אור ברסלב
ויקרא אברהם אורח חיים › סימן כו

ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי

אורח חיים · סימן כו

סימן כה

כשיש מילה בפורים כתב מור"ם סימן תרצ"ג דמקדימין המילה למגילה והוא לקוח ממהרי"ל דף מ"ג והטעם מדכתיב ליהודים היתה אורה וכו' לכן מלין התינוק תחילה להיות יהודי א"נ מדכתיב אורה זו תורה וששון זו מילה הרי דסמך מילה לתורה ע"כ. ובדרכי משה סיים ודלא כת"הד סי' רס"ו ות"הד שם כתב גם הוא תחילה להקדים המילה ממ"ש האור זרוע שבר"ה מלין בין קריאת ס"ת לשופר אמנם אחד מהגדולים חלק ע"ז וצוה למול אחר המגילה ואחר התפלה כשאר ימים ובר"ה שאני שכן הסדר ברית אברהם ועקדת יצחק וזה ליתא במגילה ונראה שכן הוא עיקר מטעמי אחריני ובמגילה מוכח דנדחית המילה מפני מקרא מגילה דקאמר ולאחותו וכו' וכ"כ הרמב"ן והסמ"ג שאין לך דבר שנדחה מפני קריאת מגילה אלא מת מצוה בלבד וכו' ואפי' אם באנו לדחות ולומר דהאי דנדחית הני מלי היכא שיש ספק לעשות שניהם אז מגילה עדיפא וכו' מ"מ חשיבא תדירא לגבי מילה כיון דזמנה קבוע בכל שנה וכו' והראיה מהרמב"ן והסמ"ג עיקר ע"כ. והב"י בס' בדק הבית י"ד וכן כנ"הג סימן תרצ"ג הביאו דבריו אלה וכ"נ דעת מרן בקצר דבסימן תקפ"ה כתב בר"ה שמלין בין קס"ת לשופר ובפורים לא כתב כלום דמשמע כמו בשאר ימים כדברי הרב ת"הד והפר"ח לא חלק עליו אלא על מ"ש דאם אין שהות לעשות שניהן נדחית המצוה לגמרי אבל כשיש שהות דעתו להקדים המגילה וכנ"הג בדינא דחיי בעשין דף קכ"ה הביא כן מהתו' וכ"כ בספר פנים מאירות ח"א סי' נ"ז וכ"כ בהשמטות בס' מועדי ה' דף קל"א מהג"מיי ומהרב המאירי וכ"ד הרדב"ז ח"ב סימן רנ"א הביאו הרב חיד"א בבר"י שם וכן הרב ער"הש וכן דעתו שם מכח תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם ופן דעת מהרי"ע סי' מ"ח הביאו הרב וכ"ל ח"ג דף כ"ט וכ"כ הרב שבות יעקב הביאו הרב יד אהרן סי' תרפ"ז וכ"פ בס' מכשירי מילה דף ז' ע"א וכתב שכן עיקר ודלא כמור"ם וכל זה הוא משום דמנהגם למול בב"הכנ כנז' במהרי"ל בדיני מילה ולהרב ת"הד בפסקיו סימן פ"א אבל אם המנהג למול בבית אין סברא ללכת מב"הכנ למול ולחזור פ"א לב"הכנ לקרות המגילה וכמ"ש הרדב"ז שם ומ"מ לפי הטעמים שכתב שם להקדים המגילה שייכי גם במילה שבב"הכנ:

ויש להרגיש על מור"ם מה ראה לפסוק כמהרי"ל ולא כת"הד מלבד שיש במהרי"ל הגהה אחת שבפראנקפורט מלין אחר המגילה כי אין לך דבר דוחה מקרא מגילה עוד בה דהלכתא כבתראי אפי' בפוסקים כמ"ש כנ"הג בכללי הפוסקים סי' ט"ל אע"ג דשניהם היו בזמן אחד וכמ"ש בש"הג ח"ב דף ט"ל מ"מ מהרא"י האריך ימים יותר דמהרי"ל נח נפשיה שנת קפ"ז ואלו מהרא"י נ"נ אחר הרשב"ץ והרשב"ץ נ"נ שנת ר"ד כמ"ש שם בש"הג וכ"הג נמצא להרשב"א שהיו בזמן אחד הוא והרא"ש וקרו להרא"ש בתראה וכמ"ש הב"י י"ד סי' נ"ה ושם פליג על הרשב"א וכ"כ הרדב"ז ח"ב סימן קכ"ו ומהרשד"ם ח"מ סימן תל"ז והוא ודאי מטעם הנ"ל דהרא"ש האריך ימים יותר והכי מוכח מלשון מור"ם עצמו א"ח סי' תפ"ז סי"א שכתב ונהגו כהרשב"א משמע דאל"כ מהראוי לפסוק כהרא"ש ויש לתמוה. על הרב אמ"ל ואחריו נגרר הרב חיד"א בלד"א שפסקו דברי מור"ם הנ"ל דמילה קודמת בסכינא חריפא. ואחר שכתבתי כל זה נזדמן לי ס' חזון עובדיה ובש"ות סימן כ"ב שכתב מכל מה שכתבנו והוסיף שכ"כ בס' שו"ב ותמה על מור"ם בזה אבל מה שהקשה שם מהשו"ג למהרי"ל דמייתי ממה שכתוב ליהודים וכו' דמאי אולמה הא מהך דרשא דמשפחה ומשפחה להביא משפחות כהונה ולויה י"ל דהתם לבוא לקרות בציבור כמ"ש התו' והר"ן וכן מוכח מסתמות הפוסקים ואם המילה בב"הכנ אין כאן דחוי ושניהם מתקיימים בציבור ופרסומי ניסא עדיף דאמרו ה"ד כשנדחית המצוה לגמרי וכמ"ש ת"הד שם ממ"ש הרא"ש בפ"ב דשבת ומ"מ ת"הד שם לא הספיק לו זה דמ"מ מקרא מגילה חשיבא תדירה לגבי מילה והכי איתא בפ"ק דיבמות וכו' ומ"ש מהרש"ל בס' ב"ד של שלמה סוף חלק א"ח ליישב דברי מור"ם מטעם דברי הרא"ש הנ"ל אם ראה לת"הד לא היה כותב כן דת"הד לא נ"ל זה מטעם תדיר וכו'. וראיתי בס' בית עובד דף קע"ט דברים מגומגמים שכתב מהמג"א סי' תרפ"ז והוא לקוח מהכנ"הג שם דת"הד צידד דכשיש שהות לשתיהן יקדים המילה אבל הפר"ח כתב איפכא דכשיש שהות יקדים המגילה דפרסומי ניסא עדיף וכ"כ הרדב"ז סי' רנ"א וכ"נ עיקר לדינא וכ"כ מור"ם סימן תרצ"ד אלא שכבר נהגו עכשיו להקדים המגילה ומיהו האי מנהגא לפי שמלין בבית אבל כשמלין בב"הכנ יש למול קודם ע"כ. הן אמת שכ"כ כנ"הג דת"הד צידד וכו' אבל דבריו תמוהים דמסקנתו אינו כן ואיהו גופיה בסי' תרצ"ג הביא דברי מור"ם ששם נכתב עליו ובעל ת"הד כתב דמלין אחר סיום כל התפלה כבשאר ימים ע"כ וכן בי"ד ס"סי רס"ב הביא ממרן בבדק הבית שהביא דברי ת"הד הנ"ל ובשגם נאמר דגם דהאמת כן שכך דעתו ודלא כמו שצידד שם מ"מ רצה כנ"הג ללמוד מהצידוד ההוא מה שרצה מ"מ אחר דמסקנתו אינו כן כאשר יראה הרואה מה תועלת לפלפל במה שעלה בדעתו מתחילה שאינו כן במסקנת דבריו. ומ"ש בדברי הרדב"ז להסכימם עם מור"ם אינו כן בשגם נאמר שדעתו לא אמרה הרדב"ז אלא כשהמילה בבית ממילא אם בב"הכנ מסכים והולך עם מהרי"ל שפסקו מור"ם אינו כן דבשאר הטעמים שכתב שם שייכי גם כשהמילה בב"הכנ ולא הול"ל אחר דברי הרדב"ז וכ"כ מור"ם כאלו בא הדבר מבואר בדברי הרדב"ז ואדרבה הדעת נוטה להקדים המגילה כת"הד בפרט שכ"נ דעת מרן בקצר וכמש"ל ובבדק הבית הביא דברי ת"הד בשתיקה וכן פסקו כמה מרבוותא בתראי וכנז"ל:

תוכן העניינים

ויקרא אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה