אור ברסלב
ויקרא אברהם אורח חיים › סימן כב

ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי

אורח חיים · סימן כב

סימן כא

מה שנהגו הנשים להתענות בשני ימים של ר"ה בכל שנה שאינם אופות ומבשלות כיון דלא הותר להם צורך אוכל נפש שורש זה ממהרי"ו שפסקו מור"ם סי' תקפ"ז ומהריק"ש שם ויסודו הוא אם לא עירב עירובי תבשילין גם לאחרים אינו יכול לבשל והאמת דקשה לזווגם וכמ"ש בס' מאמר מרדכי שם והטור כתב דמה שאסור למי שלא עירב אינו אלא משום חשדא מינה דאם אין חשש זה שרי והרב א"ר כתב מהב"ח דכל אדם מותר לבשל לאחרים כהטור וכן במתענה כתב מהג"מ משם תשו' מ"ץ דמותר ובזה תירץ מה שהקשה שם המג"א על הלבוש ודעתו כיון דהדבר במחלוקת הוא שנוי יש לסמוך על הטור באשה או משרתת המתענה:

איברא דעת מרן בעירוב לאו משום חשדא כהטור אלא מצד הדין הוא דאוסר אבל בתענית בשבת כתב בסי' רפ"ח מהכלבו דהא דאסור דוקא מחמת עסקיו או מחמת יאוש שמחת י"ט אבל המתענה מחמת תשובה וחסידות תעניתו לו עונג ומותר ופסקו שם מור"ם וכן בסי' תקכ"ט אבל ממה שפסק מור"ם הא דמהרי"ו מוכח הא דמתענה מחמת תשובה עונג הוא לו לא יהגה מזור לאפות ולבשל לאחרים וכמ"ש המג"א סי' תקצ"ז אבל מרן לפעמים מזכיר ממהרי"ו ויש פנים לומר ממה שלא הזכירו סבור כהכלבו והא בהא תליא ואע"פי שדעתו דעת עליון דמי שלא עירב עירובי תבשילין אסור לבשל גם לאחרים י"ל דלא דמי הא להא וכמ"ש הרב מאמר מרדכי שם ונ"מ באשת איש המשועבדת לבעלה ואין נדרה כלום במלאכות שחייבת לבעלה כמ"ש בי"ד רל"ה ואין כאן מי שיעשה לו או שאינו ערב לו בישול אחרים וכיוצא והוי מצוה הבאה בעבירה שיבטל בעלה משמחת יום טוב בפרט אם הוא כעסן וגורמת לו שיבא עמה לכלל כעס החמור כע"ז יש להתיר לה. ואח"ז ראיתי בס' קנין פירות הנ"ל דף ק"מ ע"א שכתב ממהר"י מברונא שכתב בתשו' סי' פ"ב דאנן קי"ל חציו לה' וחציו לכם וא"כ מה יתן ומה יוסיף דעת יחיד דבטילה היא ותמה כן על מהרי"ו:

תוכן העניינים

ויקרא אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה