אור ברסלב
וידבר דוד חושן משפט › סימן ג

וידבר דוד· רבי דוד ועקנין

חושן משפט · סימן ג

סימן ב

שאלה הר' דוד אלקובי נר"ו קנה חצר באמצע השוק מזה ששה שנים ויש לחצר הנז' שני פתחים א' לרוח דרום לרה"ר וא' לרוח מערב בקרן זוית לאויר שאחורי כותל שכנתו ויש לו מדרגות בקרן זוית הנז' סמוך לכותל שכנתו הנז' שבהם יוצא ונכנס לפתחו המערבי הנז' ומיום שקנה החצר הנז' והוא משתמש במדרגותיו הנז' ואין מוחה בידו לא לוקח הראשון שקנה חצר שכנתו הנז' ולא היא עצמה, ולעת עתה רצתה שכנתו הנז' לסתור כל אורך הכותל הנז' עד סמוך ממש לפתח החצר של הר"ד הנז' ועל המדרגות הנז' באומרה שזהו רה"ר ויכולה לפתוח כל פתח שתרצה ורצונה לפתוח שם פתח החנות, ומה שפתח ראובן המוכר להר"ד הנז' ובנה המדרגות שלא כדין פתח ובנה כיון שגם היא היתה יכולה לפתוח וחזקתו היא חזקה שאין עמה טענה, והר"ד הנז' משיב שחזקתו חזקה גמורה יען שהוא לוקח וכו':

ועוד טוען שיש לו היזק גדול בפתח החנות שרוצה לפתוח סמוך לפתחו יען כאשר יבואו בני אדם לקנות מן החנות יעמדו על מדרגותיו סמוך לפתחו ולא ישאר לו מקום לעבור לפתחו הנז' ועוד כמה טענות שהיו ביניהם, ולפי שעה אמרתי לה שלא תפתח הפתח הנז' ע"כ אורך הכותל כ"א ע"ס מדרגותיו כדי שישאר לו מקום לעבור לפתחו הנז' עד שאשנה פרק זה ואראה להיכן הדין נוטה:

והנה לכאורה היה נר' לומר שהדין עם שכנתו הנז' והוא ממ"ש רבי' הטור ז"ל סי' קנ"ד סי"א וז"ל שאלה לא"א הרא"ש ז"ל ראובן הוציא בליטת עלייתו לחוץ וברוחב הבליטה מן הצד פתח חלון והחזיק בו, לסוף נמלך שמעון שכנו להוציא גם הוא בליטת עלייתו וראובן טוען שירחיק בניינו מחלונו ד"א כדי שלא יאפיל עליו וכן דנו הדיינים וכו' והשיב הרב דלא החזיק ראובן בחלונו הנז' דלא הוי האויר שלפני בית שמעון הפקר ושלא כדין פתח ראובן כיון ששמעון גם הוא יכול להוציא בניינו וכו' עכ"ל, דון מינה ג"כ לנד"ד כיון שהיתה השכנה הנז' יכולה לפתוח פתח החנות ע"כ אורך הכותל שלה לכן לא החזיק המוכר להר"ד הנז' ושלא כד"ת פתח ובנה:

ואולם ראה ראיתי להקת הפוס' ז"ל רא' ואחרונים הביאם מר"ן ז"ל בב"י ובש"ע סי' קנ"ד דכולהו ס"ל דלא כוותיה דהרא"ש ז"ל וכתב דכוותייהו נקטינן והראשון שפתח הוי כזוכה מן ההפקר ולא שנא פתח מן הצד או כנגדו, וכמ"ש הסמ"ע ז"ל ס"ק ל"ד ע"ש, ובהדיא תנן בפ' לא יחפור לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות הרי היא בחזקתה ופסקה מר"ן ז"ל סי' תי"ז וכתב מור"ם ז"ל דאפילו יאמר המוכר שאין הקרקע שלו אינו נאמן:

ומ"ש מר"ן ז"ל אבל פותח אדם פתח לרה"ר וכו' היינו במה שהוא ניזוק מבני רה"ר דוקא יכול שכנו להזיקו וכמ"ש בגמ' ובפוס' שיוכל לומר לו הרי אני כאחד מבני רה"ר שמזיקים אותך משא"כ בנד"ד שאינו ניזק מבני רה"ר כלל יען שקרן זוית הנז' לא ניחא תשמישתה לבני רה"ר שאין אדם מניח דרך ישר לפניו וילך דרך עקלתון וגם מצד המדרגות שהם גבוהים מרה"ר, ולא כן עכשיו שפתחה שכנתו פתח החנות הנז' באים בנ"א לקנות ועומדים ממש על המדרגות נגד פתח הר"ד הנז' ולא ישאר לו מקום לא לעבור לפתחו ולא למכור בפתחו הנז':

ולדעתי זהו גזלת קרקע ממש וזה ג"כ נלמוד ממ"ש הב"ח הטעם בחמש חצרות שאם פתח בעל השניה בינו ובין השלישית הפנימית מעכבת עליו הט' דסו"ס מתקרבים הנכנסים והיוצאים לפנימית בפתח החדש יותר מן הישן וזמנין דדחקי רבים ועיילי לפני הפנימית, ומינה ק"ו לנד"ד כנז', וכעין זה ראיתי להרב משפטים ישרים סי' רז"ל שכתב שזה גרע מן הנכנסים והיוצאים שבסי' קנ"ו שאין להם חזקה וכ"ש שיוכל למחות לכתחי' וכל הקודם זכה ואין שכנו רשאי להזיקו עש"ב:

ועוד נראה לענ"ד דבנד"ד אפי' הרא"ש ז"ל אזיל ומודה שהרי כתבו הפוס' ז"ל דלא כתב הרא"ש ז"ל אלא שיכול חבי' להוציא בניינו ולהאפיל עליו אבל אינו יכול לפתוח חלון כנגד חלונו ולהזיקו וכמ"ש מהרשד"ם ז"ל חו"מ סי' הנז' דאפי' להרא"ש ז"ל אינו יכול שמעון רק להוציא בליטה לפני ביתו ולהאפיל על ראובן אבל לא לפתוח שם חלון ולהזיקו, וכ"כ מר"ן ז"ל בס' אבק"ר סי' ק"ז ז"ל ועוד אפ"ל דגם הרא"ש ז"ל לא קאמר אלא שאין צריך להרחיק בניינו אבל לפתוח חלון נגד חלון דשניהם ניזוקין אפ' דמודה לענין זה דמהני קדימה ואת הב' כופין לסתום ע"כ

דון מינה לנד"ד נמי אשר ניזוק הראשון מהשני כנז' וסותם פתחו בפניו כמ"ש כופין את הב' לסתום כנגד מדרגות הראשון דלהכי מהני קדימת הרא' כמ"ש מר"ן ז"ל ומהרשד"ם ז"ל בפתח כנגד פתח ונד"ד עדיפא כנז':

ומ"ש שהיא חזקה שאין עמה טענה יפה השיב לה הר"ד הנז' נר"ו דבר ידוע הוא דטענינן ליורשים וללקוחות וכמ"ש מר"ן ז"ל סי' קמ"ו דהלוקח אין צריך שום טענה, ובחפשי בספרי הפוס' ז"ל מצאתי שו"ת כגון נד"ד מ"ש בס' מהריב"ל ז"ל סי' ל"ד וז"ל ראובן בנה סולם ולקח מרה"ר כמו אמה וחצי ומכר הבתים לשמעון ומת ובא אחד מבני המבוי ומחה ביורשים שיהרסו ויסתרו הבנין וכו' וכתב הרב פלוגתא בזה אי אמרי' גבי בתים אחולי אחלו גביה ומצי המוחזק לומר קי"ל ומסיק וכתב דהדין עם היורשים ממ"ש הרשב"א ז"ל שהדרכים הם של המלך והמלך עושה בהם כרצונו, וטענינן ללקוחות וליורשים דילמא הראשון שבנה הסולם נטל רשות מאת הממשלה יר"ה, עיין כנה"ג סי' תי"ז הגב"י סק"ה, ועוד כתב הכנה"ג ז"ל בנדפס סי' קנ"ה ס"ק ל"ג ע"פ הנז' משם הרב הנז' דטעני' עוד ליורשים דבני המבוי מחלו לבעה"ב שבנה הסולם ע"כ:

דון מינה לנד"ד בכ"ש וק"ו כי הלא עינינו הרואות שאין שום אדם יכול לפתוח שום פתח בשה"ר או לבנות איזה בנין בלא רשות הממשלה יר"ה ובלי נתינת הדמים הקצובים לפתוח ולחלון וכו' והעובר ע"ז קונסים אותו בכפלי כפלים א"כ בלי ספק דטעני' ללוקח הנז' שראובן המוכר להר"ד הנז' שפתח ובנה ברה"ר בודאי שנטל רשות מן הממשלה יר"ה ונתן כל הדמים הקצובים כדמ"ל עד שנתנו לו הרשות לפתוח ולבנות הלא"ה לא היו מניחים אותו לעשות שו"ד:

נמצינו למדין שזכה הר"ד הנז' נר"ו בפתחו ובמדרגותיו הנז' ומצי לעכב על שכנתו הנז' כנז' זהו הנלע"ד אם יסכימו עמי בעלי ההוראה, ולאפס הפנאי הלכתי אחרי הקוצרים וצ"י יצי"מ וימ"ן אכי"ר הצב"י וידבר

דוד סלי"ט

תוכן העניינים

וידבר דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה