אור ברסלב
וידבר דוד חושן משפט › סימן ב

וידבר דוד· רבי דוד ועקנין

חושן משפט · סימן ב

סימן א

תשובה על מ"ש דיין האשכנזים נר"ו אודות ח"ר משה גיגי נר"ו שרצה לפתוח פתח לרה"ר בכותל חצרו שהוא לצד דרום ושכנו הקרוב אל ביתו יש לו חלון בכותל מזרח חלון הסמוך לארץ וגבהו קרוב לשלשה אמות והשכן הנז' מעכב על הר"מ גיגי הנז' נר"ו מלפתוח פתחו לרה"ר באומרו שיש לו היז"ר והלך השכן אצל דיין האשכנזים שלהם וכתב לו שיכול לעכב עליו מלפתוח

וזה נוסח הכתב ששלח לי לא ידעתי מה היה לו להדיין הספרדי שבא להתיר לפתוח פתח אשר יכול להביט בה לבית חבירו דרך החלון ואם כי שם הוא דרך שבני אדם הולכים שם עכ"ז אין לומר בזה ההיתר שמבואר במשנה ופסקי המחבר בסי' קנ"ד ס"ג משום דבנד"ד הראש העליון של החלון הוא גבוה מקומת אדם ואין ההולכים יכולים לראותו כל הולכים דרך הלוכם ואם כי החלון של המוחה מתחיל סמוך לארץ מ"מ הרי הש"ך בס"ק ד' חולק על הסמ"ע וגם הנתיבות מסכים להש"ך והסברא היא נכונה כמ"ש הנתיבות סק"ז ע"כ בנד"ד שראש העליון הוא גבוה באופן שאין ההולכים יכולים לראות יכול למחות וא"ל כיון דההולכים לא יוכלו לראות גם הבא לעשות הפתח לא יוכל לראות אין לומר כן מטעם שרשיפא כמ"ש המחבר סי' קנ"ב ס"ו ויעוין מ"ש הרמב"ן לחלק בין דין דס"ו לחצר ואף דהראש העליון של החלון כעת הוא סתום מ"מ כל שלא נטל הפצימין דינו כפתוח ובנד"ד ליכא טעמא שכ' ס"כ דגילה דעתו וגם כללא הוא כשכותבים הפוסקים שני טעמים אין ללמוד מזה לענין אחר אלא כששייכים שני הטעמים וכאן פשוט דהטעם השני לא שייך כאן ע"כ יכול בעל החלון למחות מלעשות הפתח ובאתי עה"ח יום ב' ד' כסלו תרנ"ז פעיה"ק טברי' תוב"ב:

יחיאל מיכל דומ"ץ לעדת האשכנזים דפה עיה"ק הנ"ל

והנראה מדבריו שבא לכלל כעס ולא בא בפיו מקרא שכתוב פתח דבריך יאיר ותחילת דבריו כתב לא ידעתי מה היה לו לדיין הספרדי וכו' ובעבור זה נעלם ממנו האמת ולא דק להבין דברי הש"ע ודברי הש"ך ז"ל על בוריין כמ"ש לקמן בע"ה

הנה כתב מר"ן הש"ע ז"ל סי' קנ"ד ס"ו דמי שבא לפתוח חלון לחצר חבירו וכו' בעל החצר מעכב עליו ואעפ"י שהוא גבוה תעלה בסולם ותראה ע"כ וק' מהא דפסק מר"ן לקמן סעיף כ"ד אם עשה גג משופע אצל חלון חבירו אעפ"י שאין עליו תשמיש קבוע צריך להשפיל ממנו ארבע אמות ע"כ, וממה שכתב שאין עליו תשמיש קבוע מבואר דיש עליו תשמיש עראי וכמ"ש רבי' הטור ז"ל וכ"כ הסמ"ע שם ס"ק כ"ט וז"ל הטעם דגם עליו עולין לפעמים ואז יראו לתוך החלון ולזה הצריכו להשפיל הגג ד"א וכו' ע"כ וק' דאמאי לא חששו הכא שיעלה בסולם ויראה, וגם לקמן בסי' הנז' סכ"ו בכותל המפסיק בין שתי חצרות לא הצריכו להגביה הכותל יותר מד"א ואמאי לא חששו שיעלה בסולם ויראה לחצר חבירו:

וצריך לתרץ ולחלק כמ"ש הפוס' ז"ל דשאני ההיא דסעיף ו' שפותח החלון בתוך ביתו לחצר חבירו וכיון שהוא בתוך ביתו לא מכסיף אם יעלה בסולם ויראה לחצר חברו שאין רואהו, משא"כ במקום פרוץ שנראה לעין כגון חצר וגג מכסיף להביא סולם ולעלות לראות בחלון חבירו או בחצרו הלכך לא חיישי רבנן לשרשיפא

אתאן לנ"ד שהוא פותח לרה"ר פשיטא ופשוט דלא חיישינן לשרשיפא דהשתא אפי' בחצר וגג לא חיישינן כ"ש ברה"ר דלא חיישינן שיעלה בסולם לראות בחצר או בביתו של חבירו דמכסיף הוא לעשות שרשיפא וכמ"ש:

והשתא אפילו לפי דבריו אין כאן חשש כלל לשרשיפא והרי הוא ממש כבני רה"ר בלתי שום תוספת היזק כלל, אבל לפי האמת לא יש באורך החלון אפילו שלש אמות שהלכנו וראינו ומדדנו ולא מצינו אפילו ג' אמות אורך החלון הנז' מראשו הסתום ועד הארץ, (והא ודאי שהוא סמך ע"ד התובע ולא ראה בעיניו החלון הנז') ומה גם שאינו ניכר שום סתימה וזה הלכה קבועה באמת ופשוט ועיין להכנה"ג שם אות ל"ד:

ומ"ש שהש"ך חולק עם הסמ"ע אעפ"י שמחלוקתם לא שייך לנד"ד עכ"ז באתי לפרש במאי פליגי ומינה תדע דלא שייך זה לנד"ד, הנה בגמ' בב"ב דנ"ט קאמר קבעית לאצטנועי מבני רה"ר, ופירש רשב"ם והרא"ש ז"ל בד"ה מבני רה"ר רוכבי סוסים וגמלים רואים בתוך חלונותיו, ונ"מ דכל שהחלונות מתחילין למטה מגמל ורוכבו אינו יכול לטעון טענת היז"ר כיון דסו"ס בעי לאצטנועי מבני רה"ר:

אמנם הרמב"ן בחידושיו והרשב"א ורבי' ירוחם ז"ל פי' דדוקא בחלונות גמורים שכל בני רה"ר מזיקים להם בראיה בין רוכבים בין שאינם רוכבים הוא דאינו יכול לטעון היז"ר וכ"פ מר"ן ז"ל ס"ג, והשתא יש להסתפק אם יש כותל סתום מן הארץ עד שלש אמות ומשם ולמעלה פתוח החלון בענין שבני רה"ר אינם רואים כ"א העומדים בבית ולא היושבים, והבא לפתוח כנגד חלון זה רואה את כל אשר בבית בין העומדים ובין היושבים, מי אמרי' דמצי מעכב עליו כיון שמזיקו יותר מבני רה"ר או"ד כל שתחילתו היא למטה מד"א לא מצי מעכב, מי אמרי' דלא אתו רבנן הנז' כ"א לאפוקי מפי' רשב"ם ז"ל שפי' אפי' אם רק רוכבי סוסים וגמלים רואים אותו אין כאן היז"ר אבל כל שרואים אותו ההולכים ברה"ר אפי' כנדון הנז' גם הם מודים דאין כאן היז"ר, או"ד סברי מרנן כל שמוסיף היזק על בני רה"ר מצי מעכב עליו:

ועיין מ"ש הרב ד"מ וב"ח שכתבו לפרש דברי בעל העיטור וז"ל דלא שרי אלא במקום שאין פתחו של זה מזיק יותר רואה ולא מינכר היזקא שלו משאר בני רה"ר אבל אם מינכרא הזיקא שלו כגון שהיו גבוהים קצת או כדומה לזה שניכר שמזיק לו יותר מבני רה"ר אסור וכמ"ש הרמב"ן ז"ל ועיין הש"ך שם סק"ז:

ונראה דפשיט"ל להו לרבנן דכל שמוסיף היזק יותר מבני רה"ר מצי מעכב עליו והיינו ממ"ש רבינו הטור בשם הרמב"ן ז"ל שכן נראה פשט דבריו, וכן נראה פשט דברי הרשב"א ז"ל, אבל יכולין להתפרש דברי מרנן ז"ל הנז' כמ"ש שלא באו אלא לאפוקי מפי' רשב"ם והרא"ש ז"ל, וזהו המחלוקת שבין הסמ"ע והש"ך אבל אם החלון למטה עד שכל עוברים ושבים רואים בין העומדים ובין היושבים כנד"ד כו"ע מודו שזהו מ"ש בגמ' ובפוס' אבל ברה"ר פותח אדם פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון, וזהו דבר ברור לפי דעתי הקלה כמות שהיא וצ"י יצי"מ וימ"ן אכי"ר בש"א לחו' כסלו התרנ"ז ליצירה בס' את והב בסופ"ה:

הצב"י וידבר

דוד סלי"ט

תוכן העניינים

וידבר דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה