ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי
אורח חיים · סימן יא
במנחה שיש הפטרה אם השלישי לא ידע להפטיר דעת השואל להגאון הרב נודע ביהודה ח"ב סי' ק"י
דמי שבא להפטיר צריך לקרות ג' פסוקים בס"ת ויפטיר אח"ך וכאן לא שייך לסמוך על מ"ש מור"ם בסי' רפ"ד שאם קראו למי שאינו יודע להפטיר יפטיר אחר בלי קריאה ששם ביאר המג"א דמוכחא מילתא כיון דהפסיקו בקדיש מה שאין כאן דאין קדיש ואם מפני שאין מוסיפין אין לחוש דמור"ם התיר בחתנים בשני וחמישי והגאון כתב לו דאין דבריו נראים ולדעת השואל דמור"ם התיר להוסיף כשיש איזה צורך א"כ בכל תענית ציבור יעשו כן לקרות למפטיר בפ"ע דהרי בש"ס לא הכריעו אם המפטיר עולה או לא וכתבו התו' לכך בשבת וי"ט אינו עולה שהרי מוסיפין וכו' אבל בחול אין לסמוך על מ"ד זה. ואין לומר דמספק נעביד לחומרא דהא חומרא דאתי לידי קולא היא בהא דקי"ל דאין מוסיפין ואם דינא הוא דעולה נמצא דמוסיפין שלא כדין ולדברי השואל יעשו כן בכל ת"צ כיון דבחול רשאין להוסיף כשיש צורך כדי לצאת י"ח האמוראים אם המפטיר עולה או לא ושאני הך דכתב מור"ם בחתנים דאצלו הוא מועד ובמועד מוסיפין ומ"ש הרב"י סי' רפ"ב ומור"ם סי' רפ"ד לתת טעם דהפסיקו בקדיש ה"מ בשבת וי"ט שיכולין להוסיף ואין דנין אפשר וכו'. ואם נאמר שזה מאמר מוחלט שהמפטיר קורא בתורה תחילה ואם המפטיר עולה הוא מחלוקת אמוראים א"כ היכא דא"א מוטב שיקרא אחר בתורה לקיים מאמרם שהמפטיר קורא בתורה תחילה ואם משום דאין מוסיפין נסמוך על מ"ד דאינו עולה ואין כאן הוספה אומר אני דנפיק מינה חורבא דהכל רואין בכל ת"צ שאין קורין אלא שלשה עם המפטיר הרי דהמפטיר עולה ועכשיו כשיראו שקראו ארבעה יבואו להוסיף בכל פעם בשני וחמישי ואין דומה למ"ש מור"ם בחתנים דהתם אית ליה קלא ומ"מ אם הלוי יודע להפטיר יפטיר הוא ואם אינו יודע יפטיר הכהן ואם לאו יפטיר מי שלא קרא כלל עכת"ד:
והן אמת דמ"ש השואל ממ"ש מור"ם ומג"א ויצא לחלק דשאני התם דהפסיקו בקדיש משא"כ כאן אחר המח"ר אינו כן דבשלמא התם דמשתעי הריב"ש דעיקר מטרין זה ממנו
כיון דאמר המפטיר קדיש על ס"ת הראשון העולה בס"ת השני מוכחא מלתא דבעד המפטיר קרא דחובת היום כבר נגמרה בס"ת הראשון ועיין בבר"י סי' רפ"ד אות ב' ובס' מחצית השקל. ומזה למדו שגם בשבת דעלמא שאין כאן אלא ס"ת אחד כשקרא המשלים קדיש הרי נשלם חובת היום וכשקראו למפטיר ונמצא שאינו יודע יפטיר אחר שלא קרא דכבוד תורה איכא בקריאת אותו שעלה ולא ידע להפטיר משא"כ במנחה דהמפטיר הוא מחובת העולים מה יושיענו אם איכא קדיש במנחה או לאו ועיין בב"י סי' רצ"ב ובשיירי שם ולהרב שדה הארץ סי' כ"ח ולדבריו במקום שנוהגים לומר קדיש במנחה פשיטא ליה דאין צריך לקרות אחר היודע להפטיר ואינו כן כיון דהעולה הזה הוא מחובת היום והוא המפטיר לא קרא לכבוד התורה. אבל מ"ש עליו הגאון אחרי בקשת מחילה הראויה אין לי פה להשיב מ"ש א"כ בכל ת"צ יעשו כן שהרי בש"ס לא הכריעו האמת אע"ג דבירושלמי אמרו בסתמות דאינו עולה ובש"ס דידן אפליגו בה מ"מ כל הפוסקים פסקו שעולה מלבד בעל הה"ג ורבינו ישעיה בספר המכריע וראייתם ממ"ש בפ' בני העיר ר"ח שחל בואתה תצוה אמר אביי קורין שיתא מואתה תצוה עד ועשית כיור וחד קורא מכי תשא עד ועשית כיור ואע"ג דהר"ן דחה ראיה זו מ"מ הסכים לדבריהם כיון דמידי דרבנן הוא והכרעתם של כל הפוסקים הכרעה רק לרווחא דמילתא בשבת וי"ט שיכולין להוסיף התקינו לעשות ככ"ע וא"כ מה מקום לומר דבת"צ הו"ל לתקן כן אחר שנפסקה ההלכה ובחול ובמנחה של י"הך וט"ב אין מוסיפין ויש כאן חששא לברכה שאינה צריכה. ומ"ש בשגם נאמר שזה מאמר מוחלט וכו' נפיק מינה חורבא דיבואו להוסיף בכל פעם י"ל כיון דידוע דבכל ת"צ אין קורין אלא שלשה ועכשיו קורין ד' ובראותם דבר משונה שואלים בו ואומרים להם המאורע על שהשלישי לא ידע להפטיר ועוד למנהג שקורין בת"צ בפרשת ויחל והוא ע"פי מס' סופרים וכמ"ש התו' בפסחים דף מ' ע"ב השלישי מסיים באשר אני עושה עמך בהכרח אם קוראין עולה חוזר עמו ממה שכבר קרא דהוא עניינא דיומא משא"כ מה שלמטה ממנו ובחול אין דרך לכפול זולתי בקרבנות החג וכן בנשיאים בחנוכה משום דא"א בענין אחר ובראותם שנוי זה ישאלו וישיבו אותם ממה שהמפטיר לא ידע לקרות ודוגמא לזה כתב הרוקח ושב"הל ופסקו מרן סי' תרפ"ד ביום ר"ח טבת שמוציאין ב' ס"ת וקראו ארבעה בר"ח יקראו אחר בחנוכה משום פגם הס"ת ולא חשו דנפיק מינה חורבא דבר"ח יקראו חמשה ושמא ה"נ כדי שלא לעבור על מ"ש דהמפטיר קורא בתורה תחילה מפני כבוד התורה לא חיישינן לחורבא ותו דהא דאין מוסיפין קולא הרבה דאין הטעם אלא משום בטול מלאכה כמ"ש רש"י במשנה ומכל זה נראה שיש פנים להשואל ההוא:
והנה ראיתי לרבינו ישעיה בס' המכריע סי' ל"א שכתב מרב נטוראי גאון שאין חובה להפטיר במנחה ולכן המפטיר עולה משא"כ בשחרית שבת וי"ט. האמת שבמשנה אמרו במנחה אין מפטירין אלא דבשבת דף קי"ו איתא שהיו מפטירין בכתובים וכ"כ התו' שם דף כ"ד על מ"ש שם בש"ס המפטיר בשבת בנביא וכו' מ"מ לפי דברי התוספות והרא"ש במגילה דף כ"ג שכתבו פסק ר"ת שהמפטיר עולה ולכן אנו נוהגים בתעניות במנחה ובט"ב שהשלישי עולה ומפטיר וכן בי"הך במנחה אבל בשחרית שבת וי"ט אינו עולה וכו' דהמפטיר אינו מן המנין כיון שיכולין להוסיף וכו' הרי דכללו מנחה עם ט"ב שהוא בשחרית ג"כ ולא כתבו טעם למנחה משום דאינו חובה להפטיר אלא ודאי נראה בשגם שאינו חובה להפטיר ואם בא להפטיר צריך לקרות בתורה תחילה מפני כבוד התורה. ותו דרבינו נטוראי גאון סבור דכשיש חובה לקרות בנביא והיינו בשחרית בשבת וי"ט אינו עולה ולכן סבר מר שיש כאן הפרש הנז' בין שחרית למנחה אבל לדידן דקי"ל לעולם שהמפטיר עולה אין לחלק בין כשיש חובה להפטיר או לאו דלעולם צריך לקרות בתורה מפני כבוד התורה:
ואגב ראיתי למרן סי' רפ"ד שכתב משם תשובה אשכנזית דאם אינו יודע להפטיר כי אם הכהן והלוי
וזה שעלה אינו יודע להפטיר מקרין אותו דאטו מי עדיף מקריאת בכורים וחליצה ע"כ וכ"כ בש"ות מהר"ם הארוכות סי' ד' ומה שלא כתבו בש"ע וכן מור"ם בהגהתו אולי שלא נהגו בזה וגדול כבוד הבריות ונ"מ אם מחל על כבודו אלא דצריך להתיישב אם אינו יודע גם ברכות ההפטרה דבר קשה להקרותו הברכות: