אור ברסלב
ויקרא אברהם אורח חיים › סימן ג

ויקרא אברהם· רבי אברהם חיים אדאדי

אורח חיים · סימן ג

סימן ב

מעשה שהיה באורח ת"ח בחור אשכנזי והוא לוי וכשהיה מתפלל ביום קס"ת שאין שם כהן היה קופץ ועולה ראשון וכששאלתי לו למה הוא עושה כן והשיבני שכן הוא דעת מור"ם סי' קל"ה שכתב אבל ראשון יכול לעלות ונענתי לו דאנן בני ספרד בתר מרן גרירי. ואחר התבוננות ראיתי למרן בב"י שם שכתב מצאתי כתוב אסור לקרות לוי במקום שאין כאן כהן וכו' כי יש שני פירושים על מ"ש אם אין שם כהן נתפרדה החבילה ולכל הפירושים יכול לקרות במקום כהן ע"כ ואע"פי שפירש"י איבד הלוי את כבודו היינו לומר שאיבד כבודו משום לויה אבל אם קוראים אותו תחילה משום גדולתו בהא לא איירי ומ"מ לא יקראוהו שני וכו' ע"כ הרי מרן מפרש במה שמצא כתוב דראשון יכול לעלות הני מילי כשהוא מפני גדולתו דוקא דבהא לא איירי בפירושא קמא דרש"י ומקור הגהה הזאת ציין המציין מהב"י וממהרי"ל בשם רבינו ירוחם. ובמהרי"ל דף מ"ה מבואר כדברי הב"י וכן הוא במור"ם בדרכי משה וכבר הב"ח והט"ז הקשו על מור"ם למה לא ביאר כן בהגהתו ובש"הל דף ז' הביא שלשה פירושים פירוש ראשון של רש"י ממורו הזקן שלא יקרא הלוי כלל וכן הוא בסדר רב עמרם גאון אבל ר"י הלוי כתב דאין סדר לדבר ומי שירצה יקדים ולגאון אחר מצא דכל הגדול מחבירו קודם את חבירו ע"כ. והג"מיי הוסיף ר' שמחה בדיעה ראשונה של רש"י והרד"א דף מ"ח הוסיף לרבינו חננאל ואח"כ כתב פירוש השני דכל הגדול מחבירו קודם את חבירו והמנהג כפירוש הראשון ע"כ. וכ"כ הרא"ש בש"ות כלל ג' ס"ט ובפסקיו בגטין הא דכל הגדול מחבירו קודם את חבירו ע"פי פירוש שני הנז' ברש"י בשם ר"י בר אברהם וכ"כ הכולבו דף י"א וכ"כ הרדב"ז סי' תשכ"ד מהרשב"א וכ"כ האורחות חיים דף כ"ד ממהר"ם. והטור כתב על האי פירושא וכן עיקר וכ"כ הרב ער"הש סי' קל"ה משם המרדכי דלפירוש ראשון של רש"י לא יעלה הלוי כלל וכן כתב הראב"ד והריטב"א והר"ן יעו"ש:

והנה בדעת הרמב"ם בפי"ב מה' תפלה שכתב ואם אין שם כהן עולה ישראל ולא יעלה אחריו לוי כלל וכתב הג"מיי והוא ע"פי פירוש ראשון של רש"י ולדעת מרן בב"י מצי אתי גם ככ"ע דוקא כבוד לויה נאבד ממנו אבל אם הוא גדול בתורה לא וכן נראה מדבריו שם בכסף משנה וכן דעת מור"ם שם בדרכי משה בדברי הרמב"ם אבל בש"ע ממה דהשמיט הא דמצא כתוב ולא כתב אלא לשון הרמב"ם בלבד יש לומר דסבור דלפירוש ראשון של רש"י לא יעלה הלוי כלל אפילו הוא גדול וכן דעת הט"ז והפר"ח ומהרי"ע והאמ"ל דף ט"ו ע"ב בדעת מרן וכ"ד הב"ח לעיקר דינא ודלא כהמג"א והרב אליה רבה ומאמר מרדכי וס' נהר שלום:

וא"כ אפוא זה החכם הנז' לא עשה יפה דלא מבעיא לדעת כמה מרבוותא דנקטי כידיעה ראשונה דלא יעלה

הלוי כלל ואפילו ראשון אלא גם למאן דאמר לא איבד כבודו רק במקומו אבל ראשון יכול לעלות הני מילי מפני גדולתו. ולא עוד אלא דמור"ם דעליה מסתמיך בהכי דוקא איירי כמבואר בדרכי משה אע"ג דסתם בהגהתו ולא עוד אלא ששם סיים וז"ל אך צ"ע דבמרדכי לא משמע כן דמשמע דלפי פירוש אחרון לא יקרא לשני דמשמע דללשון ראשון גם לראשון ולשלישי לא יקרא וכן משמע במרדכי ס"פ הניזקין שכתב וראיתי מעשה בחתן וכו' מינכרא מלתא דמשום חתונה הוא שמותר ע"כ הרי דמור"ם לא פסיקא ליה מילתא להעלותו ראשון מפני גדולתו דבהא הוא דאיירי ובב"י שם אחר שהביא דברי שב"הל כתב ובאשכנז לא נהגו להעלותו ללוי כלל וכן הוא לדידן בני ספרד וכמ"ש הרד"א דאנן גרירי בתריה כנודע והרב ער"הש בהשמטותיו אשר בס"ס חקת הפסח דף קי"ב ע"ג הביא לנו מרש"י בס' הפרדס דכתב להדיא ממורו שקיבל ממהר"י בן יקר דאם אין כאן כהן לא יקרא אפילו ראשון אבל רש"י עצמו שם הסכים דלא גרע מישראל אלא כבודו שהיה קורא לפני ישראל איבד אותו והוי כאחד העם והביא עוד מש"ות מהר"ם דלכל הפירושים יכול לקרותו במקום ראשון ע"כ. ואע"ג דמהר"ם סתמא קאמר בהכרח היינו דוקא כפי גדולתו הואיל ואיבד כבוד לוייתו נשאר כאחד העם כמ"ש רש"י שם ואחד העם היינו כל אחד לפי כבודו ותו דמהר"ם עצמו כתב כן כנז"ל מהרד"א:

ואיך שיהיה הרי מצאנו ראינו דלפירוש ראשון של רש"י מרבו היינו שלא יעלה גם ראשון וזהו דרך ישרה שיבור לו האדם לבחור בדבר שהוא נקי ובר

מבלי ערעורי ופקפוקי. והנה הרב חיד"א בלד"א סימן ה' סט"ז הביא לשון מרן אם אין כאן כהן וכו' ולא יעלה הלוי כלל וי"א דעולה לוי ויאמר הש"ץ אע"פי שהוא לוי ע"כ. והאי ויש אומרים היא סברת הרדב"ז סי' תשכ"ד וכמ"ש בס' דבר אמת ושם מבואר דגם ראשון יעלה והכל לפי חשיבותו מכלל דלסתמא דכתב בתחילה ולא יעלה הלוי כלל גם לפי חשיבותו קאמר. וידוע דמני"ר בחיבורו זה דרכו דרך המלך כמרן בש"ע בכותב סתם ויש אומרים או יש אומרים ויש אומרים וכמ"ש בהשמטותיו אשר בועד לחכמים ח"ב וקראם פאת הראש דף צ"ד ע"ב ואלו ממ"ש אח"ך סמוך ונראה אם יש חכם יותר מהלוי הוא יעלה ראשון ואם מחל כבודו מחול ויעלה לוי ראשון עיין במחב"ר סי' קל"ה ושם במחב"ר כ"כ מהרב זרע אמת סט"ו על דברי מור"ם שכתב אבל ראשון יכול לעלות ודיעה זו דכשאין שם כהן הלוי עולה כפי חשיבותו ליתא לפי מה שסתם מקודם ועלה שם הביא מדברי הרדב"ז כנז"ל וכן יש להרגיש על הרב ער"הש סימן קל"ה דאחר שכתב המחלוקת שיש בזה ובסיום דבריו כתב מהשיטה מקובצת מרבו דיכול לקרות כהן אחר כהן ולוי בכ"מ כשיאמרו אע"פי שהוא וכו' ועיין ש"ות הרדב"ז סימן תשכ"ד ואע"ג דלא קי"ל הכי יש לסמוך עליו לקרותו ראשון בכ"הג כיון דכמה רבוותא שרו ע"כ. והא ודאי לפי חשיבותו קאמר אע"ג שסתם דבריו דליכא מ"ד שיעלה ראשון גם כנגד ישראל הגדול ממנו. אבל אחר המח"ר לא ידעתי איך מלאו לבו להתיר לכתחילה לעשות כן אחר שכמה רבים ועצומים ס"ל כפירוש ראשון של רש"י דגם ראשון לא יעלה ואיכא מרבוותא דסברי שגם מרן סבר כן ומה גם שהרד"א העד העיד בנו שכן הוא המנהג וכן ראינו היום ברוב תפוצות ישראל אך אם עבר וקראוהו כפי חשיבותו יעלה שלא יגיע לו עונש ממ"ש כל שנותנין לו ס"ת לקרות וכו' אך לקרותו לכתחילה לא אף לפי חשיבותו:

תוכן העניינים

ויקרא אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה