ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי
יורה דעה · סימן ג
נהגו בפה העירה במשכנתא דבתים וחצרות וחנויות לאכול בגבייתא דסתמא שתא כרש"י ור"י ור"ת שכתב הטור י"ד סי' קע"ב וכ"פ מור"ם שם וכתב הב"י שם שכן דעת הרשב"א ובע"הת ובשגם דדעת ר"ת שם שהביא הטור שאין לכתוב אחריות על שאר נכסיו משום דאם יפול הבית או נשרף מיד יפרע משאר נכסיו כבר הב"י שם תריץ לזה דעכ"ז איכא תיוהא כגון שלא יצטרך לבית ולא ימצא לו שוכרים ונמצא פורע דמי הנכייתא ואינו נהנה כלום מ"מ אם לא כתבו לא עיכב דמ"מ גובה משאר נכסים דכל שלא כתב לא יהיה לך פירעון אלא מזו גובה משאר נכסים כמ"ש הב"י שם וכן מפורש בח"מ סי' קי"ז ס"ב ולכן לאפוקי נפשין מפלוגתא איני כותב אחריות בפירוש כיון דאין כאן הפסד למלוה רק בין מיד או לא כנזכר בב"י שם בי"ד ואם לא נכתב נכייתא בשטר אי אמרינן ט"ס הוא או לא עיין להרשב"ץ ח"א סי' ט"ל שכתב הדבר במחלוקת והביאו הב"י שם בי"ד ואם נכתב תנאי באיסור התנאי בטל והמשכנתא קיימת עיין הרדב"ז ח"ה סי' ש"א קס"ב ובס' לב שלמה דף קל"א:
ודע שצריך לכתוב בנכוי לכל זמן שתמשך המשכנתא דאל"כ משנה שנייה ואילך צריך הוא לתת שכירות לבעל הקרקע וכמ"ש הרי"ף בתשובה סי' קנ"א וסי' קס"ב והרשב"א ח"ב סי' שפ"א וח"ג סי' נ"ד ועיין בב"י י"ד שם ד"ה כתב בנ"י דהקשה לו דברי הרשב"א אהדדי ששם כתב בע"הת משמו אף דלא כ"כ מותר לאכול ושכן כתב בע"הת מהראב"ד יעו"ש והשתא דמצינן להרי"ף שכ"כ הוי בהדי הרשב"א שנים ולגבייהו הראב"ד יחיד בדבר ואם הרשב"א סותר סמי חדא מקמי תרתי דבשתי תשובות כתב כהרי"ף. ואם הוציא הוצאות המלוה בבנין הבית ונפחת ונתקלקל בשעת הפדיון אין הלוה חייב כלום זולתי אם התנה עמו בפירוש כנז' שם בי"ד ועיין בס' תקפו של יוסף ח"ב סי' מ"ד והם דברים ברורים ואם לא נכתב שטר המשכנתא אם הם מודים המשכנתא קיימת כנ"הג י"ד שם הג"הט אות ג' ממהר"ם אלשקר ועיין בס' זכות אבות ד"ג ע"ד דכתב דמנהגם דאם נתקלקל ועדין ראוי לדירה יוציא המלוה ויוסיף על המשכנתא והיכא דנהוג נהוג ועיין בס' ברית אבות הנד"מ דף ע"ט ע"א מ"ש בתקנת מראקס יע"א: