אור ברסלב
ויקרא אברהם אורח חיים › סימן כח

ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי

אורח חיים · סימן כח

סימן כז

פורים שחל בה' בשבת לבני כפרים שקורין המגילה בי"ד התיר הרב ב"ד בסוף הספר להסתפר לכבוד שבת על ידי ישראל ושכנגדו הרב דבר משה ח"א סי' מ"ד חלק עליו שאין לעשות ע"י ישראל ושכן שמע מפי מגידי אמת שבזמן הרב אביו והרבנים שטעו שלא הניחו לספרים ישראלים לספר וכן נעשה מעשה יעו"ש ועיקר מחלוקתם במה שהתירו רז"ל לאותם שמסתפרים בחו"המ אם הוא ע"י ישראל או לאו והרב דבר משה שם הביא דברי הגו"ר בגן המלך ודחה ראייתו וכדבריו הסכים הרב פ"הא ח"א דף מ"ד ע"ב אלא שראיתי בס' נחפה בכסף ח"ב ד"ח והוא מהרבנים שבדורו ששם התיר ע"י ישראל עני ושכן הסכים הרב מאריה דאתריה אבל הרב ער"הש סי' תקל"ו ותרצ"ו דעתו להתיר כהרב ב"ד ומ"מ בחו"המ עצמו בצינעא הוא שהתירו ע"י ישראל ודיו לבא מן הדין להיות כנדון ואע"פי שבס' לב מבין דף נ"ה כתב דמנהג עירו לפתוח החנויות כמו בכל ע"ש ואין פוצה פה ומצפצף ע"כ היכא דנהוג נהוג והרי לשמע אוזן באיי ג 'ירבא יע"א ביום זה פותחין חנויות של משא ומתן הפך רוב העולם והיא עיר קדמונית כנודע וכיוצא בזה נהגו בשאלה לאומרה בליל ז' במרחשון כמנהג א"י וזה ג"כ הפך רוב העולם וסמכו על הרא"ש בכלל ד' שכתב שזה תלוי במקומות ואין לחוש אם הוא בהפך מבני בבל דאמרינן עד ששים לתקופה שאין בזה איסור והיתר יעו"ש וכ"כ הרשב"ץ ח"ג סי' קכ"ג. והאמת דלא ידעתי מנהג פה העירה יע"א בתספורת יום הנ"ל. אך אירע פעם אחת והלכו הספרים לשאול את פי חד מינן והתיר להם לפתוח חנויותיהם כמו בכל ע"ש ולעזה כל המדינה ע"ז ומזה מוכח דמנהגם לאסור דאל"כ וכי מעולם לא ראו פורים שחל בה' והיה הענין מפורסם להיתר ואני באמת ביום הנ"ל נצטערתי ע"ז ומפני סיבה שמתי יד על פה מלדבר עם החכם המתיר ואם יבוא לידי שיבואו לשואלני פ"א אני מחמיר להם כיון שכך נהגו ושכן דעת הרב דבר משה והרב אביו וחכמי דורו והרב פ"הא והרב נחפה בכסף ומארי דאתריה שלא התיר אלא בישראל עני שאין לו מה יאכל אבל בחנויות כמו בכל ע"ש לא:

תוכן העניינים

ויקרא אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה