ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי
אורח חיים · סימן כ
המנהג בפה העירה ביום משמרת ר"ח יש כת אחת שמתענים בו וקורין הסדר המתוקן לזה ואח"ך מתפללים מנחה וקורין בס"ת ויחל וגם קובעין ברכה בעננו בין גואל לרופא והוא כיש אומרים קמא שכתב הב"י סי' תקס"ו מהרא"ש ושם אפי' בשחרית נמי ובמנחה הוא פשרת הט"ז ששם ונראה דגם בתעניות שבין כסה לעשור רשאין לעשות כן ושם רבים מתענים יותר מערב ר"ח ואם מור"ם כתב בסי' תקפ"א שאין בהם ויחל היינו על שחרית בלבד משא"כ בערב ר"ה אע"ג דהפר"ח מצא לו סמך מהירושלמי מ"מ נכון שלא לפרסמו וכמ"ש בס' מים רבים סי' ג' אבל ממ"ש . כנ"הג סי' ר"ך וסי' ע"ת והפר"ח שם בתענית בכורות דיזכירו עננו בש"ת כיחידים אין ראיה לערב ר"ה דבע"פ לבכורות בלבד הותר התענית ומזה למד בשיירי שם לעשרה שחלמו חלום ביום שבת ובב"י שם מבואר ממ"ש מהמרדכי ישן דבין כסה לעשור המתענים אין קורין בתורה ויחל וכו' ומדברי הרא"ש מוכח דל"ש שסתם וכתב וכו' וכבר כתבתי בסמוך דמשמע וה"ה לקרות בתורה ובדורנו ראה נוהגין כן ונהרא נהרא ופשטיה ע"כ ועל שחרית נמי קאמר וקמייתי דברי הרא"ש על דברי המרדכי דמשתעי בתעניות שבין כסה לעשור וה"ה נמי לימי השובב"ים דמאי שנא וכ"כ בס' עיקרי הד"ט דף צ"ב וכן ראיתי בימות החור"ף להרב הכולל ח"ק סובר הרזי"ם מהר"ר יהודה לביא זלה"ה שהיה עושה מעשה בבית מדרשינו שמקבץ סיעת מרחמוהי אותם המתענים בימי השובבי"ם ומתפללין מנחה וקורין בס"ת וקובעין ברכה בין גואל לרופא אלא שראיתי בס' דבר אמת שכתב מס' בן ידיד דלכ"ע בתענית שובב"ים כיחידים דמו וכיון דלא נהגו מקדמת דנא אין לעשותו ע"כ ואין הספר אתנו לראות כי מהמדומה אין בין תעניות אלו לשל ערב ר"ח ושל בין כסה לעשור כלום דלהרא"ש כל עשרה כקהל אחד דמו מה גם במנחה לבד והרב חיד"א בס' לדוד אמת לא הוציא מהכלל אלא ערב ר"ה בלבד אע"ג דבתחילת דבריו לא כתב אלא ערב ר"ח יש לומר ערב ר"ח וכל דדמי ליה: