אור ברסלב
ויקרא אברהם אורח חיים › סימן כז

ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי

אורח חיים · סימן כז

סימן כו

כתב הרב פר"ח סי' תרצ"ד מ"ש שתי מתנות לשני עניים ממ"ש ומתנות לאביונים לא דמי למ"ש בפ"ג דיומא ונתן אהרן על שני השעירים גורלות יכול יתן ב' ע"ז וב' ע"ז ת"ל גורל אחד לה' ע"כ משום דהכא. לא כתיב ולאביונים מתנות אלא ומתנות שפירושו ב' והדר מפרש שהם לאביונים וזכר לדבר ממ"ש בפ"ג דתענית השתא דכתיב ופרע לא ישלחו פרע ליהוי שלוחי הוא דלא משלחי ע"כ ובהשמטות כתב ע"ז וכ"כ רש"י ס' תרומה ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכו' ועיין בתו' דחגיגה דף ג' ד"ה באזניהם ע"כ והרב חיד"א בבר"י והרב כסא אליהו שם העירו עליו בזה דהרי שם כתוב ברישא ועשית שנים כרובים זהב והוי כמו ומתנות לאביונים ואמאי הוצרך לומר ועשה כרוב אחד וכו' וי"ל כיון דכתיב ברישא ועשית כפורת זהב אע"ג דכתיב אח"ך ועשית שנים כרובים זהב הוה ס"ד לומר ב' מזה וב' מזה כמו ולאביונים מתנות וכפורת שבו מונחים הכרובים הוא כמו ולאביונים והכרובים שהזכיר אח"כ הוא כמו מתנות והרב חיד"א שם הביא לו סמוכות ממ"ש בספרי הביאו רש"י סוף ס' עקב בפסוק לא יתיצב איש וכ"כ מהרי"ן בספרו אהלי יהודה דף ס"ה וכן הביא מהתו' דברכות דף ב' ומהרא"ם בפסוק לא תחסום ומרש"י דסוטה דף מ"ג ודף מ"ו ובגטין ריש פרק הזורק ובמציעא דף יו"ד ודף נ"ו ובחולין דף פ"ח ובמכות דף כ"א וכל זה כתב גם בס' ער"הש א"ח שם ומוסיף עוד מהירושלמי בפ"ק דכלאים מדלא כתיב כרמך לא תזרע כלאים כמ"ש שדך לא תזרע כלאים ש"מ דאפי' עיקר כרמך שהוא החרצנים אסור אלא דהדר ק"ל ממ"ש בריש מ"ק שדך לא תזרע אין לי אלא זירוע מנין לניכוש ועידור וכיסוח ת"ל שדך לא ופירש"י מדלא כתיב לא תזרע שדך ע"כ. ולדעתי דהתם מכח שנוייא קדריש כיון דמקמי הכי כתיב שש שנים תזרע שדך הו"ל לסיים ובשנה השביעית לא תזרע שדך ומדשינה וסמך שדך ללא ש"מ כלל כלל לא משא"כ אם היה אומר לא תזרע שדך דאתיא זריעה באמצע לא נשמע אלא זריעה בלבד משא"כ בכלאים דליכא למימר הכי דרשינן מדכתיב כלאים באמצע בהמתך לא תרביע כלאים שדך וכו' גורעין ומוסיפין לא כלאים לא יהא כלאים מ"מ וכמ"ש רש"י שם ובע"ז דף ס"ד ובמכות שם וכי האי גוונא איתא במנחות דף נ"ה אקרא דלא תאפה חמץ חלקם אי כתיב חלקם וכו' הוה אמינא דוקא חלקם משא"כ הקומץ השתא דכתיב לא תאפה ברישא כלל כלל לא וכה"ג איתא בסנהדרין דף פ"א גבי וגונב איש גנב מי שיהיה דאי מקרא דכי ימצא איש משמע איש דוקא וכן במכילתא ס' משפטים והביאו רש"י שם ומכה איש אין לי אלא שהכה איש הכה אשה מנין ת"ל ואיש כי יכה נפש. ומ"ש בס' קרבן חגיגה סי' נ"ה ממהרמ"ג דכי כתיב איש ברישא דרשינן איש ולא אשה אבל כי כתיב איש אח"כ לא דרשינן מידי ע"כ הם דברים תמוהים וכאשר עמד עליו מהרי"ן שם וכן הקשה עליו מהרא"י בספרו ארעא דישראל ממ"ש בריש ע"ז על פסוק אשרי האיש אשרי איש ולא אשרי אשה ובס' תועפות ראם מאזמי"ר הקשה עליו מספר מענה לשון ממ"ש בב"ק דף ק"ט על פסוק ואיש כי לא יהיה לו גואל וכן הקשה בס' מטה אשר בליקוטים ולפי המונח הנ"ל כשהגזרה קודם כמו אי כתיב לא איש יתיצב דאז משמע איש דוקא כמ"ש בפסחים דף ע"ה אקרא דבאש תשרף לרבות כל שריפות הבאות מחמת האש וכתב רבינו בחיי ממה שלא כתב תשרף באש. ולפי המונח הנז"ל אינו כן דבאש הוא כמו התיילבות דכתיב לא יתיצב דמשמע לאו דוקא איש שדיבר הכתוב אח"ך ותשרף היא כמו איש דכתיב אח"ך דלא תשמע מינה שריפה בדוקא דתשרף אגוף האשה קאי ואי קאמר תשרף באש הוי כמו לא איש יתייצב דמשמע איש דוקא אבל לא משפחה וכיוצא אם לא שיש לחלק בעניינים אבל רש"י כתב שם מיתורא דתשרף קדריש והתו' שם כתבו ממה שלא כתב תמות:

ודע שיש באופן אחר כיוצא לזה מדהו"ל למימר תיבה זו קודם לזו נ"מ דרשא כמ"ש בפרק בני העיר והשמותי את מקדשיכם אפי' כשהם שוממים בקדושתם הם עומדים והיינו ממה שלא כתב ואת מקדשיכם אשמם וכמ"ש התי"ט שם וכן ביבמות דף ק"ג על פסוק ונתץ את הבית אפילו בשעת נתיצה אקרי בית וכן פסוק ושרף את הבגד ומזה למד הרב גט פשוט סי' קכ"ח דאם נתייבש הנהר אין לכותבו בגט ממ"ש ונהר יחרב ויבש ולא כתיב יחרב ויבש הנהר וכ"הג כתבו התו' בברכות דף ח' ד"ה כאלו ובשבועות דף ל' ע"ב וכ"הג בערכין דף ח"י שש שנים יעבוד זמנין דבשביעית יעבוד והיינו מדלא כתיב ויצא חנם בשביעית וכן בקידושין דף ל"ב אקרא דמפני שיבה תקום והדרת ממה דפלגינהו קרא ובסוטה דף ל"א גבי גדול העושה מאהבה האי לדסמיך ליה וכו' וכ"כ הריטב"א הביאו מהריב"ל ח"ג סי' ט' על מ"ש בכתובות דאבל מיסב בראש ממ"ש אבחר דרכם ואשב ראש כאשר אבלים ינחם ולא כתיב כאשר ינחם אבלים וכ"הג כתב הג"מיי פ"ה מהל' אבל דהאבל אסור בת"ת דכתיב האנק דום מתים ואילו אמר מתים ברישא הוה אמינא שנשתנה יחזקאל משאר מתים לכל דבר השתא דכתיב האנק וכו' בזה אתה שוה לשאר מתים אבל בדבר אחר שרי לך פארך חבוש עליך וכ"הג כתב רש"י במגילה דף י"ב פרס ומדי הפרתמים סמך הפרתמים אצל מדי וכתיב למלכי מדי ופרס סמך מלכי למדי וכ"כ מהרש"א בח"א בפ"ב דשבת גבי כי יפול הנופל ממנו קאי לדסמיך ליה אנופל ולא קאי אגג וכ"כ רבינו בחיי בפסוק אדם כי יקריב מכם לומר דממין האדם לאו בר הקרבה הוא וכ"כ הלח"מ בפ"ז דסנהדרין מרש"י דמכות כמ"ש במספר ארבעים יכנו ולא כתיב ארבעים יכנו במספר וכתב במספר ארבעים ש"מ דהך מנין הסוכם את הארבעים וכ"כ הר"י פינטו בפ"ק דמגילה על מ"ש על פסוק וישנה ואת נערותיה למ"ד ולמ"ד ולמ"ד ששם כל זה דייקי מדלא כתיב וישנה לטוב ואת נערותיה למ"ל למימר וכעין זה כתב הט"ז סי' תקפ"ו מ"ש בין שופר ללולב דבשניהם כתיב לכם וכ"הג כתב בס' שתי הלחם דף י"ד ראיה למור"ם י"ד סי' ר"מ דחייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקנו ממ"ש ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק ולא כתב לאלהי יצחק אביו והיה ממעט לאלהי אבי אביו כעין ההפרש שיש בין מרע"ה לרבינו משה דבאומרך רבינו משה משמע שיש אחר רבינו ועוד שאברהם קראו אביו כמ"ש האלהים אשר התהלכו אבותי וכו' וכ"הג הביא מהר"א ישראל בס' קול אליהו ח"ב דף צ"ב ע"ב מהירושלמי דהשוחט הפסח על החמץ כשר ממ"ש לא תשחט על חמץ דם זבחי דהול"ל זבחי. לא תזבח על החמץ ומדסמך לדם זבחי לומר אע"פי שזבח על החמץ זבחי איקרי:

תוכן העניינים

ויקרא אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה