אור ברסלב
ויקרא אברהם יורה דעה › סימן ב

ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי

יורה דעה · סימן ב

סימן א

כתב מהרי"ע בבני יהודה סי' פ' במכתשת של נכרים שכותשים בה חטים שנתבשלו בסתם כליהם שמותר לישראל לכתוש בה חטים בצונן ודוחק הדיכה בדברים שאינם חריפים לא הוו כרותחים אע"ג דאיכא נותן טעם בר נ"ט וכן דעת הפר"ח דלמ"ד בית השחיטה צונן. ליכא למיחש לדוחקא דסכינא ואע"ג דמרן פליג בנ"ד דליכא אלא פליטה פגומה והטעם קליש מודו כ"ע ועוד נראה טעם להיתר שבפעם הראשונה שהוא כותש כבר נבלע הטעם באותו קב של חטים וכל מה שטוחן אח"ך ליכא טעם כלל והראשון הרי נתערב בכל החטים ודומה לזה בדין הלימוניס של גוים וחתיכות דג הנז' בסי' צ"ו דמותרים מה"ט וכו' דליכא חורפא כ"כ בלימוניס כמו בצונן כמ"ש הש"ך שם וכו' כ"ש בדבר שאין בו חריפות כלל דאף אם תמצא לומר דוחקא דדיכה מפליט אינו אלא דבר מועט ומתבטל בדיכה הראשונה ע"כ. וראיתי למהרא"י בספרו כסא אליהו י"ד סי' צ"ו דכתב עליו דמאי ראיה מייתי ממ"ש בלימוניס וחתיכות דג דהתם בדיעבד והכא לכתחילה ותו דהו"ל להוכיח דגם אפי' ברותחין כ"הג שרי ממה דקי"ל התוחב כף חולבת שאינה בת יומא בקערת בשר אף דהכף אסורה הקדירה והתבשיל מותרין וכן ממ"ש מור"ם סי' ק"ג בנותן טעם בר נותן טעם לפגם שרי ע"כ. וקושייתו השנייה כן ראיתי להרב ערך השלחן סימן ק"ג שהקשה עליו כן אך הרואה בש"ות הר"ן שהביא הב"י סי' צ"ה וז"ל דלא הותר בנותן טעם אלא בהיתר בשר בחלב כיון דהטעם הב' דהיתרא הוא וכיון דאקליש כולי האי לא חשיב למיסר אבל במידי דאסורא כל היכא דאיכא טעמא כנ"ל אוסר ע"ס כל העולם וכ"כ הרשב"א בתשובה וסיים מרן ששוה דעת כל הפוסקים בזה וז"ל הרשב"א דלא משכחת נותן טעם בר נ"ט כי אם בשר בחלב ובקדשים דוקא ע"כ. וכ"כ הט"ז ריש סי' צ"ה והביאו בס' לחם הפנים וכן הפר"ח שם ועיין לכנ"הג שם אות כ"ד שציין כן מכמה רבוותא ומלשונם נראה שגם בדבר הפגום כן דאל"כ לא הו"ל לסתום דבריו כ"כ ונהי דקי"ל בכליהם בסתמא שאינן בני יומן אך היינו דוקא בדיעבד ולא יקשה לנו ממ"ש מרן בתשובה סי' ל' בחטים ששולקים הגוים בסתם כליהם וחוזרים ומייבשים אותן לעשותן גריסין ושקיל וטרי שם אי אסירי משום בשולי גוים ונטה להיתר בע"ש או בשעת הדחק או בהפסד מרובה והביאו בספר ער"הש סי' קכ"ג בסתמא ולא חש לה לכליהם משום דהתם הוי דיעבד כמו לימוניס וחתיכת דג וכמ"ש כנ"הג שם סי' תכ"ט הג"הט אות כ"ב. ולקושיא הראשונה דאיך מביא ראיה מדיעבד לכתחילה כבר מהרי"ע נשמר מזה ממ"ש דליכא חורפא כ"כ כמו בצונן כמ"ש הש"ך כ"ש בדבר שאין בו חריפות כלל. ור"ל נהי דהתם דיעבד דוקא משום דחריפות דבר מה איכא אך לא כמו הצונן דצריך נטילת מקום אך נדונו שאין בו חריפות כלל וז"ש כ"ש בדבר שאין חריפות כלל והיינו לכתחילה נמי כמו שנשאל בתחילה ולהיותו הדבר פשוט לא הוצרך לבאר באר היטב. שוב אחרי כתבי ראיתי למהרא"י עצמו בס' ארעא דרבנן דף מ' שכתב על דברי מור"ם הנז' בסי' ק"ג דמדברי תשו' הרשב"א הנ"ל משמע דפליג והול"ל גם מדברי הר"ן דכתב אוסר ע"ס כל העולם:

תוכן העניינים

ויקרא אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה