שיעורים לפי נפח · כעת נביא מגדולי רבותינו אחרוני הספרדים מהדורות הקודמים ששיערו לפי נפח
א) הרב יוסף אישקאפה זצוק"ל שנולד לפני 439 שנים (בשנת ש"ל) בעיר איזמיר בספרו ראש יוסף (או"ח דף י"ב ע"א ומובא בספר פתח הדביר סי' ק"ץ דף קצ"ו טור ד') כתב, הרמב"ם שכתב משקל הוא רק לזמנו ושעתו בלבד. ולא לשאר הדורות שודאי צריכים למדוד בכלי מדה.
ב) הרב אברהם אזולאי זצוק"ל סבו של הרב חיד"א שנולד לפני 439 שנים (בשנת ש"ל) בספרו חסד לאברהם מעיין ב' עין הקורא נהר חן כתב וז"ל "ושיעור כמות הכלי המחזיק רביעית אצבעיים על אצבעיים".
ג) הרב חיים בנבנשתי זצוק"ל בעל הכנסת הגדולה שנולד לפני 405 שנים (בשנת שס"ג) בספרו פסח מעובין הובא בספר פתח הדביר (ח"א סי' ק"ץ דף ר' טור ד') כשבא לבאר לנו שיעור הכוס סתם לן תנא ולא כתב אלא אצבעיים על אצבעיים" וכו'
ד) הרב ישמעאל הכהן זצוק"ל בספרו שו"ת זרע אמת (ח"א סי' ס"ח) דן לעניין פת ספגונין שעשוי כספוג שתפח באפייתו האם משערים נפחו כמות שהוא לאחר שתפח או שמשערים נפחו לפי מה שהיה לפני שתפח. ע"ש.
ה) הרב אברהם הלוי זצוק"ל שנולד לפני 369 שנים (בשנת ת') מגדולי הפוסקים במצרים בספרו גינת ורדים (בקונטרס גינת המלך סי' קכ"ב) וז"ל "בדבר שדרכו לשרותו במים והוא תופח ומתרבה וכך היא דרך הנאתו שפיר חשיב ליה האי תפיחה לשיעור לכל מילי" וכו'
ו) הרב יוסף דוד זצוק"ל חי לפני כשלוש מאות וחמישים שנים (שנת תי"ז) בעיר שאלוניקי בספרו שו"ת בית דוד (סי' פ"ב) וז"ל "וצריך לשער הפת כדמות ג'ביצים או ד' ביצים לפי ראות העין, אבל לשער ע"י משקל כגון שנאמר שכיון שכתב הרמב"ם וכו' אלא נראה לשער פת גופיה בכמות ג' ביצים או ד' ביצים, ובמשקל הוא" וכו'.
ז) הרב יעקב בן נאים זצוק"ל שחי לפני למעלה משלש מאות שנים בספרו שו"ת זרע יעקב (ח"א סי' ס"ח) וז"ל "וראיתי למי שכתב שכזית ט' דרהם כפי חשבון רמב"ם בהל' עירובין וכו' ורצו לשער כזית של מצה במשקל ט' דרהם. וטעות הוא וכו' ולעניין הלכה כן שלא לשער במשקל".
ח) הרב חיים יוסף דוד אזולאי זצוק"ל שנולד לפני 285 שנים (בשנת תפ"ד) בספרו מחזיק ברכה (סי' תפ"ו ס' ב') וז"ל הגהה ובירקות צריך למעך חלל האויר וכו' מהכא משמע דאין משערין הזית במשקל. וכן לעניין האיסורין כתב הרב פרי חדש סי' צ"ט ס"ק ו' דאין לשער במשקל וכ"כ הרב שער אפרים סי' נ"א והנמשך ע"ש באריכות. וכן הסכימו הרב החסיד מהר"ר יעקב מולכו זלה"ה בתשובותיו כ"י סי' כ"ו. והרב מהר"י פראגי בתשובות כ"י סי' ט"ל. והרב מהר"ם חאגיז בהלק"ט ח"א סי' ז"ך"
ט) רבי אליעזר פאפו זצוק"ל שנולד לפני 224 שנים (בשנת תקמ"ה) בעיר סאראייבו במדינת בוסניה בספרו חסד לאלפים (סי' ר"י ס' י') וז"ל "בשיעור כזית, כבר כתבתי לעיל דאם הוא דבר קל שנאפה יפה לא משערינן במשקל אלא בכמות חצי ביצה" וכו'
י) הרב חיים פלאג'י זצוק"ל שנולד לפני 221 שנים (בשנת תקמ"ח) מרבני תורכיה בהסכמתו לקונטרס כסא דחיי המובא בספר פתח הדביר (סי' ק"ץ דף רי"ד טור ג') וז"ל "ואת זה אגיד כי אני בעוניי זה ארבעים שנה עמדתי על האי דינא וכפי מה שקריתי ושניתי ומדדתי הוא שיעור רביעית של תורה דאיתמר בגמ' אצבעיים על אצבעיים וכו' בלוקח מדה וכו' וכן היו אבותינו רבותינו הרבנים הגדולים קדושים אשר בארץ המה מימי עולם ושנים קדמוניות שכולם היו משערים שיעור רביעית בז"ך דרהם ששיערו במידת גודל אדם בינוני ככתוב אצלי בראש אמי'ר".
י"א) הרב משה הכהן זצוק"ל נכדו של הגר"ח פלאג'י שחי לפני כ- 200 שנים מובא בספר פתח הדביר ח"א סי' ק"ץ וז"ל "דלפי דברי הש"ס בפרק ערבי פסחים (דף ק"ט ע"א) ודברי הרמב"ם ז"ל (פ"ט מהל' ס"ת ה"ט) דיש למדוד רוחב גודל רוחב ז' שעורות הרי שיעורא דכסא דידן" וכו'.
י"ב) הרב אברהם בן עזרא זצוק"ל בספרו "בתי כנסיות" (סי' תפ"ו) שנדפס לפני למעלה מ-200 שנים (שנת תקס"ו) בעיר שאלוניקי כתב וז"ל "אין לשער כזית אלא בכמות ולא במשקל".
י"ג) הרב יוסף בן יצחק יקואל זצוק"ל שחי לפני למעלה מ-200 שנים כתב בספרו מטה יוסף (סי' א') שנדפס בשלוניקי (בשנת תקמ"ה) וז"ל "ולעניין זה השתוממתי איך אפשר שכל זה הוא השיעור יהיה שיעור כזית אם הוא ט' דרהם לר"י בעל התוס' ז"ל, והרי עינינו הרואות דהוא שיעור גדול כמעט כביצה בכמות וכו' ונראה שטעות נפל בפי הכל ונתחלף להם שיעור הלח לשיעור היבש, דבלח הוא דאמרינן שיעור הביצה ח"י דרה"ם כגון במים או יין" וכו'.
י"ד) הרב חיים בנימין פונטרומילי זצוק"ל שחי לפני כ-200 שנים במדינת תורכיה בספרו פתח הדביר שנדפס (בשנת תרמ"ו) (בסי' ק"ץ בקונטרס כסא דחיי) האריך הרבה בעניין מידות התורה שהם לפי נפח, ורק בדברים שהנפח והמשקל שוים בלבד אפשר ללכת לפי משקל ע"ש.
ט"ו) הרב אברהם חיים גאגין זצוק"ל שחי לפני כ-200 שנים יליד קושטא ,עלה לא"י והיה ראשל"צ (משנת ת"ר) בספרו מנחה טהורה (מנחות נ"ד ע"א) פסק שפת ספגונית משתערת כמות שהיא לברכה אחרונה.
ט"ז) הרב יצחק הררי זצוק"ל מראשי חכמי רבני ארם צובא בספרו שו"ת זכור ליצחק (סי' ס"ג) שנדפס לראשונה (בשנת תקע"ח) פסק ג"כ שפת ספגונית משתערת כמות שהיא לברכה אחרונה.וסיים "וכיון שכן מאחר עלות כל זה קם דינא מהנך טעמי וכו' שפיר מצי לברוכי בפה מלא ברכה ה'" וכו'.
י"ז) הרב יצחק טייב זצוק"ל שחי לפני 190 שנים (בשנת תקע"ט) במדינת תוניס בספרו ערך השולחן (בתיקוני ערך סי' ר"י) פסק ג"כ שפת סופגנית נידון כמות שהוא לברכה אחרונה.
י"ח) הרב אליהוישראל זצוק"ל בספרו קול אליהו (או"ח סי' ח') נדפס (בשנת תקנ"ב), עלה לא"י פסק ג"כ שפת ספגונית משתערת כמות שהיא לברכה אחרונה.
כעת נכתוב גדולי אחרוני דורינו ששיערו לפי נפח:
וז"ל החזון אי"ש זצ"ל (או"ח סי' ל"ט אות ד'):ואמנם השיעורים שנאמרו במדה לא נתנו לחכמים לקבוע מדתן אלא במידה. ולא ניתן ליחיד לשער אלא במדה וכו' אבל אם ישקלו חכמים מדת הקמח של שיעור חלה וכו', או ישקלו רביעית לנזיר וכו', וימסרו משקלן לדורות וכו' לא יהיה זה בכלל השיעור של תורה וכו' הוא עיוות באמיתת השיעור וכו' כיון שהשיעור לא נאמר על המישקל אלא על המדה וכו'.
הרה"ג בן ציון אבא שאול זצ"ל בשו"ת אור לציון (ח"ג במבוא עמ' כ"ט) וז"ל: ואין שיעורי הכזית משקל עשרים ותשעה גרם, אלא נפח עשרים ותשעה סמ"ק.
הרה"ג בצלאל שטרן זצ"ל בשו"ת בצל החכמה (ח"ג סי' ס"ט) וז"ל: עכ"פ הדבר ברור שכל שיעורי תורה ורבנן, כגון כזית, כביצה, ככותבת, רביעית וכה"ג, יש לשער לפי מדה, ולא לפי משקל. כמבואר בשו"ע ומג"א. וכדמבואר בש"ס וכדמפורש בכל האחרונים שהעתקתי.
הרה"ג שלום משאש זצ"ל בספרו מזרח שמש (יו"ד סי' צ"ח דף ס' ע"ב) ז"ל נראה פשוט מצד השכל והסברה דראוי לשער בכמות ולא במשקל. וכו'. ומזה אני תמה תמיהה רבתי על מה שנתפשט המנהג לשער תמיד ע"י משקל ואין משגיחין בכמות כלל, והוא היפך הסברא הגדולה. וכל הפוסקים ראשונים ואחרונים והרב בית יוסף דקי"ל כוותיה שכולם סוברים לשער רק בכמות וכו', בכן ראוי להתאמץ להחזיר הדבר ליושנו, ואי איישר חילי בעזרת ה' יתברך אבטליניה.
בספר וזאת הברכה (עמוד 208) ז"ל: ולדעת הגר"ע יוסף היודע נפחו של המאכל, יכול לשער בנפח ולא במשקל. שהעיקר שמשערים בנפח.
בספר לב אברהם (פ"ט עמ' ק"ד) ז"ל: והסביר לי מרן הראשון לציון הגר"ע יוסף שליט"א, שלמעשהאין מי שחולק שעיקר המדידה לפי נפח וכו'.
הרה"ג משה שטרנבוך שליט"א בספרו מועדים וזמנים (ח"ג סי רס"ה עמ' קנ"א) ז"ל: קודם שנבאר השיעור שצריכים לשיעור כזית מצה בליל פסח, ראוי להקדים שהשיעור תלוי במדה דביצה ולא במשקל.
הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א באור תורה (סי' ע"א אייר התשד"מ) ז"ל ברור שכל שיעורים שאמרו חכמים כזית, כביצה, רביעית וכו', הם שיעורי נפח ולא משקל וכו', ומה שנהוג אצל האברכים לומר שחכמי הספרדים משערין הכל במשקל, טעות היא בידם, אלא שמתרגמין הנפח למשקל.
הרה"ג משה לוי זצ"ל בספרו ברכת ה' (ח"ב פ"א עמ' כ"ה) ז"ל: ושיעורים אלו הם במדה (בנפח) ולא במשקל. ובהערה (23) כתב: וכן נוהגים רוב העולם בזמננו שמתרגמים שעור כזית לשלשים גרם, וכשאוכלים אוכל במשקל שלשים גרם מברכים ברכה אחרונה, ואין נותנים על דעתם לחלק בין אוכל לאוכל והוא מנהג טעות.
הרה"ג יצחק רצאבי שליט"א שו"ת עולת יצחק (ח"א סי' מ"ד שאלה ג') ז"ל: פשוט שעיקר המדידה היא לפי נפח וכו'.
הרה"ג אברהם זילבר שליט"א, בספרו בירור הלכה (או"ח ח"ג עמ' רנ"ד) ז"ל: וכן הוא סוגין דעלמא בהרבה מקומות בגמ', וראשונים, ואחרונים, לשער במדה. וצווחו על הטועים לשער במשקל.
בקובץ "ילקוט יוסף" (כללי ספק ברכות) להרה"ג יצחק יוסף שליט"א אחר שהאריך להוכיח שמודדים השיעורים לפי נפח, כתב בעמ' ר"ב בזה"ל: ואחר כותבי רוב הדברים,ראיתי מה שהאריך בזה בטוב טעם בקונטרס "ואתהנחלים ארנון" ודבריו קילורין לעינים, דברים נכונים וברורים איישר חיליה לאוריתא שמעורר לעניןזה, ע"ש.
ספר אנציקלופדיה לברכות הנהנין (עמוד 23 תלמיד של הרה"ג יצחק יוסף שליט"א) ז"ל: ושמעתי מהרה"ג יצחק יוסף שכל הגרמים שהזכיר, היינו נפח גרם מים.
הרה"ג דוד יוסף שליט"א בספרו הלכה ברורה (ח"ח עמ' ת"ל) ז"ל: ושיעור ארבעביצים הוא כמאתים וששה עשר סמ"ק. (ובעמ' תל"א) כתב וז"ל: ויש למדוד השיעורים בכל הנ"ל בנפח ולא במשקל.
ספר וזאת הברכה (עמוד 348) ז"ל: כדי להבין סוגיה זו צריך להקדים יסוד חשוב, כולם מסכימים שהשיעור בעיקרו תלוי רק בנפח בלבד.
הרה"ג אברהם עדס שליט"א בספרו באר חיים (במילואים לסימן י"א),ז"ל: נכתב לעיל ששיעורי "כזית" ו"כביצה" באוכלין, ושיעור "רביעית" במשקין, הם כולם מדות של "נפח", ומה שמפורסם משקלים מסויימים למדות כזית וכביצה, הם לאחר שגדולי הדורות מדדו את המשקל של אותו נפח, ומסרו לציבור כמה הוא משקלו של אותו נפח, וזאת בכדי להקל על הציבור, דיותר קל לאנשים למדוד דברי המשקל על פי "משקל", דלא כל אדם בקי ויודע היאך למדוד ".