ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי
אורח חיים · סימן כה
מעכבים ס"ת ביום פורים עד אחר קריאת המגילה כ"כ האמ"ל מהרב ב"ד ושורשו מהתו' דמגילה דף ד' ורמזם מהריק"ש בהגהותיו סי' תרצ"ג ונראה דאין חובה ללמדה בפני הס"ת אלא משום דהמנהג הוא בכל יום שיש קריאת לומר תהלה לדוד וסדר קדושה קודם חזרת ס"ת וכמ"ש הטור סי' קמ"ט מנהג זה ועיין בא"ח דף כ"ג מנהגים בזה והרד"א כתב כמנהגינו ובס' הפרדס לרש"י כתב וז"ל ביום שיש בו מוסף אומרים תהלה לדוד וחוזר ואומר קדיש בפני התיבה וכו' אבל במנחת שבת ובשני וחמישי אין החזן אומר קדיש מיד אלא ממהר לגלול וכו' וכן בר"ח וחנוכה ופורים שאין הפטרה אין אומרים קדיש עד שיחזור הס"ת למקומו ויש שהרחיקו לומר לאלתר לאחר קריאת התורה וכו' ולפ"ז למנהג שכתב דאומרין קדיש אחר חזרת ס"ת ע"כ דגם תהלה לדוד וסדר קדושה נמי אחר קס"ת כיון דהקדיש הזה דקאי על קס"ת אין להפסיק ביניהם בתהלה לדוד וסדר קדושה ובזה א"ש מ"ש שם דף מ"ג בפורים יש מנהג לקרות המגילה ומחזיר הס"ת למקומו ויש שמחזירין אותו תחילה ואחר כך קורים ורשות בידך וכו' ומ"ש ויש מנהג וכו' היינו למקומות דבשאר ימי קס"ת מעכבים אותו עד אחר אמירת תהלה לדוד וסדר קדושה וקריאת המגילה שייכא דוקא קודם סדרא דקדושה כמש"ל דאסמכוה אקרא אלהי אקרא יומם וכו' וסמיך ליה ואתה קדוש וכו' אבל למקומות דביום שאין בו מוסף מחזירין אותו תכף וכמ"ש הרמב"ם פי"ב מהלכות תפילה דין כ"ב וכ"ה במס' סופרים בפרק כ"א וכ"כ הרוקח סי' רט"ל שקורין המגילה אח"ך וכן מנהגם ביום שאין בו מוסף ועיין לו בהל' ט"ב ועיין לו בסי' נ"ג ובסימן שס"ב ביום שיש מוסף:
ומן האמור יש להרגיש על הרב ב"ד סי' ת"ץ דקרא ערעור על המנהג לעכב ס"ת בפורים שמצא בהלבוש להפך ונפק דק ואשכח כן בהרד"א ובהכלבו יעו"ש דמהלבוש לא קשה כלל דבסי' קמ"ט כתב במנהג ביום שיש בו ס"ת שמחזירין אותו תכף ואח"ך אומרים תהלה לדוד וסדר קדושה ואנו בני ספרד מנהגינו בתפלות ע"פי הרד"א כנודע ומסתמא שגם בעירו שאלוניקי כן א"כ מה מקום לערער על יום פורים שמעכבים הס"ת יותר משאר ימים ואי משום דחייש לבזיון ס"ת דיהיה מונח כ"כ זמן עד אחר המגילה והו"ל לשנות ביום זה להכניסו תכף ולומר אח"ך המגילה ותהלה לדוד וסדר קדושה ע"ד מ"ש הרמב"ם בהל' שופר בתקיעות שמיושב שבר"ה שמכניסין הס"ת קודם ואחר כך תוקעים משא"כ בשאר ימים דאין בהם מוסף דתכף אחר חזרת ס"ת מתפללין מוסף הנה הרמב"ם טעמו לאו משום בזיון ס"ת רק מטעם דאין להפסיק בין תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד כמ"ש מז"ה בספרו מעשה רקח שם משם רבינו אברהם בנו של הרמב"ם ותו כיון דאין כאן שנוי משאר ימים שיש בהם קס"ת דלעולם קורין תהלה לדוד וסדר קדושה בעוד ס"ת על התיבה אין כאן בזיון לס"ת ותהלה לדוד וסדר קדושה עד לאחר המגילה א"נ סדר קדושה לחודיה למנהג שאומרין תהלה לדוד קודם המגילה ושאני מה שחשש הוא עצמו על ההושענות בחג שאומרים אותם אחר מוסף שהסכים להחזיר הס"ת למקומו ולהתפלל מוסף ואח"ך יוציאו אותו פ"א ואין זה הוצאה שלא לצורך כמ"ש בסי' תנ"ט שאני התם שאנו משנים משאר ימים דלעולם בכל יום שיש בו מוסף מחזירין ס"ת ואחר כך מתפללים מוסף ועוד אם חושש לבזיון ס"ת בזה אמאי בראותו להרד"א והכלבו נחה דעתו והיינו טעמא דהמנהג בכל העולם בר"ה לתקוע בעוד הס"ת על התיבה ואח"ך אומרים תהלה לדוד ומחזירין אותו למקומו ומתפללין מוסף וכמ"ש הטור סימן תקצ"א ומור"ם ס"ס תק"ץ והרוקח דף ל"ג והרד"א דף צ"ט והלבוש וכמ"ש כנ"הג ריש סי' תקפ"ה ולא חשו לדעת הרמב"ם בזה משום דלא רצו לשנות משאר ימים שמיד אחר חזרת ס"ת מתפללין מוסף והרב אמ"ל בסופו נתן טעם בעכוב הס"ת בפורים משום דכתוב במגלה ליהודי' היתה אורה ודרשי' אורה זו תורה אפי' שדברים נאים הם מ"מ אין זה עיקר הטעם אלא הוא כמו מנהג כל שאר הימים של קס"ת דאומרים סדר קדושה בעוד שהס"ת שם וביום זה לא שייכא סדר קדושה עד אחר המגילה ולשנות יום זה משאר ימים אינו נכון. ויש להרגיש על הרב אמ"ל שהביא דברי הרב ב"ד הנ"ל ולא הרגיש במ"ש וכן הרב חיד"א בלד"א שכתב כן בשתיקה שמעכבים הס"ת בפורים עד אחר קריאת המגילה ונ"מ במקום שנהגו להחזירו תכף להיכל ואח"ך יאמרו תהלה לדוד וסדר קדושה כן יעשו גם בפורים וכמבואר בהרוקח: