ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי
אורח חיים · סימן כא
שנת טוב אחרי"ת שנה חל תענית יחידים ביום ב' שהוא טו"ב במרחשון ואם לא יתחילו היום לא שייך שלשה תעניות בחדש הזה שאם ימתינו עד שבוע הבא תענית שלישי חל יום ר"ח כסלו ואין רשאין להתענות בו ותו דאז מתחיל התענית לכל ולהתחיל בחמישי שהוא עשרים למרחשון אי אפשר דגם היחידים אינם מתחילים בחמישי דחששו נמי בהו להפקעת שערים כמבואר בתענית דף יו"ד וכמ"ש הרמ"ז שם פ"ב משנה ט' ובזה לא קשה מה שהרגיש הרב מרכבת המשנה על מ"ש ה"המ בפ"א דתענית שרבינו לא הזכיר טעם רש"י שרואים בעלי חנויות וכו' לפי שאפי' במקום שאין לחוש לו וכו' והו"ל לה"המ לומר ואפילו במקום שאין לחוש לו וכגון תענית יחידים ע"כ והרי"ף והרא"ש שם הביאו המשנה כצורתה אין גוזרין תענית על הציבור בתחילה בה' שלא להפקיע את השערים ואח"כ כתבו מאי דאיתמר עלה בש"ס דף יו"ד אמר ר"ה יחידים מתענים ג' תעניות מאי קמ"ל תנינא אין גוזרין וכו' מהו דתימא ה"מ ציבור וכו' קמ"ל תניא נמי הכי וכו' וכן הרמב"ם כתב בפ"א על הצרות סתם כן ובפ"ג כתב כן בפרטות על הגשמים לציבור וליחידים וכ"כ הטור וש"ע סי' תקע"ט. ובכן לא אדע שכו"ל מ"ש מהרא"י בס' קול אליהו ח"ב דף ק"א דלא ידע דאמאי לא הביאו מרן וגדולה מזו הוא תמיה על הרב מהר"ם מינץ שכתב שהיחידים מותרים להתחיל בחמישי ולא ידע מה יענה לסוגיא זו דהש"ס ואין הספר לראות כי אם ממה שהעתיק כנ"הג ע"כ אחר המח"ר בשגם אין הס' אתי מנוסח וסגנון הכנ"הג מובן הדבר דלא כמו שחשב וז"ל כנ"הג אין גוזרין ת"צ בתחילה בחמישי וכו' ג"כ אבל יחיד אין קפידא מהר"ם סי' קט"ו ע"כ ולא כתב תענית יחידים אלא יחיד דביחיד דרצה להתענות כמה ימים קאמר וכ"ה האמת שנשאל על מי שנדר להתענות בוה"וב אם יכול לשנות הסדר להתחיל בה' וכתב דאין קפידא לשנות וכו' ויחיד יכול להתחיל להתענות בה' ולא שייך ביה הפקעת שערים בתענית יחיד ע"כ הרי דמסכים הולך בתענית יחידים אין מתחילין בחמישי דבהו נמי חששו להפקעת שערים הפך ממה שחשב:
ולמאי דאתאן עלה בנ"ד הדבר שנוי במחלוקת בין חכמי ירושלים תובב"א דסברי דאין להתחיל בו ביום וחכמי חברון תובב"א דעתם להתחיל בו ביום וכמ"ש הרב חיד"א בבר"י סי' תקע"ה ושם דחה דברי הרב שלחן מלכים ותני מסכת עדויות מזקנים אשר בשער שכן עשה מעשה מהר"י זאבי וגם הראו לו ממ"ש הב"י על דברי הרמב"ם ושוהים כמו שבעה ימים וטעמו שכך שוהים בא"י שהרי כשהגיע י"ז וכו' נגמרים בכ"ה במרחשון וכו' וחשבון זה לא יוצדק כי אם כשחל י"ז ביום ב' כפי קביעות ר"ח מרחשון וכתב שם מרן דכפ"ז צ"ל כדברי הרמב"ם ושוהים כמו ששה ימים ע"כ אבל קשה ע"ז ממ"ש מרן עצמו בכ"מ פ"ג דתענית ויותר נכון לומר כי מפני כשר"ח כסלו אינו אלא יום אחד הוא ששה ימים וכשר"ח כסלו ב' ימים הם ז' ימים ולפיכך כתב כמו ז' ימים ע"כ וזה א"א אם לא בזמן שהיו מקדשין ע"פי הראיה וכמו שכן הוא גופיה שם אות ג' עמד על זה ומעתה גם ממ"ש בתחילה כדברי הרמב"ם ששה ימים אין ראיה חותכת דהכל על זמן שמקדשין ע"פי הראיה וכן הוכיח מזה הרב שדה הארץ דס"ל כחכמי ירושלים ומני"ר רב אח"א להרב פ"הא שהוא ראשון לציון בתוככי ירושלים תובב"א ומהתימה על הרב חיד"א במראית העין דף פ"ג ע"ב שהביא דבריו וכתב עליו ואחר הס"ר אדרבה מדברי מרן ראיה לחכמי חברון כמ"ש בבר"י סי' תקע"ה ע"כ והוא פלא דהרי עין רואה דבבר"י עמד ע"ז על דבריו שבכ"מ ואי לאו דמסתפינא אמינא דלפי שעה חשב שראיית הרב שדה הארץ מדבריו שבב"י וע"ז דחה לו שפיר ששם בב"י לא הזכיר מ"ש בכ"מ כשר"ח יום א' הוא ששה ימים ואם ביום ב' גם כן הוא ב' ימים אלא ששה בדווקא והרב פ"הא ח"ג דף כ"א עוקר יסוד חכמי ירושלים הביאו שם ממ"ש מרן הגיע במרחשון ולא ירדו גשמים והוא לשון המשנה וכו' וכ"כ רבינו עובדיה וכבר עברו וכו' א"כ דומיא דהנך דלא ירדו בו ביום ורמז שם ממ"ש בס' שלחן מלכים יעו"ש והרואה יראה שיש להשיב עליו דלשון המשנה ומ"ש הרב"ע על רוב שנים קאמר דלא יחול י"ז ביום שני ובספר שדה הארץ שם כתב דראיית רבני חברון ממ"ש הגיע וכו' פירושו שהגיע התחלתו וכמ"ש בנדרים פ"ח עד הפסח וכו' ורבני ירושלים השיבום דווקא בנדרים אמרינן כן דהוא לשון ב"א ולא כן בלשון רז"ל וכ"כ הרב"ע הגיע וכו' וכבר עברו ג' זמנים ע"כ ואע"ג דההיא דנדרים שנינו עד אחר וכו' ולא כן הכא אין קפידא וכמ"ש התו' בחולין דף נ"ד ואפילו תני בכ"ף הדמיון כסלע אמרינן עד ועד ובזה נסתר מ"ש בס' ברכות המים דף מ"א והוא ב"ר מניה דמר הרב פ"הא לחלק ממ"ש בשאלה עד ששים יום דקי"ל עד ועד בכלל למאי דלא תני עד אלא הגיע:
איברא מ"ש חכמי חברון מרבינו עובדיה שכתב והתחילו היחידים להתענות מאותו יום שני וחמישי ושני כמ"ש הרב שדה הארץ שם אין זה בדברי רבינו עובדיה כאשר יראה הרואה אם לא שנאמר שכך הבינו בכוונתו והיה נ"ל לכאורה לומר ממ"ש בפ' אלו טריפות דף נ"ה ופירש"י ששם דבאיסור והיתר אזלינן להחמיר אם עד ועד בכלל להחמיר אמרינן עד ועד בכלל ואם עד ולא עד בכלל להחמיר אמרינן עד ולא עד בכלל והכא עד ועד בכלל חומרא הוא שיתענו בו ביום שחל י"ז ביום ב' אם לא שיש לחלק באיסורא דרבנן ובס' ברכות המים שם הביא דברי הרב חיד"א כנז"ל ופלפל בהם ובסוף דבריו מציאה מצא בהרי"ף ס' מועד מכתיבה קדמונית שכתב שכבר עברו ג' זמנים וכ"כ הא"ח ע"כ ואין זה חדש דהרב"ע נמי כתב כן ואין ראיה מזה דעל רוב השנים קאמר ולא כשחל י"ז ביום ב'. ואיך שיהיה אנן בדידן עשינו מעשה שלא התענינו כחכמי ירושלים ת"ו שהם רבים כנגד חכמי חברון ת"ו כנודע ובס' ברכות המים כתב על הרב אביו ז"ל שלא היה עושה ענין עד שהיה נמלך עם חכמי ורבני העיר: