכתב מיוחד את כל הענינים שעשו בס' שמות המגרש והמתגרשת ואבותיהם והפרש שבין מקום למקום בלשון תופס הגיטין וכיוצא וזה דבר ידוע ומפורסם שאי אפשר להמנע ממנו. ואחר כל אלה יורנו המורה לצדקה מאיזה טעם התחייב ב"ד לשלוח הגט ליד השליח הב'. ובפרט שסתם שליח ב"ד בזה"ז הוא בור וריק ועם הארץ ומה ידע הבור הזה בעניני הגט וסעיפי דיניו עד שנשלח אליו הגט והרשאותיו. ומה הנזק שיתהוה בזה אם נשלחהו ליד הרב אב"ד. ואמינא ולא מסתפינא כי לא נאה ויאה לגברא כוותיה דממונה אגיטי. להיות מעתיק מה שבא בדברי הפוסקים מבלי עמוד על הדבר לדרשו ולחקרו. והדיין צריך שיהיה אצלו הדין מוטעם ומוסבר ולא מקובל. ובפרט שכל אלה הציונים שציין מני"ר הם ספרי אחרונים של דורנו אשר זה שני מספר שנדפסו. ומה היה עושה מני"ר קודם התגלותם:

ומהפלא שיש בדבר. שרו"מ בא עלינו מדברי התוס' בכורים אשר הם הגהות והוספות לפתחי תשובה מעשה ידי חכם רב אחרון בזמנינו ומדוע לא זכר אדוני את דברי הגאון פתחי תשובה עצמו בסי' קמ"א סעיף ל"ה ואות ל"ה דשו"ט הגאון לענין היתר לשלוח גט ע"י הבי"ד ולצאת ידי סברת הגאונים דהחמירו כנודע. ושם בפסקא המתחלת ועיין בשו"ת מאמר מרדכי הביא דברי הרב הנז' שכתב בסו"ד וז"ל וצ"ל שהטעמם של הגאונים כיון דהגט לא בא מרשות הבעל לרשות השליח כי אם ע"י כותי ומעשה קוף בעלמא הו"ל כטלי גיטיך מע"ג קרקע דאינו מועיל. ולפי"ז נלע"ד דאם הבעל שולח הגט ע"י הגוי ליד בית דין או ליד איש אחר וממנה בפיו ובכתבו להשליח אשר שם לקבלו מיד הב"ד או מיד האיש שהובא בשבילו. בכה"ג אין שום קפידה והכל מודים בזה דמהני כיון דשליח הולכה מקבל את הגט לא מיד הכותי רק מרשותו של בעל של נפקד שלא בא לידו בתורת גירושין תו לא הוי כטלי גיטיך מע"ג קרקע זכה יעשה והיא תקנה גדולה לעגונות עכ"ל. הרי דאדרבא טפי עדיף שלא יקבלנו השליח מיד הכותי של הב"ד רק מיד ב"ד וזה הוא הדרך המשופה ומנוקה מכ"מ חשש. ורו"מ שי' עיקם עלינו לעשות ההפך לשלוח ישר ע"י הבי"ד ליד השליח הב' ולא ליד הרב הב"ד:

הן אמת כי לדידן לא צריכנא לכ"ז דהא אין דברי הרב ז"ל אמורים בתקנתא זאת אלא כשהגט ניתן רק ע"י שליח אחד שהבעל ממנה שליח בכתב ע"י הבי"ד ושולח הגט לידו בהא הוא דקאמר הרב דכדי לצאת מחששת טלי גיטיך מע"ג קרקע שהבעל ישלח הגט ליד הב"ד וכיוצא אבל לדידן דשולחין הגט ע"י ב' שלוחים. והבעל הוא מוסר הגט ביד שליח הראשון להוליכו לאשתו ונותן לו רשות לעשות שליח ושליח אחר שליח. והשליח שולחו ליד השליח השני ע"פ ב"ד ומאמרם. בכה"ג פלטינן מכל חשש אפי' לדעת הגאונים. דהא הבעל מסרו ביד שלוחו וכל היכא דמטי גיטא ליד אשתו המתגרשת אפי' מיד שליח שלוחו של הבעל הוי כאלו מסרו הבעל ליד האשה ממש דשלוחו של אדם כמותו. ואשר ע"ז סמכו כחם ורובם של כל הפוסקים ז"ל בענין היתר הבי דואר אפי' לדעת הגאונים ז"ל. כיון דאיכא תרי שלוחים פלטינן מכל החששות וכמו שעמד ע"ז הרב המאסף הגדול מופת דורנו הרב בע"ס שדה חמד סי' י"ט אות ח' והלאה יעו"ש:

עכ"פ מה שעשינו לשלוח הגט ע"י ב' שלוחים והשליח הראשון מינה על פינו את השליח השני בפיו ובכתבו ואנחנו שולחים את הכל ליד הרב אב"ד ומודיעים להרב מה שעשה השליח הראשון ושהרב ימסרנו ביד השליח הב' שימסרנו בפניו להאשה. אין בתוספת טובה הזאת מקום מה לפקפק שלא שלחנוהו ליד השליח הב' וזה ברור מאד:

הגם הלום מדברי הרב שדה חמד שי' שרו"מ בא טעון עלינו מדבריו. הלא הגאון הנ"ל שי' גופיה כתב בסי' י"ט או"ק י"ז (דקצ"ג ע"ב) כתוב שם בפירוש שהגט ישלחוהו ליד הרב דווקא והוא יחתום על הרציפים וכתוב שם שזאת היא הדרך המשופה והמנוקה יעו"ש. וכן שם באות מ' הביא משם הגאון שו"מ שכן עשו ושלחו הגט ע"י הרב דווקא יעו"ש:

הן אמת שהגאון המחבר שי' שם בסי' י"ט או"ק ח"י סדר שאלה לחכמי הדור על שליחות הגט ע"ד הבי דואר וסידר כל ספקותיו שיש לו בדבר ומכללם גם זאת אם ישלחוהו ישר ליד הרב או ליד השליח. יעו"ש. ונראה דהרב נכנס לבית הספק בדבר. וליתא. דאנן נדע ברור שהגאון המחבר שדה חמד יצ"ו מרוב ענותנותו היתירה שאל מהם התרת שאלה שיחוו לו דעתם בה. הגם אשר ברור לן שהגאון שי' לא נסתפק בהם עד שיצפה לשולחן אחרים. הלא תראה שבכלל סידור שאלותיו שאל אם טוב לעשות ע"י שליח אחד או ב' שלוחים. ואם יחשוב אדם שהגאון מסתפק בדבר זה. נאמר להאיש ההוא כי טועה הנהו שהגאון שי' כבר לעיל באות ח' כבר הראה לדעת שהדרך הטובה לצאת ידי ס' הגאונים היא לעשות ב' שלוחים. ופסקה למילתא בסכינא חריפא. והראנו את כחו וגבורתו בבקיאות דברי הפוס' שעמדו בזה אשר ציין דבריהם לעיל מאות ח' והלאה. ואם אחר כל זה שאל איזה יותר טוב אם לשליח אחד או ב' שלוחים ומבקש פתרון שאלתו זאת מזולתו. והלה בצדק נתמה כי מה ידעו ולא ידע. והלא הוא הביא כמעט כל הפוס' אשר נגעו במקצוע זה. ואולם הוא הדבר אשר אמרנו לפי רוב ענותנותו וירא הוראה ה' יאריך ימיו ע"כ נכנס לשאול גם דברים הפשוטים לו. והא לך מופת חותך שבכל תשובות חכמי הדור שיל"א שהשיבוהו עד"פ כמו שהדפיסם אחת לאחת. לא נמצא בשום אחת מהן אשר נכנסו לפלפל אם לשלוח ע"י שליח לעיכובא או ע"י הרב. כי אין זו שאלה הצריכה פתרון ויש שלא נגעו ולא פגעו במקצוע זה כל עיקר ולא הטריחו קולמוסם לדון עליו אם לשבט ואם לחסד וכמו שתראה בסי' הנז' אות כ"א וכ"ב. וזאת היא הסיבה שרבני קושטא יצ"ו רבנן דמחדדן שמעתייהו עשו כן בפשיטות וכן עושים כל בתי דינין אשלי רברבי אשר לנו עסק עמהם בעניני הגיטין ששולחין הגיטין תמיד לידי אב"ד דעירינו וכן אנחנו שולחים לידם תמיד וכן נעשה בעהי"ת לימים הבאים כל עוד שלא יורו לנו סברה אמיתית ונכונה בנוייה על פי דינא דגמרה והפוס' ז"ל בפקפוק בדבר השילוח שלא יושלח ליד הרב המסדר רק ליד השליח. אשר לדעתי הוא רחוק המציאות שימצא כזאת בדור אחרון מי שיפקפק בדבר בראיותיו בידו מדברי הפו' ושנות מאות חלפו ורבנן תקיפי מסדרי גיטין מנוחתם עדן לא ראו את החדש הזה וכן רבני דורנו ה' יאריך ימיהם אשר כל מילי דגיטי מונח להו בכיסתייהו לא נמצא איש שפקפק בזה:

ונראה מדברי רומעכ"ת שי' שגם הוא הוקשה בעיניו זאת לשלוח הגט וההרשאות ליד השליח הב' ומהיכן נדעהו. ובפרט אם הוא מבוקי סריקי. והצדק שבסדקי. הא איכא זילותא דבי דינא ג"כ כמובן. כי ע"כ הוסיף להטעים דבריו ולאמר שהיה יותר נכון לכתוב מעטפה תוך מעטפה. והמעטפה החיצונה תהיה ליד ב"ד הצדק כפי האדרסע אלינו. והמעטפה השנית תהיה לשם השליח הב' ובזה היה הענין נקי מכל פקפוק. עכ"ל:

ואתו הס"ר כי עתה הגדיל יותר את תמיהותינו כי מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה. ומדוע רו"מ חפץ שנעשה מעשה קוף בעלמא. ואחרי שהכל נשלחהו ליד בית דינם הצדק כאשר רומעכ"ת שי' ג"כ כתב כן. ותוך כתבם הגט וההרשאה וכתב מיוחד המודיע להם אופני הגט הנשלח וסימניו ושני הרשאות השליח הב' הנתמנה ע"פ הודעתם. ואנחנו שליחותיה דהשליח ראשין עבדינן להורות להם מה שעשה בפנינו והכל נשלח ליד בית דינם המסדרי נתינתו. א"כ יודיעינו מה היא התועלת היתירה והחדשה אשר תצמח מזה טובא כפולה אם נכתוב המעטפה השנית ליד השליח הב' ל ואטו אי לא שלחנו הגט תוך מעטפה לא סגי בלאו הכי. ורואה אני כי הדברים מכוסים הם במעטפה אשר לא יכולנו הבין מה טעם לשלוח ליד השליח הב' בדווקא כאשר גזר רומעכ"ת מבלי נתון טעם לדבר והוא פלא:

מלבד שלענ"ד יש טעמים גדולים לרבנן מסדרי הגיטין שהנהיגו כן לשלוח הגט רק ליד הרב המסדר יצ"ו והוא ימסרנו להשליח. וכאשר הנסיון הוכה לנו גם אנן. כי יש שליחי דעויתי ונותנים עיניהם בממון ורואים מהאשה האומללה תרקבא דדינרי ואם לאו יעכבו הגט תחת ידם (או ח"ו יקרעוהו) ומה הועילו חכמים בתקנתם בכל מאי דהקלו בזה כדי לפתח חרצובות העיגון מבנות ישראל. ולסוף נמסור אותם ביד מנוול אשר עיניו אל הבצע. אכן בהיות הגט ביד הרב המסדר אם ח"ו הרב רואה כי אפס תקוה כי השליח יצא לאיש רע ובליעל ורוצה מחיר אשר לא תוכל שאתו האומללה. תקנתו להחזיר הגט ליד הרב המסדר שבמקום הכתיבה ששם השליח הראשון. והשליח הראשון ימנה איש אחר בחריקאיו ויבטל השליח הב' ויתירו לו שבועתו וחרמיו. ובפרט כי אדעתא דהכי לא נשבע. למנות איש רע כזה אשר לא עלתה על דעתו. ובהיות שהגט בעצמו הוחזר ליד השליח הראשון וימנה תחתיו איש אחר פלטינן מחשש מילי לא מימסרן לשליח שפקפקו האחרונים בנדו"ז וכמ"ש בשדה חמד סי' י"ט אות מ"ב יעו"ש וכן יש חשש תקלות אחרות אשר גברא רבא כמני"ר יבינם מדעתו והאורך ללא צורך וברוך שבחר בדברי רבותינו וחכמינו ובמשנתם שדבריהם בנויים על קו הצדק והיושר

ב) תמה עלינו מני"ר אשר נתחכמנו לחתום שנית ע"ג התיק. שיחשב זה כאלו כת"י יוצא ממקום אחר. וז"ל מני"ר תמהנו מראות ואנחנו לא נדע מה הועילו חכמים בתקנתם דאם באנו לחוש לזיוף החתימות לא הועלנו כלום בזה ואלף כיוצא בהן דמאחר דכל החתימות והשטרות יוצאות מתחת יד אחד אין כאן קיום דמאן דעביד הא עביד נמי הא. וכמבואר בש"ס דכתובות דף ע"א ופסקו מר"ן בש"ע ח"מ סי' מ"ו ס"ז. ולא נעלם מאתנו דתיקון זה קדים אמרו הרב מוהר"א חזן יצ"ו בס' תע"ל ח"א סי' יו"ד אכן דבריו אינם מובנים וגם עליו יש לתמוה כן ומלא בצל"ע ובנ"ד כיון דההרשאה השנית היא לשליח שלא בפניו לכ"ע צריכין החתימות קיום ושיהיה ניכר לנו עיין ישמח לב ח"ב חאה"ע סו"ס נו"ן עכ"ל:

ואען ואומר שלפלא בעיני שרו"מ יתמה על הכל ואיש לא ימלט מתמיהותיו ואפי' תמיהא קלה לא יתמה רו"מ על עצמו לאמר האם כ"כ נואלנו דאישתמיט מינן סעיף לשון מרן בסי' מ"ו. האם כ"כ נחשבנו בעיניו. והלה ידע רו"מ כי ענין קיום חתימות מדמיון החתימות זו לזו של כת הקודמים היא הגאון חת"ס סי' קצ"ט הבי"ד הרב המאסף הגדול בס' שד"ח סי' י"ט או"ק כ"א וכתב שכן נמשכו אחריו כמה בתראי יעו"ש. וכן באות ט' אסף וקבץ סברות כמה וכמה פוסקים דסגי בדמיון החתימות משתי עגלות וכתבים. וס' תע"ל ח"א אינינו נמצא אתי כעת לראות דב"ק אכן בלי ספק מסתמיך ואזיל על להקת הפוסקים דהתירו בדמיון החתימות מב' כתבים. וכן עשינו שלחנו ליד ב"ד הצדק הרשאה ראשונה של השליח ראשון שמינה הבעל בו"ח משלשת חתימות ב"ד. אשר אין שום עסק בה להשליח הב' כי הוא נתמנה ע"פ בית דין. והשנית כתב הנשלח מאה בית דינינו להודיע אופני הגט. וגם המעטפה של הגט חתמו שלשת הדיינים והרי יוכלו לקיים חתימותיו מדמיונם זו לזו. וידענו דכ"ז הוטב בעיניו. אכן זאת הוקשה בעיניו דהשליח יוכל לזייף הכל וכמ"ש מרן בח"מ סי' מ"ו. ומה הועלנו בזה. ואתו הס"ר דאישתמיט מיניה דמר סיום הסעיף דמרן ז"ל. דכל החשש זיוף הוא אם כל השטרות יוצאים מתחת ידו של זה הרוצה לקיים שטרו. חיישינן שמא הוא זייף הכל. אבל בנדו"ד אין השטרות יוצאים מתחת יד השליח הב' שהרי הכל נשלח ליד הרב המסדר ובית דינו והרב הרי הוא רואה החתימות בטרם תשורם עין השליח הב' שהוא בעל השטר כעת. ואחר שנתבררו לו חתימות הדיינים אז הוא מוסר הגט וההרשאה ליד השליח הב' ומהיכן יוכל לזייף הרי כבר קדמוהו רבנן. וא"כ תהיה תמיהת מני"ר הראשונה מתורצת בהשניה. ואולי שעי"ז נהגו כל בתי דינין לשלוח הגט והרשאותיו ליד הרב המסדר. שהרי הוא מקיים החתימות מכתב בית דין הפרטי הנשלח לב"ד תשובה על כתבם הראשון שבו הודיעו שם השליח הב' מי הוא. וא"כ יתקיימו החתימות בטרם יכנס הגט לרשות השליח הב'. וכפי טעם הזה יהיה הדבר מוכרח לשלוח הגט רק ליד הרב המסדר. ולא ליד השליח הב' הפך סברת רו"מ מן הקצה אל הקצה:

הגם הלום בגט הנשלח ע"י הבי דואר אין חשש לזיוף כלל. וכמ"ש הגאון חת"ס ס' מ"ד ומ"ט הבי"ד הגאון פתחי תשובה בסי' י"ז אות נ"ב. וכן הביא הגאון הרב שדה חמד שם בסי' י"ט אות קטן כ"א ואות ט'. יעו"ש שאסף וקבץ סברות הפו' דכתבו דע"י הבי"ד אין חשש זיוף ואין צריך קיום דהשליח לא ידע כלום עד דמטא גיטה לידיה והם דברים מוסברים ונכונים מצד עצמם. דהשליח לא ידע מי הוא המשלחו ולא ידע מהיכן בא הגט ומי הם הדיינים החותמים ומקיימים עד שנחוש לזייף. ומה הנאה יש לו בזיוף הא אין זה שטר שרוצה לגבות בו כההיא דסי' מ"ו. והדברים ברורים. ואולם לתוספת טובה אנחנו עושים זאת למען יתקיימו שלשת החתימות. הגם דחתימה אחת סגי בשליח הולכה. כידוע. ותו לא מידי:

הנה נא הארכתי להשיב למני"ר על תלונותיו. לא שח"ו הקפדנו על זה כי תורה היא ובפרט שהגט כבר נמסר ואשר וקיים את מעשינו. רק לבלתי ימצא מני"ר לחשוב שתיקה כהודאה דמיא. ויתלונן אח"כ על בתי דינין אחרים שישלחו הגט ליד מני"ר דממונה אגיטי. ולא ליד השליח. ואת שתיקתנו על תלונותיו יהיו לו למופת להתלונן גם עליהם. ע"כ הוכרחתי להודיעו כי אין כאן בדב"ק מה שתחול בו התלונה. והדרך אשר למדונו רבותינו אשר שמשנו אותם. ורבותינו הפוסקים אשר מימיהם אנחנו שותים. ואת תפקידם נשמור היא דרך בטוחה ולא תירא רע ח"ו. ונחזיק טובה להגט הזה אשר בסיבתו השתעשענו בדברי תורה ונשאנו ונתננו עם מני"ר באה"ר וידידות נמרצה. וכסאו לעד יכון ומרומים ישכון כנה"ר וכנא"ה:

הצעיר

רפאל אהרן ן' שמעון ס"ט

תוכן העניינים

ומצור דבש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה