אור ברסלב
וידבר דוד אבן העזר › סימן יא

וידבר דוד· רבי דוד ועקנין

אבן העזר · סימן יא

סימן י

א"ה הי"ו בן להרב המחבר ז"ל אגב הדפסת כתבי עט"ר וצ"ת הרה"ג ר' אב'א ז"ל אמרתי מצוה להביא מן ההדיוט מאותו ענין מה שנתחדש לי בהיותי משרת בקדש ואני בתוך הגולה בעי"ת אג'אכסיו (בורס) יע"א שעשה עמנו האל ית' נסים ונפלאות בימי המלחמה הנוראה ונתן בלב הממשלה שלנו ממשלת צרפת הרוממה יר"ה להוליך אותנו לשם או בתוך הים והיה נותן לנו מידי חו' בחו' כל הצריך לנו מאכל ומשתה' ומלבוש יותר מד' שנים ה' ירום קרנם בכבוד ותנשא מלכותם עד ביאת הגואל בב"א ויען שהיינו שם בפ"י קהל גדול יותר משמנה מאות נפשות וצריך להם גיטין וקידושין וכו' וכו' והיא עיר חדשה ולכן נכנס לי כמה ספיקות בענין הגיטין שצריכין ליתן ואלו הם:

א ילה"ס בכתיבת שם העיר אג'אכסיו אם נכתוב גט אחד לבד ברפה על הג' של אגאכסיו או להצריך ב' גיטין וכו' כמו בשם ג'ויא או ג'אמילה שנסתפק בהם בס' קנין הגוף מערכת השמות או"ג וכתב עיי' שו"ת אהל יוסף וכעת הס' הנז' אינו בידי [ואין בידי בזאת העיר שום ס' כ"א שו"ע אה"ע עם פ"ת וס' קנין הגוף] אך ראיתי עוד בס' הנז' במנהגי איזה מקומות אות ט"ל וז"ל בענין הנהר ששמו דארגופורי וכו' ואם נוהגין לכתוב ב' גיטין היכא דאיכא רפה בשם האיש או האשה ה"ה שם, ואם לא נהגו לכתוב בשמות ה"ה בנהר לא יכתבו ואם אין שם מנהג ידוע ראוי לכתוב גט אחד ברפה כמו שנוהגין בבלוגראדו שאין כותבין רק גט אחד ברפה ע"כ, וא"כ יצא לנו מזה שגם פה העירה שאין בה שום מנהג ידוע אין צריך לכתוב רק גט אחד ברפה כמש"ל:

ב הא ודאי שצריך לכתוב א' אחר הג' של אג'אכסיו כי כך כותבין אותה בכתב צרפתי תושבי העיר, וגם לדידן כך צריך להיות כי בכ"מ שיש ניקוד קמ"ץ צריך לכתוב אחריו אות א' הלא"ה תהיה נק' בשב"א חטף ותשתנה קריאתה ויפסל הגט וכ"כ הפ"ת ז"ל סוס"י קכ"ח ס"ק י"א משם התו"ג דכל שחסר אות שהוא לסי' נקודה ומחמת זה יקראו בנקודה אחרת פסול:

ג עוד ילה"ס באות ס' של אגאכסיי אם נכתבה בס' או בצ' כי אצל הערלים אינו מבורר אצלם אם היא בס' או בצ' כי אצלם אין להם הפרש בין ס' לצ' כמו שאין להם הפרש בכמה אותיות כמו בין תי"ו לט' וכו' אך אנו ב"ב קורין וכותבין אותה בס' זה יותר מג' שנים משבאנו לפה, ועיין מ"ש מור"ם ז"ל סי' קכ"ח ס"ג בשם העיר וז"ל ואם יש לעיר ב' שמות א' נקרא בפי ישראל וא' בלשון נכרים שם שקורין לו ישראל הוא העיקר וכותבין שם ישראל תחי' וע"ש הנכרים דמתקרי] ואם הב' לשונות קרובים זל"ז וכו' אין כותבין רק שם ישר' וכתב הבה"ט ז"ל ואם הנכרים קורין שם העיר בג' וישראל בקו"ף כותבין בקו"ף וכו', וא"כ גם פה העירה שזה ג' שנים ויותר משבאו היהודים לפה וכך קורין וכותבין אותה בס' אפי' אם יהיה האופן שיכתבו אותה הנכרים בצ' שם ישראל הוא העיקר כמ"ש, ובפרט דאולי גם הנכרים כך קורין אותה דאין הפרש להם בין ס' לצ', ובפרט שהיא מאותיות המתחלפות בזסשר"ץ, ועיין מ"ש הפ"ת שם ס"ק י"א משם התו"ג דאם החליף באותיות המתחלפות כל שאין החסרון ניכר במבטא כגון ארדא בדל"ת וכתב ארטא בטי"ת, וכן בחילוף בין ז' לס' כיון שהם מאותיות המתחלפות כשר וכו' וא"כ פשוט הוא שנכתוב אותה בס' כמו שקורין וכותבין אותה בני ישראל וכמש"ל:

ד ובענין שם הנהרות שיש פה ב' נהרות האחד מועיל לשתיה ולכל דבר ואין לו שם ידוע, והב' אינו מועיל לשתיה שמימיו מלוחים קצת ומועיל לכביסה וכו' ויש לו שם ידוע וקורין אותו "גראוונא" ולפי מ"ש מר"ן ז"ל, א"ה סי' קכ"ח ס"ד שנהגו לכתוב שם הנהר, ואם יש לו ב' או ג' כותבין כולם וכו' ע"כ:

וא"כ פה ילה"ס היאך נכתוב שם הנהרות בגט שהאחד יש לו שם ואחד אין לו שם ואם נכתוב האחד שיש לו שם ונניח הב' שאין לו שם יש לחוש דמיחזי כאלו אין שם רק נהר אחד, ואעפ"י שכתב מור"ם ז"ל בסוס"י הנז' וז"ל שתי נהרות השופכים זל"ז אם קרוב לעיר אבד אחד את שמו אין כותבין אלא האחד וכו' עכ"ז אינו דומה לנד"ד כי שם הם שני נהרות השופכין זל"ז ואבד, אחד את שמו דהיינו שהרוב אינם קוראים אותו רק שם א' כמ"ש הבה"ט שם סקי"ד וא"כ לא נשאר עליו דין שתי נהרות רק נהר אחד יקרא ובעבור זה אין כותבין רק אחד לא כן פה שהם שתי נהרות גדולים ומופלגים זה מזה:

ועוד עיין מ"ש הבה"ט שם משם הלבוש דדוקא אם נאבד שם הקטן אבל אם נאבד שם הגדול מזכירין שם שניהם ע"כ, אתאן לנד"ד שהאחד שאין לו שם הוא ששותין ממנו ומועיל לכל דבר והב' שיש לו שם אינו מועיל לשתיה כ"א לכביסה וכו' א"כ הו"ל אידך שאין לו שם הוא הגדול וא"כ איך אפ' לכתוב שם הקטן ונניח שם הגדול

וע"ע מ"ש הפ"ת שם סקכ"א משם הטי"ג וז"ל ואם יש שני נהרות או ג' ולאחד או ב' אין שם ידוע צ"ע, ונראה דטפי יש לכתוב על מי נהרות סתם מלכתוב דיתבא על נהר פ' ותו לא דמיחזי כאלו אין שם נהר אחר דהא כשאין מזכיר שם הנהרות ג"כ כשר וכו' עכ"ל הטי"ג ז"ל, והקשה עליו הפת"ח ז"ל מדוע לא הזכיר בזה דברי רמ"א ז"ל סוס"י זה וז"ל שתי נהרות וכו' ואם יש ספק בדבר אין כותבין אלא אחד וכו' ואפשר לחלק ע"כ, והחילוק הוא פשוט כמש"ל כי שם הם שתי נהרות המושכין וכו' לא כן היכא שהם נהרות נפרדים זמ"ז ולאחד שם ידוע ולשאר אין שם ידוע הא ודאי שאם יכתוב שם האחד ויניח השאר אתי למטעי וכו' ולזה כתב שטוב יותר לכתוב דיתבא על מי נהרות סתם:

אתאן לנד"ד שהאחד יש לו שם ידוע והב' ששותין ממנו אין לו שם ידוע הא ודאי שאם יכתוב סתם דיתבא על מי נהרות סתם עדיף טפי:

ובפרט למ"ש מהרד"ך ז"ל בבית ד' הבי"ד הפ"ת ס"ק ב' וז"ל דאפי' אם נהגו לכתוב שם הנהר וכתב דיתבא על נהרא סתם הגט כשר ע"כ, וכ"ש פה העירה שעדיין לא נהגו לכתוב שם הנהר הא ודאי דכך עדיף טפי לכתוב על מי נהרות סתם מלכתוב שם האחד והאחד לא ופשוט:

ה ובענין איך נכתוב בגט דיתבא על כיף ימא או דעל כיף ימא מותבא כמ"ש מר"ן ז"ל סי' קכ"ח ס"ד וז"ל נהגו לכתוב דעל כיף ימא מותבא ע"כ:

אך ראיתי מ"ש בס' הגט אות קי"ב וז"ל עיר היושבת על חוף הים אם היא עיר שאין בה מנהג היאך לכתוב יש לכתוב דיתבא על כיף ימא ע"כ, וע"ע בס' קנין הגוף במנהג איזה מקומות אות כ"ח שכ"כ, וא"כ גם פה העירה שאין בה שום מנהג יש לכתוב דיתבא על כיף ימא:

זהו מה שעלתה מצודתי להלכה ולא למעשה עד שיסכימו עמי הרבנים היושבים על מדין אשר יש להם יד וש"ט בפוס' ראשונים ואחרונים ושלחתי לשאול לרבני עי"ק טבת"ו ולא זכיתי להיות עבע"ת שהיו הדרכים סגורים בעוה"ר. ולכן שלחתי לרבני עוב"י תוניס יע"א לבית דינו של הרה"ג כמהר"י זיתון זלה"ה:

ו ועוד יש להסתפק אם יכולים ליתן גט בעיר חדשה וכו':

וזאת התשובה שבאה לי מגאוני ורבני ב"ד רבה של עוב"י תוניס יע"א וז"ל לכבוד הרב המובהק וכו' כמהר"י ואעקנין נר"ו יחשל"א:

אנכי שלומי אמוני ישראל, מכתבו היקר י"ד כסלו, תרע"ט הגיע לנכון ותוכו רצוף אהבה כאן בד"ת, אודות הגט אשר רוצים לעשות במח"ק יע"א:

הנה מה שנסתפק בכתיבת שם העיר אם יכתוב ברפא או להצריכה שני גיטין כאשר אמר מר שבעיר חדשה יכתבו ברפא כן הוא מסקנת הפוס' ז"ל הבי"ד הרב שדה חמד מע"ג סי' י"ב אות י"ז:

ומה שנסתפק ספק ב' וספק ג' אודות הא' של שם העיר, ועוד ספק ב' כיצד יכתוב בס' או בצ', כבר כתב הרב ג"פ סי' קכ"ח או"ג דהכלל העולה דאם כתב שם העיר בבלבול בשינוי האותיות יתיר וחסר נחליף יש להכשיר וא"כ במקום דוחק הא ודאי שצריך לכתוב הא' ולכתוב בס' כאשר שגור בפי ישראל וכדעת דו"מ:

גם ע"ד הנהרות מה שהכריע רו"מ כן דעתינו לכתוב על מי נהרות סתם, וחתמי ב"ד רבה דעובי תוניס יע"א:

וע"מ שנסתפקתי בעיר חדשה אם כותבין בה גט או לא, לא השיבוני והא ודאי שתיקה כהודאה ואם היה איסור בדבר היו כותבים לי:

ואחר שרחם ה' עלינו והשיבנו למקומנו על ארצנו ועל נחלת אבותינו הלכתי לבהמ"ד יכב"ץ וברכתי את ה' שזכנו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו וראיתי מ"ש הרה"ג חותם סופר א"ה סיל"ה אחר שכתב וכו' וכו' כתב אפי' גדולי עולם לא סדרו גט בעיר חדשה עד שנתיעצו בהסכמת גדולי הזמן לא משום ספק לבד אלא שעי"ז יתפרסם ויוקבע השם ההוא המוסכם עכ"ל וא"כ הא ודאי היינו טעמם של הרבנים הנז' שלא כתבו לי ע"ז בעבור שנתיעצתי עמהם והסכימו גם הם לדעתי א"כ אין לך פרסום גדול מזה ופשוט:

ז' ובענין שם המגרש ששמו מהעריסה נעים חיים אך העולם אינם מכירים אותו אלא בשם נעים, גם בעליתו לס"ת אין קורין אותו רק בשם נעים, אך בחתימתו הוא חותם נעים חיים:

וא"כ ילה"ס אם זה נקרא נשתקע השם וצריך ב' גיטין כמ"ש מר"ן ז"ל סי' קכ"ט סי"ח שיש מי שמצריך שני גיטין, או אין צריך וכמ"ש הבה"ט בס"ק ל"ב דאם נשתקע שם הב' אין צריך שני גיטין וכותב רק שם הראשון כחי' בתרא ע"ב, וכ"כ הפ"ת ס"ק נ"א משם הרב ברית אברהם ז"ל סוס"י קי"ז במי שקודם החתונה נשתנה בחליו לשם יעקב ונשתקע לגמרי וכו' כבר הסכימו הפוז"ל דלא כיש מי שמצריך ב' גיטין בש"ע ואין להזכיר שם יעקב כלל ע"כ:

אך עכ"ז אינו דומה לנד"ד דהתם נשתקע שם הב' לגמרי לא בקריאה ולא בחתימה לא כן בנד"ד שעדיין חותם בשניהם יתכן שזה לא נקרא נשתקע:

ועוד שאותו השם לא היה לו מהעריסה לא כן בנד"ד שהי"ל אותו השם מהעריסה וכו':

ואחר החפוש מצאתי ראיתי מ"ש הרב פ"ת ז"ל בסדר גט ראשון אות י"ט ס"ק ב' וז"ל ובענין אם נשתקע שם העריסה בקריאה לגמרי אלא שחותם עדיין בשם העריסה ע"י מש"ל בשם אלעזר בשם הטי"ג ותשו' הגאון ח"ס ז"ל ח"ב ס"ך דלא חשיב נשתקע בכה"ג ושפי"ד לכתוב דמתקרי על שם שחותם ע"ש, וע"ע מש"ל בקונטריס השמות אות אלעזר וז"ל ועי' מ"ש בתשו' הגאון ח"ס. ח"ב ס"כ בגט עוזב דת אשר לפנים ביש"ר שם עריסתו שמואל הירץ וכן חותם עצמו, אך לתורה ובפי כל נקרא שמואל לחוד, איך לכתוב בגט והביא שם דברי הט"ז ודברי הטי"ג וכו' וכתב עליו דמה דמשמע מדברי הטי"ג כאן דאם נקרא בשם העריסה כך יש לכתוב דמתקרי כיון שחותם עצמו כן אף דכו"ע ולס"ת אין קורין אותו בשם זה, הנה הגאון הזה עצמו בכללים שלו ס"כ ס"ק ט"ז מסתפק בזה כיון שבקריאה נשתקע:

ואמנם בדברי הט"ז מאי דפשיט"ל דעל החתימה לא שייך לשון קריאה צ"ע הלא כל התורה שבכתב נקראת מקרא ויש אם למקרא וכו' ואמאי לא יוצדק לשון דמתקרי על חתימתו:

לכן נראה דהט"ז לא קאמר אלא שאין צורך לכתוב דמתקרי לפי דבש"ס מצינו ההיא דהוו קרו לה מרים וכו' משמע שלא הצריכו תקנה זו אלא משום דהוו קרו לה אבל אם כתבו אינו מפסיד, ויתפרש דמתקרי מתוך הכתב, ומקרא מלא כתיב ויהי כקרוא המלך את הספר:

ונהי דאלו לא נקרא כן בשם העריסה כלל לא החליט, מ"מ בנקרא עכ"פ בשם עריסתו כך משמע מדברי הגאון הנ"ל לכתוב דמתקרי ולא ליתן שני גטין ולא ליחוש למאי דלא משמע בכללים שלו ובפרט וכו' ע"כ יכתוב שמואל דמתקרי שמואל הירץ עכ"ל:

אתאן לנדנ"ד שנקרא ג"כ שמו מהעריסה נעים חיים ועדיין חותם שמו כך, הגם דבעלייתו לתורה ובפי כל אינו נקרא רק נעים אפי"ה צריך לכתוב נעים דמתקרי נעים חיים כהסכמת הגאונים הנז"ל וצ"י י"מ וימ"ן אכי"ר:

תוכן העניינים

וידבר דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה